מ"ג בראשית כח כא
<< · מ"ג בראשית כח · כא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲתוּב בִּשְׁלָם לְבֵית אַבָּא וִיהֵי מֵימְרָא דַּייָ לִי לֶאֱלָהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵיתוּב בִּשְׁלָם לְבֵיתֵיהּ דִאַבָּא וִיהֵי יְיָ לִי לֵאלָהָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ושבתי" - כמו שאמר לי והשיבותיך אל האדמה
"בשלום" - שלם מן החטא שלא אלמד מדרכי לבן
"והיה ה' לי לאלהים" - שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי כמ"ש אשר דברתי לך והבטחה זו הבטיח לאברהם שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (לעיל יז) (זרעך מיוחס שלא ימצא בו שום פסול)רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
בְשָׁלוֹם – שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא אֶלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן.
וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים – שֶׁיָּחוּל שְׁמוֹ עָלַי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְסוּל בְּזַרְעִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (לעיל פסוק טו): "אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". וְהַבְטָחָה זוֹ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז,ז): "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" [זַרְעֲךָ מְיוּחָס, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בוֹ שׁוּם פְּסוּל].
רשב"ם (כל הפרק)
ושבתי בשלום: כמו שאמר לי והשבותיך אל האדמה הזאת:
והיה ה' לי לאלקים: שיסייעני בכל מעשיי:
אבן עזרא (כל הפרק)
וטעם והיה ה' לי לאלהים — זה השם הנכבד, כי כן כתוב: "והנה ה' נצב עליו" (בראשית כח, יג). ובפרשת ואלה שמות תמצאנו.
וטעם יהיה בית אלהים — מקום קבוע לתפילתי, ולהוציא שם מעשר מכל אשר תתן לי, ממון, לתתו למי שהוא ראוי לקחתו לכבוד ה'. ולהיות לוי עשירי – דרך דרש, כי אין בתורה שיתן האדם מעשר בניו, רק מעשר בקר וצאן ותבואה:רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ושבתי בשלום אל בית אבי. יתכן לומר כל מה שהוציא יעקב מפיו בנדר זה הכל נתקיים בו. ושמרני בדרך הזה, הנה הש"י שמר אותו בדרך ההוא. והלחם הוא הנשים שלקח מלשון (שמות ב) קראן לו ויאכל לחם, וכן (בראשית לט) כי אם את הלחם אשר הוא אוכל. והבגד הוא שנתעשר בסבת צאן לבן שהבגדים מן הצמר הם. ושבתי בשלום, הוא שכתוב ויבא יעקב שלם. והיה ה' לי לאלהים הוא שכתוב ויקרא לו אל אלהי ישראל.
ספורנו (כל הפרק)
"ושבתי בשלום" מן החלאים המעבירים גם כן את האדם והוא רוח רעה שהזכירו ז"ל:
" והיה ה' לי לאלהים" אז יהיה ה' לדיין אם לא אעבדהו בכל כחי והוא"ו כמו זאת משמשת במקום הנה. כלומר הנני מקבל עלי מעתה שהאל ית' המרחם יהיה לי לאלהים ויתנהג עמי במדת הדין:מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(כ – כב) מה שנדר אם יהיה אלהים עמדי משמע שנסתפק בהבטחת ה', ומשמע שעבד על מנת לקבל פרס שאם ישמרהו וכו' יהיה ה' לו לאלהים ואם לאו לא יהיה:
(כ – כא) "וידר יעקב נדר". הנה על כל הדברים שבקש הבטיחו הקב"ה, וכל עקר מה שחדש הוא התנאי שאמר בסוף "והיה ה' לי לאלהים", ר"ל אם יהיה ה' לי לאלהים, אז והאבן הזאת יהיה בית אלהים, ר"ל זה ידעתי כי יהיה אלהים עמדי כמו שהבטיח לי והנה אנכי עמך, ושישמרני בדרך הזה כמ"ש ושמרתיך בכל אשר תלך, ונכלל בזה שיתן לי לחם לאכול שזה מכלל השמירה, וכן שאשוב אל בית אבי כמ"ש והשיבותיך אל האדמה, אבל הלא לא הבטיחני שיהיה לי לאלהים, היינו שיעבוד את ה' וישאר בצדקתו, שזה תלוי בבחירתו כמ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וע"כ אני נודר "שאם עם מה שיהיה אלהים עמדי" וכו' והיה ה' לי לאלהים שאשאר בצדקתי, אז:
כלי יקר (כל הפרק)
והיה ה' לי לאלהים. קבל עליו בנדרו לעבוד את ה' מאהבה ולא מיראה, כי העובד מיראה נקרא עובד אלהים היינו למדת הדין אשר ממנו הוא ירא, והעובד מאהבה נקרא עובד ה' כי אהבה ורחמים ענין אחד, לכך נאמר והיה ה' לי לאלהים. ואם תרצה לפרש שהתחלת הנדר מן והאבן הזאת כפירש"י, אמר והיה ה' לי, שלא ידון אותי במדת הדין לבד, אלא יצרף גם של רחמים אל שם אלהים, זה"ש והיה ה' לי לאלהים יצרפו אל שם אלהים, אז והאבן הזאת וגו'.
אור החיים (כל הפרק)
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
והיה ה' לי לאלהים. אמר לו הקב"ה, אתה אמרת: והיה ה' לי לאלהים? חייך, כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן, איני נותן אלא בלשון הזה; "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים", "והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן", "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית", "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס", "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".
<< · מ"ג בראשית · כח · כא · >>