מ"ג בראשית כח כא
<< · מ"ג בראשית · כח · כא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲתוּב בִּשְׁלָם לְבֵית אַבָּא וִיהֵי מֵימְרָא דַּייָ לִי לֶאֱלָהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵיתוּב בִּשְׁלָם לְבֵיתֵיהּ דִאַבָּא וִיהֵי יְיָ לִי לֵאלָהָא: |
רש"י
"בשלום" - שלם מן החטא שלא אלמד מדרכי לבן
"והיה ה' לי לאלהים" - שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי כמ"ש אשר דברתי לך והבטחה זו הבטיח לאברהם שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (לעיל יז) (זרעך מיוחס שלא ימצא בו שום פסול)
מפרשי רש"י
[לג] שלא אלמוד וכו'. דאם לא כן "בשלום" למה לי, שכבר הבטיחו הקב"ה "והנה אנכי עמך ושמרתיך" (פסוק טו). וקשה והלא לא הבטיחו הקב"ה על זה, ונראה לומר מה שאמר הכתוב "והשיבותיך" (שם) שהקב"ה ישיב אותו לשם, שיהיה הוא כמו שלא יצא משם, דהיינו שלא ילמוד מדרכי לבן, דהיינו השבה גמורה שיהיה כאילו לא יצא. ומפני שאמר יעקב "ושבתי" הוצרך להוסיף "בשלום", דודאי גבי "והשיבותיך" שהקב"ה בעצמו יהיה הפועל, בודאי פעולתו בשלימות לגמרי - עד שיהיה השבה שלימה, שלא ילמוד מדרכי לבן, אבל יעקב שאמר "ושבתי" הוצרך להוסיף "בשלום" שיהיה השבה מעליא. אך קשה למה לא תלה יעקב השבה הזאת בהקב"ה, והוי ליה לומר 'והשיבני בשלום', ויש לתרץ דאין דרך כבוד שיאמר אדם 'והשבתני' שיהיה הוא יתברך מתעסק בהשבה שלו, לכך לא רצה יעקב לומר 'והשבתני', ואמר "ושבתי", והוצרך להוסיף "בשלום". ועוד כי השם יתברך לא בא להגיד רק פעולתו אשר יפעול, והפעולה הזאת היא ההשבה אל האדמה, כי כל לשון הפעיל הוא המתחיל בפעולה, שכאשר יאמר 'ראובן האכיל שמעון' היינו שנתן בפיו האוכל ושמעון גמר האכילה, ואין שלימות הפעולה על ידי ראובן. ומפני כי יעקב בא להזכיר גמר וסוף הדבר, שכבר נשלם הפעל שהוא ההשבה, שבשביל זה חייב לקיים הנדר כאשר נגמר ההשבה, ולפיכך אמר "ושבתי בשלום אל בית אבי", ולא תלה גמר ותכלית ההשבה בפועל, כי אין גמר ותכלית ההשבה הוא מפעולת הפועל כדלעיל, רק שהוא יתברך המסייע והאדם גומר, ולפיכך אמר "ושבתי", והוצרך להוסיף "בשלום":
[לד] שיחול שמו עלי וכו'. פירוש שאין הכתוב רוצה לומר שזהו הוא הנדר "והיה ה' לי לאלקים", דחס ושלום שיהיה הוא נודר שאז כאשר יקיים ההבטחה יהיה השם יתברך לו לאלקים, שבין יקיים או לא יקיים השם יתברך הוא לאלקים, רק פירוש 'שיחול שמו עלי וכו (כ"ה ברא"ם):בד"ה והיה ה' כו' יוציא המעשר ל"ק נ"ב ולי נראה דה"ק אם לא תתן לא אעשר שני פעמים ועכשיו עשר אעשרנו לך כמו שדרשו רבותינו ז"ל המבזבז אל יבזבז יותר מן החומש ולמדו מיעקב וק"ל מהרש"ל:בא"ד מצינו שקיים נ"ב פיר' מאחר שראובן נמי הבכור א"כ תתחיל המניין משמעון וא"כ נכה עוד ג' בכורים ויחזור העשירי ללוי ודוק מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְשָׁלוֹם – שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא אֶלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן.
וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים – שֶׁיָּחוּל שְׁמוֹ עָלַי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְסוּל בְּזַרְעִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (לעיל פסוק טו): "אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". וְהַבְטָחָה זוֹ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז,ז): "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" [זַרְעֲךָ מְיוּחָס, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בוֹ שׁוּם פְּסוּל].
רשב"ם
והיה ה' לי לאלקים: שיסייעני בכל מעשיי:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כ – כב) מה שנדר אם יהיה אלהים עמדי משמע שנסתפק בהבטחת ה', ומשמע שעבד על מנת לקבל פרס שאם ישמרהו וכו' יהיה ה' לו לאלהים ואם לאו לא יהיה:
(כ – כא) "וידר יעקב נדר". הנה על כל הדברים שבקש הבטיחו הקב"ה, וכל עקר מה שחדש הוא התנאי שאמר בסוף "והיה ה' לי לאלהים", ר"ל אם יהיה ה' לי לאלהים, אז והאבן הזאת יהיה בית אלהים, ר"ל זה ידעתי כי יהיה אלהים עמדי כמו שהבטיח לי והנה אנכי עמך, ושישמרני בדרך הזה כמ"ש ושמרתיך בכל אשר תלך, ונכלל בזה שיתן לי לחם לאכול שזה מכלל השמירה, וכן שאשוב אל בית אבי כמ"ש והשיבותיך אל האדמה, אבל הלא לא הבטיחני שיהיה לי לאלהים, היינו שיעבוד את ה' וישאר בצדקתו, שזה תלוי בבחירתו כמ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וע"כ אני נודר "שאם עם מה שיהיה אלהים עמדי" וכו' והיה ה' לי לאלהים שאשאר בצדקתי, אז:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
והיה ה' לי לאלהים. אמר לו הקב"ה, אתה אמרת: והיה ה' לי לאלהים? חייך, כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן, איני נותן אלא בלשון הזה; "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים", "והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן", "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית", "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס", "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".
<< · מ"ג בראשית · כח · כא · >>