מ"ג בראשית לא לט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דִּתְבִירָא לָא אֵיתִיתִי לָךְ דַּהֲוָת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא מִנִּי אַתְּ בָּעֵי לַהּ נְטַרִית בִּימָמָא וּנְטַרִית בְּלֵילְיָא׃
ירושלמי (יונתן):
דִתְבִירָא מִן חֵיוַת בָּרָא לָא אַיְיתֵיתִי לְוָותָךְ דְאִין אֲנָא חָטִי בָּהּ מִן יְדִי הֲוֵית תָּבַע יָתָהּ מַה דְמִתְגְנִיב בִּימָמָא מִבְּנֵי נְשָׁא עָלַי הֲוָה לְאַשְׁלָמָא וּמַה דַהֲוָה מִתְגְנֵיב בְּלֵילְיָא מִן חֵיוַת בָּרָא עָלַי הֲוֵינָא לִמְשַׁלְמָא:
ירושלמי (קטעים):
קְטִילַת לָא אַיְיתִית לְוָותָךְ כָּל חֲדָא מִנְהוֹן דַהֲוָה עֲרָקָא מִן מִנְיָנָא אֲנָא הֲוֵינָא מְשַׁלֵם מִן יְדָי הֲוֵיתָא תָּבַע יָתָהּ וּמִן דַהֲווֹ גַנְבַיָיא גַנְבִין בִּימָמָא וְחֵיוַת בָּרָא מִתְאָכְלָא בְּלֵילְיָא אֲנָא הֲוֵינָא מְשַׁלֵם יָתָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טרפה" - ע"י ארי וזאב

"אנכי אחטנה" - ל' (שופטים ב) קולע באבן אל השערה ולא יחטיא (מ"א א) אני ובני שלמה חטאים חסרים אנכי אחסרנה אם חסרה חסרה לי שמידי תבקשנה

"אנכי אחטנה" - תרגומו דהות שגיא ממנינא שהיתה נפקדת ומחוסרת כמו (במדבר לא) ולא נפקד ממנו איש תרגומו ולא שגא

"גנבתי יום וגנבתי לילה" - גנובת יום או גנובת לילה הכל שלמתי

"גנבתי" - כמו (איכה א) רבתי בגוים שרתי במדינות (ישעיהו א) מלאתי משפט (הושע יא) אוהבתי לדוש

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

טְרֵפָה – עַל יְדֵי אֲרִי וּזְאֵב (תרגום יונתן).
אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה – לְשׁוֹן "קוֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא" (שופטים כ,טז); "אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים" (מל"א א,כא), חֲסֵרִים. אָנֹכִי אֲחַסְּרֶנָּה; אִם חָסְרָה – חָסְרָה לִי, שֶׁ"מִּיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה".
[אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה – תַּרְגּוּמוֹ: "דַּהֲוַת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא", שֶׁהָיְתָה נִפְקֶדֶת וּמְחֻסֶּרֶת; כְּמוֹ: "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (במדבר לא,מט), תַּרְגּוּמוֹ: "וְלָא שְׁגָא".
גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה – גְּנוּבַת יוֹם אוֹ גְּנוּבַת לַיְלָה, הַכֹּל שִׁלַּמְתִּי (תרגום יונתן וירושלמי).
גְּנֻבְתִי – כְּמוֹ "רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת" (איכה א,א); "מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט" (ישעיהו א,כא), "אוֹהַבְתִּי לָדוּשׁ" (הושע י,יא).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

אחטנה: כמו אחטאנה אני הפסדתי משלי, כמו אני ובני שלמה חטאים, הרבה אלפין חסרים:
גנבתי יום: יו"ד יתירה גנובת יום וגנובת לילה שלמתי כמו רבתי עם שרתי במדינות אבל גנובתי קמץ, פתרונו גנובת שלי:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אנכי אחטנה — אם היתה טריפה, החטא היה עלי, ופרעתי כמוה.

גנבתי יום — היו"ד נוסף, כיו"ד "מלאתי" (ישעיהו א, כא); וכן הוא: גנובת יום או לילה, מידי תבקשנה:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


טרפה לא הבאתי אליך. כלומר שלא אירע בהם שום בהמה שיטרפנה חיה רעה כענין שנאמר (בראשית לז) חיה רעה אכלתהו טרוף טורך יוסף. וכתיב (נחום ב) אריה טורף בדי גורותיו.

אנכי אחטנה. מלשון (שופטים כ) אל השערה ולא יחטיא. כלומר נתחייבתי לשלם אותה ואם חסרה לעצמי חסרה, וכן (מ"א א) והייתי אני ובני שלמה חטאים.

מידי תבקשנה. האבודה, שאני שומר שכר ואני חייב בה כענין שכתוב (יחזקאל לד) ואת הנדחת לא השיבותם ואת האובדת לא בקשתם, שכן הנביא מוכיח לרועי ישראל במרעיתם ומוכיחן על הדברים שהם חייבים בהם. ויבאר יעקב ההצלחה הגדולה שהיתה לו במקנהו בין מצד שמירתו הגדולה בין מצד הנס, וכן

גנובתי יום וגנובתי לילה. אני חייב בה שהרי שומר שכר חייב בגנבה ואבדה כענין שכתוב (שמות כב) ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו. וכן דרשו רז"ל ומה גנבה שקרובה לאונס חייב אבדה לא כ"ש. ובאר יעקב בכאן שהכל היה משלם משלו האבדה והגנבה ואפילו הטרפה שהשומר פטור מן התורה שנאמר (שמות שם) הטרפה לא ישלם היה יעקב משלם.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה" טרפה שנטרפה בחטא שלי ושגגתי אבל הבאתי בלבד טרפה שנטרפה באונס אף על פי כן מידי תבקשנה שלא כדין:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לט - מ) "טרפה." ג] אם לא שמר הצאן מטריפת זאבים, עז"א "טרפה לא הבאתי אליך", אף הטרפה שהיה מוטל עליך כפי הדין, כי החזרתי אותה משלי. ד] אם לא שמר מגנבה ואבדה שחייב כדין שומר שכר. עז"א" אנכי אחטנה גנבתי יום מידי תבקשנה וגנבתי לילה", שהנגנב ביום הייתי אנכי החייב ושלמתי בעצמי כדין שומר שכיר, וגם הנגנב בלילה בשעה שאין דרך הרועה לשמרם בכ"ז אתה תבקשנה מידי על שלא לנתי אצל הצאן, עד שהייתי מוכרח להיות אצל הצאן ביום ובלילה "וביום אכלני חרב וקרח בלילה", ומכ"ז ברר לו שאין לו שום טענה שירדוף אחריו מצד שלקח שכירות יותר מן המגיע לו. אולם ד] על הצד האחר שתאמר שרדפת אחרי מפני שמגיע לי עוד שכירות ממך וטעות בחשבון ואתה רוצה להחזיר לי, עז"א:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

טריפה לא וגו'. קשה איך יוצדק לומר בדבר שנטרף לשון הבאה. עוד למה כפל לומר אנכי אחטנה מידי תבקשנה אם הוא היה משלמה מה מקום לבקשה מידו:

אכן כוונת יעקב היא לומר בין דבר שהוא חייב בו כפי הדין בין דבר שהוא פטור לקח ממנו לבן, ודקדק לומר טריפה כנגד זאב, ודקדק לומר לא הבאתי כנגד דריסת ארי, וכמו כן תמצא בלשון חכמים במסכת מציעא (צג א) וזה לשונם תנו רבנן שומר שהניח עדרו ובא לעיר ובא ארי ודרס זאב וטרף ע"כ, אמרו לשון טריפה בזאב כי טורף ובורח לצד שמפחד מה שאין כן הארי שבמקום שמוצאה דורסה שם ואוכלה ומניח שם עור ופרש, וכמו כן רמז יעקב שני עניינים באומרו טריפה כנגד זאב, לא הבאתי כנגד ארי שמניח עור ופרש שמניח בדרסה, ואמר אנכי אחטנה כנגד גדר שהוא חייב בו שהוא טריפת זאב כגון זאב אחד שאינו אונס וחייב שומר שכר, (ב"מ ע"ב) ואמר מידי תבקשנה כנגד גדר ב' שהוא דרוסת ארי שאין חיוב על יעקב לשלם שהוא אונס ופטור אלא שהרשע היה מתאלם עליו ומבקש גם את זאת מיעקב, וכפי זה נזרקה רוה"ק בדברי רש"י ז"ל שכתב וז"ל טריפה וכו' על ידי ארי וזאב ע"כ, ויכוין לדברינו ונכון. ואומרו גנובתי יום וגו' נתכוון גם כן בענין נזקי בני אדם שהיה משלם בין מה שהוא חייב השומר שכר בין מה שאינו חייב, והוא אומרו גנובתי יום וגנובתי לילה פי' גנובתי הגניבה לי היתה מגעת גם בצד הפטור:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

טרפה לא הבאתי אליך, דקטילא. אנכי אחטנה, אני הייתי חוטא על הארי, שכך גזר הקב"ה על צאנו, שהיה הארי אוכל ממנו בכל יום חמשה. ואם תאמר שאם היה רועה אחר היה מצילו, תלמוד לומר: "כי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו" וגו'. גנובתי יום וגנובתי לילה, קריין לי גנבא דיממא וגנבא דליליא.