פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
הֲוֵיתִי בִּימָמָא אַכְלַנִי שַׁרְבָּא וּגְלִידָא נְחַת עֲלַי בְּלֵילְיָא וְנַדַת שִׁינְתִי מֵעֵינָי׃
ירושלמי (יונתן):
הֲוֵיתִי בִּימָמָא בְּחַקְלָא אֲכָלָנִי שְׁרִיבָא וּקְרוּשָׁא בְּלֵילְיָא וְאִתְפַּרְדַת שִׁינְתָא מִנִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכלני חורב" - לשון אש אוכלה

"וקרח" - כמו (תהלים קמז) משליך קרחו תרגומו גלידא

"שנתי" - לשון שינה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לט - מ) "טרפה." ג] אם לא שמר הצאן מטריפת זאבים, עז"א "טרפה לא הבאתי אליך", אף הטרפה שהיה מוטל עליך כפי הדין, כי החזרתי אותה משלי. ד] אם לא שמר מגנבה ואבדה שחייב כדין שומר שכר. עז"א" אנכי אחטנה גנבתי יום מידי תבקשנה וגנבתי לילה", שהנגנב ביום הייתי אנכי החייב ושלמתי בעצמי כדין שומר שכיר, וגם הנגנב בלילה בשעה שאין דרך הרועה לשמרם בכ"ז אתה תבקשנה מידי על שלא לנתי אצל הצאן, עד שהייתי מוכרח להיות אצל הצאן ביום ובלילה "וביום אכלני חרב וקרח בלילה", ומכ"ז ברר לו שאין לו שום טענה שירדוף אחריו מצד שלקח שכירות יותר מן המגיע לו. אולם ד] על הצד האחר שתאמר שרדפת אחרי מפני שמגיע לי עוד שכירות ממך וטעות בחשבון ואתה רוצה להחזיר לי, עז"א:


 

<< · מ"ג בראשית · לא · מ · >>