מ"ג בראשית לא מ
<< · מ"ג בראשית · לא · מ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | הֲוֵיתִי בִּימָמָא אַכְלַנִי שַׁרְבָּא וּגְלִידָא נְחַת עֲלַי בְּלֵילְיָא וְנַדַת שִׁינְתִי מֵעֵינָי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הֲוֵיתִי בִּימָמָא בְּחַקְלָא אֲכָלָנִי שְׁרִיבָא וּקְרוּשָׁא בְּלֵילְיָא וְאִתְפַּרְדַת שִׁינְתָא מִנִי: |
רש"י
"וקרח" - כמו (תהלים קמז) משליך קרחו תרגומו גלידא
"שנתי" - לשון שינהרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְקֶרַח – כְּמוֹ: "מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ" (תהלים קמז,יז); תַּרְגּוּמוֹ "גְּלִידָא".
שְׁנָתִי – לְשׁוֹן שֵׁנָה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הייתי ביום אכלני חורב. ההוא רעיא דהוה רעי חיותא אגודא דנהר פפא. שריק חדא מנייהו נפלת לנהרא. אתא לקמיה דרבה, פטריה, אמר: מאי הוה ליה למעבד? הא נטר כדנטרי אינשי וכו'. הכא נמי דפטור? אמר ליה: אין. איתיביה, עד מתי שומר שכר חייב לשמור? כגון הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני. [התם] בחזני מתא. אטו יעקב אבינו מחזני מתא הוה? הכי קאמר ליה ללבן: נטרי לך נטירותא יתירתא כחזני מתא. הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני, מה היה אומר? רבי יהושע בן לוי אמר: חמשה עשר שיר המעלות שבספר תהלים; מה טעם? שנאמר: "לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל", ישראל סבא. רבי שמואל בר נחמן אמר: כל ספר תהלים; מה טעם? שנאמר: "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל", ישראל סבא.
<< · מ"ג בראשית · לא · מ · >>