מ"ג בראשית לא מ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
הֲוֵיתִי בִּימָמָא אַכְלַנִי שַׁרְבָּא וּגְלִידָא נְחַת עֲלַי בְּלֵילְיָא וְנַדַת שִׁינְתִי מֵעֵינָי׃
ירושלמי (יונתן):
הֲוֵיתִי בִּימָמָא בְּחַקְלָא אֲכָלָנִי שְׁרִיבָא וּקְרוּשָׁא בְּלֵילְיָא וְאִתְפַּרְדַת שִׁינְתָא מִנִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכלני חורב" - לשון אש אוכלה

"וקרח" - כמו (תהלים קמז) משליך קרחו תרגומו גלידא

"שנתי" - לשון שינה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אֲכָלַנִי חֹרֶב – לְשׁוֹן "אֵשׁ אוֹכְלָה" (דברים ד,כד).
וְקֶרַח – כְּמוֹ: "מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ" (תהלים קמז,יז); תַּרְגּוּמוֹ "גְּלִידָא".
שְׁנָתִי – לְשׁוֹן שֵׁנָה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(לט - מ) "טרפה." ג] אם לא שמר הצאן מטריפת זאבים, עז"א "טרפה לא הבאתי אליך", אף הטרפה שהיה מוטל עליך כפי הדין, כי החזרתי אותה משלי. ד] אם לא שמר מגנבה ואבדה שחייב כדין שומר שכר. עז"א" אנכי אחטנה גנבתי יום מידי תבקשנה וגנבתי לילה", שהנגנב ביום הייתי אנכי החייב ושלמתי בעצמי כדין שומר שכיר, וגם הנגנב בלילה בשעה שאין דרך הרועה לשמרם בכ"ז אתה תבקשנה מידי על שלא לנתי אצל הצאן, עד שהייתי מוכרח להיות אצל הצאן ביום ובלילה "וביום אכלני חרב וקרח בלילה", ומכ"ז ברר לו שאין לו שום טענה שירדוף אחריו מצד שלקח שכירות יותר מן המגיע לו. אולם ד] על הצד האחר שתאמר שרדפת אחרי מפני שמגיע לי עוד שכירות ממך וטעות בחשבון ואתה רוצה להחזיר לי, עז"א:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

הייתי ביום אכלני חורב. ההוא רעיא דהוה רעי חיותא אגודא דנהר פפא. שריק חדא מנייהו נפלת לנהרא. אתא לקמיה דרבה, פטריה, אמר: מאי הוה ליה למעבד? הא נטר כדנטרי אינשי וכו'. הכא נמי דפטור? אמר ליה: אין. איתיביה, עד מתי שומר שכר חייב לשמור? כגון הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני. [התם] בחזני מתא. אטו יעקב אבינו מחזני מתא הוה? הכי קאמר ליה ללבן: נטרי לך נטירותא יתירתא כחזני מתא. הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני, מה היה אומר? רבי יהושע בן לוי אמר: חמשה עשר שיר המעלות שבספר תהלים; מה טעם? שנאמר: "לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל", ישראל סבא. רבי שמואל בר נחמן אמר: כל ספר תהלים; מה טעם? שנאמר: "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל", ישראל סבא.

<< · מ"ג בראשית · לא · מ · >>