מ"ג בראשית כח יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאַקְדֵּים יַעֲקֹב בְּצַפְרָא וּנְסֵיב יָת אַבְנָא דְּשַׁוִּי אִיסָדוֹהִי וְשַׁוִּי יָתַהּ קָמָא וַאֲרֵיק מִשְׁחָא עַל רֵישַׁהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַקְדִים יַעֲקב בְּצַפְרָא וּנְסֵיב יַת אַבְנָא מִן דִשַׁוֵי אִיסָדוֹי וְשַׁוִי יָתָהּ קָמָא וְאָרִיק מִשְׁחָא עַל רֵישָׁהּ:

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויצק שמן על ראשה: משח אותה לקדשה להקריב עליה קרבנות בשובו כדכתיב במשכן וכליו וימשחם ויקדש אותם, וכן מוכיח לפנינו אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה וגו' יהיה בית אלקים לקרבנות:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויצק שמן על ראשה — להכירה בשובו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישם אותה מצבה" - כבר פירשו רבותינו (ע"ז נג) ההפרש שבין המצבה למזבח, שהמצבה - אבן אחת, והמזבח - אבנים הרבה.

ונראה עוד, שהמצבה תעשה לנסך עליה נסך יין וליצוק עליה שמן, לא לעולה ולא לזבח; והמזבח להעלות עליו עולות ושלמים.

ובבאם לארץ, נאסרה עליהם המצבה (דברים טז כב), מפני ששמו אותה הכנענים להם לחק יותר מן המזבחות, אף על פי שכתוב בהם (שמות לד יג) את מזבחותם תתוצון. או שלא רצה לאסור הכל, והשאיר המזבח שראוי לנסך ולקרבנות.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


וישם אותה מצבה. לא העמיד מצבה במקום אשר שכב שהוא באר שבע כי אם בבית אל הוא ירושלים והוא המקום שכנגדו ראש הסולם.

ויצק שמן על ראשה. יציקת השמן או נסוך היין על מצבה כהקרבת קרבן על המזבח. ורבינו סעדיה גאון ז"ל כתב כי יציקת השמן בכאן היה להכרה כדי שיכיר את האבן ויפרישנה בדעתו מזולתה, כי השמן על גבי האבן רשומו ניכר ע"כ.

ואמרו במדרש כשחזר יעקב ללקט את האבנים מצאן כולן אבן אחת ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו השמן מן השמים ויצק עליה שמן שנאמר ויצק שמן על ראשה. מה עשה הקב"ה נטל רגל ימינו והטביע את האבן הזאת בעמקי תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא עושה סניף לכיפה, לפיכך נקראת אבן שתיה ששם אותה טבור הארץ ומשם נשתתה הארץ ועליה היכל ה' עומד, שנאמר והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים ומשם נשא רגליו והלך לחרן כהרף עין.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישם אותה מצבהי קדש אותה שתהיה מצבה כשיקימנה בשובו כמו שהעיד עליו הכתוב שעשה בלכתו שם כאמרו ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יח) "ויקח את האבן." שהיה רומז על אחדות ישראל לזה "הרימה מצבה ויצק שמן על ראשה," לרמז שעל ידי האחדות שיהיה ביניהם יצק עליהם שמן הטוב היורד על הראש שמן משחת קדש ההשפעה העליונה:

 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקח את האבן אשר שם מראשותיו. מה עשה הקב"ה? ברגל ימינו הטביע האבן עד עמקי תהום, ועשה אותו סניף לארץ, כאדם שהוא עושה סניף לכיפה; לפיכך נקרא אבן שתיה, ששם הוא טבור הארץ, ומשם נמתחת כל הארץ, ועליה היכל עומד, שנאמר: והאבן הזאת וגו'; וענו העליונים ואמרו: "ברוך אתה ה' האל הקדוש".

ויצק שמן על ראשה. שופע לו מן השמים כמלא פי הפך.