מ"ג בראשית לא ט


<< · מ"ג בראשית · לא · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאַפְרֵישׁ יְיָ מִן בְּעִירָא דַּאֲבוּכוֹן וִיהַב לִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְרוֹקַן יְיָ יַת בֵּיתָא דַאֲבוּכוֹן וִיהַב לִי:
ירושלמי (קטעים):
וְרוֹקַן מֵימְרָא דַיְיָ:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויצל: הפריש וכן כל לשון ישועה והמלטה וחליצה לשון הפרשה הם:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויצל אלהים — כטעם "וינצלו את מצרים" (שמות יב, לו), ושניהם מגזרת "הצילני נא" (בראשית לב, יב), ואם היא מעט רחוק. וזה שאמר יעקב לנשיו – גם הוא אמת, שראה זה בחלום, כי השם יעזרהו לחזק הצאן ולהוליד גם בלא מקלות:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח - ט) "אם כה יאמר." שלבן היה ממתין תמיד עד שהגיע עת לידת הצאן, ואז החליף את משכרתו פעם לעקודים ופעם לנקודים, ואז הלא כבר היו הצאן כעצמים בבטן המלאה, וה' שנה את צבע הצאן כפי מה שבחר לבן בעת הלידה לתת בשכרו. ועז"א אם כה יאמר בלשון עתיד, אם עתיד לאמר עקודים יהיה שכרך ילדו כל הצאן עקודים, באופן שנראה בעליל "שהציל ה' את מקנה אביכם ויתן לי", כי טרם שגמר אומר ששכר יעקב עקודים היו העקודים ללבן, ואחר שגמר אומר שיהיו עקודים נהפך שיהיו ליעקב, לפ"ז אין לו להתרעם שעשיתי זאת בתחבולות, כי זה נעשה ע"י נס:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויצל אלהים את מקנה וגו'. כזה שהוא מציל מן הנצולות.

<< · מ"ג בראשית · לא · ט · >>