מ"ג בראשית כט ו


<< · מ"ג בראשית · כט · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר לְהוֹן הַשְׁלָם לֵיהּ וַאֲמַרוּ שְׁלָם וְהָא רָחֵל בְּרַתֵּיהּ אָתְיָא עִם עָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לְהוֹם הַשְׁלַם לֵיהּ וַאֲמָרוּ שְׁלָם וְהָא רָחֵל בְּרַתֵּיהּ אַתְיָא עִם עָנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באה עם הצאן" - הטעם באל"ף ותרגומו אתיא ורחל באה הטעם למעלה בבי"ת ותרגומו אתת הראשון לשון עושה והשני לשון עשתה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בָּאָה עִם הַצֹּאן – הַטַּעַם בָּאָלֶ"ף [=מִלְּרָע], וְתַרְגּוּמוֹ "אָתְיָא". "וְרָחֵל בָּאָה" (להלן פסוק ט) – הַטַּעַם לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת [=מִלְּעֵיל], וְתַרְגוּמוֹ "אֲתַת"; הָרִאשׁוֹן לְשׁוֹן 'עוֹשָׂה', וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן "עָשְׂתָה".

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

והנה רחל בתו באה — מלרע, שהוא תאר השם, כמו פועֵל:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"השלום לו" הנה השתדל לדעת את שלום לבן קודם שיראה פניו כי אין ראוי לאורח הבא לפקוד את האזרח בעת שמחתו ובהפכו על אופן אחד:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה - ו)" הידעתם את לבן." האיש יודע לכל, או מרוב עשרו או שלותו או מרוב עניו או בשהוא איש ריב ומדון, לכן כשאמרו ידענו, שאל "השלום לו", ר"ל אם יודעים אותו מזה הצד ששלום לו בגופו ובממונו ועם כל אדם, והשיבו כי "שלום", והראיה "שרחל בתו באה עם הצאן לבדה," ואינה יראה מן הרועים כבנות יתרו:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמר להם השלום וגו' והנה רחל וגו'. טעם שלא אמרו שלום לו כלשון השאלה. להיות שיש במשמעות דברי יעקב ב' דברים. א, הוא אם שלם בגופו ובממונו. וב, אם הם שלמים עמו. ופי' דבריו השלום אתם אליו, ולזה נתחכמו ואמרו שלום פי' לכל מה שאתה שואל שלום. וטעם אומרם והנה רחל תשובה למה שלא שאל, אולי שלא להאריך עמהם בשאלות אמרו הנה רחל בתו ולה תשאל:

עוד יכוונו לומר כי לצד שלומו עמהם שהוא שולח בת קטנה עם הצאן מה שלא היה ביתרו שהיה שולח ז' בנותיו ואף על פי כן היו הרועים מגרשים אותם:

עוד נתכוונו לומר לו שלום פי' למה שנוגע לגופו ולמצבו עמנו שלום, וכדי שלא יבין שרצונם לומר כי הוא בעושר ובנכסים גמרו אומר והנה רחל וגו' וממוצא דבר ידע כי לא אמיד בנכסים הוא כי צריך לבתו לרעות, וגם שמספקת בת אחת לרעות צאנו כי מעט הם. וכוונתם בדקדוק הדברים היא כדי שלא יוציאו מפיהם דבר שקר בדבר שעתיד להתגלות. או שחששו שיאמר להם לבן למה הוציאו עליו קול עושר, ומטעם עצמו שאמר הכתוב (משלי, כז) מברך רעהו בקול גדול וגו' שלא יתארחו אצלו הרבה ויעני:

או אפשר שכוונתם להודיע ליעקב כי לבן כילי הוא בממונו ומזלזל בעצמו שתרעה לו צאנו בתו היקרה ומזה יקיש לדעת את האיש ומעשהו:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר להם השלום לו, ביניכם לבינו? ויאמרו שלום, ואי פטטין את בעי, הנה רחל בתו באה עם הצאן, הדא אמרה שהדיבור מצוי בנשים.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמרו שלום. ולא אמרו שלום לו כי אין שלום אמר אלוה לרשעים:

<< · מ"ג בראשית · כט · ו · >>