מ"ג בראשית לא יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲתֵיבַת רָחֵל וְלֵאָה וַאֲמַרָא לֵיהּ הַעוֹד לַנָא חוּלָק וְאַחְסָנָא בְּבֵית אֲבוּנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲתָבַת רָחֵל בְּאַסְכָּמוּתָא דְלֵאָה וְאַמְרָן לֵיהּ הַאֶפְשַר דְעַד כְּדוֹן אִית לָנָא חוּלַק וְאַחְסָנָא בְּבֵית אָבוּנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העוד לנו" - למה נעכב על ידך מלשוב כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו כלום בין הזכרים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

הַעוֹד לָנוּ – לָמָּה נְעַכֵּב עַל יָדְךָ מִלָּשׁוּב? כְּלוּם אָנוּ מְיַחֲלוֹת לִירַשׁ בְּנִכְסֵי אָבִינוּ כְּלוּם בֵּין הַזְּכָרִים?

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העוד לנו" איך תחשוב יקשה עלינו להפרד מאבינו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יד) " ותען רחל ולאה" וגו' " העוד לנו חלק" ר"ל מה נתעכב כאן ומה נקוה פה, כי יש אב שמשיא בנותיו בלא נדן, אבל אז יש להן תקוה שאחר מותו יהיה להם חלק בנחלה כאחד הבנים, ויש שנותן להם מתנות ונדן בחייו, ואז אין להן תקוה על הירושה, כי כבר לקחו חלקם בחייו, אבל יש להן תקוה שעוד יתן להן מתנות בחייו, אחר שדרכו לחלק נכסיו בחייו, אמנם אם אביהן לא נתן להן נדן ומתנות, ועוד גזל את שלהן, שאז אין להם תקוה לקבל מתנות בחייו, ואח"כ קרה להן מקרה שבאו לידן נכסי אביהן בחייו שלא ברצונו, וא"כ אין להן לקוות על ירושה ג"כ, כי כבר הגיע חלקם לידן, א"כ אין להם עוד שום תקוה לא למתנות ולא לירושה. וז"ש " העוד לנו חלק" [היינו שיחלק מתנות בחייו], או נחלה, שנירש אותו אחר מותו, ומפרש העוד לנו חלק:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

העוד לנו וגו'. כפלו לומר חלק ונחלה, לרמוז ב' דברים, הא' הוא חלק הנוגע להם בירושת אמם שכבר מתה, והב' נחלת אביהם, והחליטו שאין להם תוחלת משניהם והראיה הלא נכריות נחשבנו לו כבר שמכרנו זה לך האות שאין אנו אצלו במדרגת בנים וממילא יצו עליהן לבל ירשו בו. הגם שבמשפטי הגוים אפשר שהבנות ירשו ואון יוכיח וכמעשה רשב"ג ואחותו, (שבת קטז א) ואומרו ויאכל גם אכול ב' אכילות, א' ירושת כתובת אמם, והב' מה שעבד יעקב י"ד שנה בעדם:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותען רחל ולאה ותאמרנה לו. למה מתה רחל תחילה? ר' יהודה אומר: מפני שדברה בפני אחותה. אמר לו ר' יוסי: מימיך ראית אדם קורא ראובן, ושמעון עונה אותו? והלא לרחל קרא ורחל ענתה. על דעתיה דר' יהודה ניחא. על דעתיה דר' יוסי, לא מתה אלא מקללתו של זקן: "עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה", והוה כשגגה שיוצאה מלפני השליט.