מ"ג בראשית לא לח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
דְּנָן עַסְרִין שְׁנִין אֲנָא עִמָּךְ רַחְלָךְ וְעִזָּךְ לָא אַתְכִּילוּ וְדִכְרֵי עָנָךְ לָא אֲכַלִית׃
ירושלמי (יונתן):
דְנַן עֶשְרִין שְׁנִין אֲנָא גַבָּךְ רֵיחַלַיִךְ וְעִיזַיִךְ לָא אִתְכָּלוּ וַאֲגַר דִיכְרֵי עָנָךְ לָא אֲכָלִית:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא שכלו" - לא הפילו עיבורם כמו (הושע ט) רחם משכיל (איוב כא) תפלט פרתו ולא תשכל

"ואילי צאנך" - (ב"ק סה) מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל שאל"כ מה שבחו אילים לא אכל אבל כבשים אכל א"כ גזלן הוא 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לֹא שִׁכֵּלוּ – לֹא הִפִּילוּ עִבּוּרָם, כְּמוֹ: "רֶחֶם מַשְׁכִּיל" (הושע ט,יד); "תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל" (איוב כא,י).
וְאֵילֵי צֹאנְךָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל; שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵילִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל? אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (ב"ק ס"ה ע"ב).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא שכלו: מתוך חוסר מרעה ומתוך שמירה פחותה:

ואילי צאנך: דרך רועי צאן במדבר לאכול מן הכבשים הזכרים:


רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רחליך ועזיך לא שכלו. בזכותי כענין שכתוב (שמות כג) לא תהיה משכלה ועקרה בארצך. ואילי צאנך לא אכלתי. כדרך הרועים כענין שכתוב (יחזקאל לד ג) אֶת הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"רחליך ועזיך לא שכלו" הנה הפך זה מצאת בי שלא בלבד עבדתיך באמונה במשפט הצדיקים אבל היטבתי לך יותר שהשתדלתי באופן שלא שכלו: " ואילי צאנך לא אכלתי" אפילו כמנהג שאר הרועים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לח)" זה עשרים שנה", ג] יצויר שרודף אחריו על אודות דמי השכירות, וזה בשתי פנים, או שלקח יותר מן הראוי ומבקש שיחזיר לו, או שלקח פחות מן הראוי והוא רודף אחריו למלאות לו הטעות, ועז"א על הצד הראשון שתחשוב שלקחתי יותר מן המגיע לי, עז"א "זה עשרים שנה אנכי עמך", ר"ל חשוב מצדך, הנה יוכל לאמר שהיה השכירות יתר על הראוי ושמגיע לך דברים ממני בארבעה פנים. א] אם לא עשיתי עבודתי כראוי בשמירת הצאן, ועי"כ שכלו את הולדות מחסרון השגחה כראוי לרועה נאמן אשר בזרועו יקבץ טלאים עלות ינהל. עז"א "רחליך ועזיך לא שכלו". ב] אם אכל מצאנו יותר כפי הקצוב לפועל, לקחת למאכל ביתו. עז"א "ואילי צאנך לא אכלתי", שלא אכל כלל אף מה שהותר לפועל לאכול כפי המנהג:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

זה עשרים וגו'. טעם אומרו עשרים שנה כי לצד זמן מועט ישתמר הגנב והרמאי מעשות רע אבל לא לאורך הזמן, לזה אמר זה עשרים שנה וכולם שוים לטובה. ודבר זה אין לקחת ממנו הוכחה אם היה יעקב עם אדם בלתי מרגיש ברמאות, לזה אמר עמך הראית בי מימיך עול, והוכיח הוכחות מוכיחות כאשר אבאר בס"ד:

רחליך ועזיך וגו'. צריך לדעת כוונת יעקב בזה, אם לומר פרטי ההצלחה אין זה מקומן של דברים אלו, גם אומרו ואילי צאנך וגו' מי יניחהו לאוכלן ואם לא ידע אדם ועד עתה מי יעיד על הדבר:

אכן כוונת יעקב היא להיות כי דרך רועה גנב יתחכם לגנוב באומרו כי לא כל הצאן ילדו מהם ילדו ומהם שכלו ולוקחים לעצמם, ומעתה הוכחה גדולה אומרו יעקב רחליך ועזיך לא שכלו ובזה אין מקום לחשד שאכלתי וכו' שאם היה חפץ לאכול משלו היה לו מקום לומר לו כך וכך שכלו מהצאן, ומה' היה הדבר לשמור חסידו מחשד ולא שכלה אחת מצאנו כדי שלא יחשדנו שאכלו, וטם אומרו אילי צאנך התורה הוציאה גדי בלשון איל ללמוד מכאן גדי בן יומו קרוי איל, ואולי יכוין על פי מה שכתב הרמב"ם בהל' גזילה (פ"ב) וז"ל הגוזל טלה ונעשה איל וכו' הוי שינוי בידו וקנהו אף על פי שלא נתיאשו הבעלים ע"כ, לזה נתכוון לומר שאפי' בדרך שאין יכול להוציאו מידו כפי הדין לא עשה פירוש שלא גזל ממנו גדי וגדל אצלו ונעשה איל וכשהחזיר לו החזיר גדי ונמצא אכל מה שגדל ונעשה איל:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואילי צאנך לא אכלתי. אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור, דכתיב: "שור או כשב או עז כי יולד"; איל בן יומו קרוי איל, שנאמר: ואילי צאנך לא אכלתי, אילים הוא דלא אכל, הא כבשים אכל? אלא שמע מינה איל בן יומו קרוי איל:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואילי צאנך לא אכלתי מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל וכו' קשה שהרי פרש"י בפר' שלח לך בן י"ג חדש ויום אחד קרוי איל וקשיא דידיה אדידיה י"ל דהא דאמ' בן י"ג חדש קרוי איל ה"מ כשנכתב כבש אצלו כגון שם בפר' שלח לך ובמקום שכתוב איל בלא כבש אצלו כגון כאן ואילי צאנך לא אכלת איל בן יומו קרוי איל כמו שפי' רש"י בכאן:

אלוה צורי תפלתי כי סייענו בחדושי ויצא ואל יהי נפשי נאלח בפירוש פרשת וישלח