פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כׇּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁמַע יָת פִּתְגָמֵי בְּנֵי לָבָן דְּאָמְרִין נְסֵיב יַעֲקֹב יָת כָּל דִּלְאֲבוּנָא וּמִדִּלְאֲבוּנָא קְנָא יָת כָּל נִכְסַיָּא הָאִלֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁמַע יַת פִּתְגָמֵי בְּנֵי לָבָן דְאָמְרִין נְסִיב יַעֲקב יַת כָּל דִי לְאָבוּנָא וּמִדִי לְאָבוּנָא עָבַד לֵיהּ יַת כָּל יְקַר נִכְסַיָא הָאִילֵין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשה" - כנס כמו (ש"א יד) ויעש חיל ויך את עמלק

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

דברי בני לבן — בנים זכרים היו לו, וכן הוא אומר: "ויתן ביד בניו" (בראשית ל, לה):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(א – יד)

למה כפל לקח יעקב וכו' ומאשר לאבינו וכו' ואיך אמרו כן ויעקב עבד ולקח שכרו:

מ"ש ואלהי אבי היה עמדי אין לו ענין פה רק בפסוק י' שספר מענין החלום, מ"ש ואביכן התל בי וכו', הלא ישאלו למה נשאר אצלו כל הזמן ההוא, ולמה הראה לו מלאך האלהים העתודים העולים על הצאן, שזה יחייב שלא יצא משם אחר שה' אתו ומעשיו מצליחים ותשובת הנשים העוד לנו חלק ונחלה אינו מענין מה שאמר להן, ולמה כפל חלק ונחלה:

"וישמע". כ"ז שהיה גזרת ה' ורצונו שיהיה יעקב בבית לבן, לא אנה אליו כל רע וימצא שם חן בעיני הכל, ועתה שהגיע העת שישוב לביתו, שמע כי בני לבן יתחילו לחשוד אתו ומתרעמים עליו בד' דברים. א] "לקח יעקב", כאלו לקח בגזלה ואין מגיע לו שכירות. ב] אמרו "שלקח את כל", ולא השאיר ללבן מאומה, ג] "שלקח כל אשר לאבינו", שגזל גם חלק לבן אף מן הצאן שאין נקודים וטלואים מכר בגנבה. ד] אמרו שעלה הגזלה לסך רב, "כי מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה", מה שקנה עבדים ושפחות הוא מה שהחליף מחלק לבן הבלתי נקודים בעד שוה כסף:


 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לקח יעקב את כל אשר לאבינו". ואח"כ אמרו ומאשר לאבינו עשה את הכבוד הזה, מאשר משמע מקצת אשר ולא כל אשר, וא"כ דבריהם סתרי אהדדי, ובלאו הכי קשה איך אמרו שקר מפורסם וכי לקח יעקב כל אשר לאביהם וכי לא השאיר לו כלום, הלא היה ללבן עדיין צאן ובקר ואהלים. וביאור הדברים כך הוא שמתחלה לא דברו כנגד הרכוש כלל, כ"א כנגד התחבולות ועניני רמאות שהיה אביהם בקי בהם ובשמותיהם יותר מכל העולם, עד שהיה הוא יכול לרמאות את אחרים, אבל אחרים לא יכלו לרמאותו, ויעקב למד מלבן כל רמאתו עד שאפילו לבן לא יכול לעמוד לפניו כי הוא רימה את לבן, ועל זה אמרו לקח יעקב את כל אשר לאבינו כל רמאותו לקח ממנו, וכנגד הרכוש אמרו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה.