ביאור:משנה כלאים פרק ו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
משנה מבוארת למסכת כלאים: א ב ג ד ה ו ז ח ט
----
|
הפרק עוסק בשורה בודדת של גפנים מודלות. לדעת רוב החכמים היא נחשבת ליותר מגפן יחידה, אבל פחות מכרם של שתי שורות ומעלה. הגפנים המודלות נראות כעריסה, וראו תרגום יונתן לישעיה א ח, שם מתורגם "כמלונה במקשה" ל"כערסל מבתותא במקשיא". וראו גם לעיל ה, ג, שם מדובר על שומרה שהשער כותש מעליה. |
עריס - שורת גפנים בהדליה
עריכהחטיבה I: עריס
עריכה(א) איזהו "עריס"?
- הנוטע שורה של חמש גפנים, בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים,
- או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה,
- נותנין לו עבודתו ארבע אמות.
- בית שמאי אומרים: מודדין ארבע אמות מעיקר הגפנים לשדה.
|
לדעת ת"ק, למרות שאין שתי שורות, גם בית הלל (ראו לעיל ד, ה) מודים שהעריס אוסר כלאים למרחק של 4 אמות. אבל עדיין הם מקילים מבית שמאי, כי המדידה שלהם היא מהגדר: אם הגדר במרחק אמה מהגפנים, נשארות מהגפנים רק שלוש אמות אסורות. וראו תוספתא ד, א. הגדר משמשת להדליה של הגפנים. לעיל, ד, ב-ג מדובר על כרם גמור, וכאן על עריס בודד, אבל ר' יוחנן מסכים שאם אין ארבע אמות בין הגפנים לגדר - אין לזרוע שם. וכן אמר גם ר' יוסי בגפן הנטועה בגת, לעיל ה, ד. |
- ובית הלל אומרים: מן הגדר לשדה.
אמר רבי יוחנן בן נורי: טועים כל האומרים כן!
- אלא: אם יש שם ארבע אמות מעיקר גפנים ולגדר
- נותנין לו את "עבודתו", וזורע את המותר.
וכמה היא "עבודת" הגפן היחידית?
- ששה טפחים לכל רוח.
- רבי עקיבא אומר: שלושה.
(ב) עריס שהוא יוצא מן המדרגה, שהגפנים נטועות בטרסה העליונה ומודלות לזו שתחתיה
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- אם עומד בארץ ובוצר את כלו - הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה,
- ואם לאו - אינו אוסר אלא כנגדו. מותר לזרוע את המדרגה התחתונה חוץ מהשטח שתחת העריס.
- רבי אליעזר אומר: אף הנוטע אחת שורת גפנים בארץ ואחת במדרגה,
- אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים המדרגה - אינה מצטרפת עמה,
- ואם לאו - הרי זו מצטרפת עמה: לכרם
(ג) המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות עמודי הדליה - לא יביא זרע אל תחת המותר. מתחת שאר העמודים, למרות שהגפן עדיין אינה מטפסת עליהם.
- אם הביא בדיעבד - לא קידש.
- ואם הלך החדש לאחר שזרע כיסתה הגפן את איזור הזריעה - אסור.
- וכן המדלה על מקצת אילן סרק:
(ד) המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל - מותר להביא זרע אל תחת המותר,
|
אם השקמה נחשבת לאילן סרק, אז המעשה בבית המגניה נראה כסותר את משנה ג. יתכן שהוא מחלוקת, ויתכן שבשקמה מקילים למרות שכמה קורות יוצאות מאותו סדן, ודנים אותן כאילנות נפרדים, כי הן גדולות. וראו גם תוספתא ד, ד.. מצד שני, ייתכן שהשקמה נחשבת לאילן מאכל, שכן פירות השקמה ניתנים לאכילה. אבל אז לא ברור מדוע תחת כל הקורה אסור להביא זרע. |
- ואם הלך החדש - יחזירנו. יקפל את ענפי הגפן לאיזור שאינו מעל הזריעה.
מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז,
- והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה.
- אמר לו: ר' ישמעאל לר' יהושע מה אני להביא זרע אל תחת המותר?
- אמר לו: מותר.
והעלהו משם לבית המגניה,
- והראהו גפן, שהיא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה - ובו קורות הרבה.
- אמר לו: תחת הקורה זו - אסור, והשאר - מותר:
(ה) איזהו "אילן סרק"? - כל שאינו עושה פירות.
|
ר' יוסי מיקל בתאנה ומחמיר בדקל. |
- רבי מאיר אומר: הכל "אילן סרק" - חוץ מן הזית והתאנה.
- רבי יוסי אומר: כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלמות - הרי זה "אילן סרק":
חטיבה II: פסקי עריס
עריכה|
בתוספתא ד, ה מדייקים וקובעים ש"ועוד" הוא 5/6 טפחים. |
(ו) פסקי עריס - שמונה אמות ועוד.
- וכל מדות שאמרו חכמים בכרם, אין בהם "ועוד" - חוץ מפסקי עריס.
- אילו הן "פסקי עריס"?
- עריס שורה יחידה, לא במסגרת כרם שחרב מאמצעו, ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן.
- אם יש שם שמונה אמות - לא יביא זרע לשם,
- שמונה אמות ועוד - נותנין לו כדי עבודתו, וזורע את המותר:
|
גפן שבדיה מונחים על פינה שבכותל - אינה "עריס", למרות שהיא בהדליה. פירוש נוסף: אם אין מקום לחמש גפנים בטרסה - מחלוקת האם נחשב עריס (כי הוא חתוך). יתכן שהחטיבה עוסקת במקרים שעלולים להיחשב "פסקי עריס" מבחינה מילולית, אבל דינם שונה. |
(ז) עריס שהוא יוצא מן הכתל מתוך הקרן, וכלה
- נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר.
רבי יוסי אומר: אם אין שם ארבע אמות אם אין בין הגפן לכותל ארבע אמות
- לא יביא זרע לשם:
|
מובן שונה למונח "פסקי עריס" - למעשה מדובר ב"פסקי האפיפיירות", בעודפי הקנים של ההדליה. |
(ח) הקנים היוצאים מן העריס, וחס עליהן לפסקן עודפי החוט שאינו מיועד להדליה - כנגדן מותר.
- עשאן כדי שיהלך עליהן החדש - אסור: כדין אפיפיירות, לעיל משנה ג
(ט) הפרח היוצא מן העריס ענף צעיר של הגפן הצומח מחוץ לעריס - רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו.
- כנגדו מתחתיו - אסור.
- וכן בדלית. גפן מודלית יחידה
|
לא פסק את הסיפוק של העריס. משחק מילים. המטוטלת היא המשקולת שבב"ב ב, יד, אבל כאן הגפן נשארת והשטח שתחתיה נאסר. |
המותח זמורה מאילן לאילן - תחתיה אסור.
- ספקה קשר אותה בחבל או בגמי - תחת הספוק - מותר.
- עשאה את החבל כדי שיהלך עליו החדש - אסור. כדין אפיפיירות