פתיחת התפריט הראשי


כלאים פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק שישי ("איזה הוא") · >>

פרקי מסכת כלאים: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

איזהו עריס?

הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים, או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה, נותנין לו עבודתו ארבע אמות.

בית שמאי אומרים, מודדין ארבע אמות מעיקר הגפנים לשדה.

ובית הלל אומרים, מן הגדר לשדה.

אמר רבי יוחנן בן נורי, טועים כל האומרים כן, אלא אם יש שם ארבע אמות מעיקר גפנים ולגדר, נותנין לו את עבודתו, וזורע את המותר.

וכמה היא עבודת הגפן? ששה טפחים לכל רוח.

רבי עקיבא אומר, שלשה.

משנה בעריכה

עריס שהוא יוצא מן המדרגה , רבי אליעזר בן יעקב אומר, אם עומד בארץ ובוצר את כולו, הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה, ואם לאו, אינו אוסר אלא כנגדו.

רבי אליעזר אומר, אף הנוטע אחת בארץ ואחת במדרגה, אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים, אינה מצטרפת עמה, ואם לאו, הרי זו מצטרפת עמה.

משנה געריכה

המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות, לא יביא זרע אל תחת המותר.

אם הביא, לא קדש.

ואם הלך החדש, אסור.

וכן המדלה על מקצת אילן סרק.

משנה דעריכה

המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל, מותר להביא זרע אל תחת המותר.

ואם הלך החדש, יחזירנו.

מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז, והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה.

אמר לו, מה אני להביא זרע אל תחת המותר?

אמר לו, מותר.

והעלהו משם לבית המגנייה, והראהו גפן שהיא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה , ובו קורות הרבה.

אמר לו, תחת הקורה זו אסור, והשאר מותר.

משנה העריכה

איזהו אילן סרק?

כל שאינו עושה פירות.

רבי מאיר אומר, הכל אילן סרק, חוץ מן הזית והתאנה.

רבי יוסי אומר, כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלמות, הרי זה אילן סרק.

משנה ועריכה

פסקי עריס, שמונה אמות ועוד.

וכל מדות שאמרו חכמים בכרם, אין בהם ועוד, חוץ מפסקי עריס.

אלו הן פסקי עריס?

עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן.

אם יש שם שמונה אמות, לא יביא זרע לשם.

שמונה אמות ועוד, נותנין לו כדי עבודתו, וזורע את המותר.

משנה זעריכה

עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה, נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר.

רבי יוסי אומר, אם אין שם ארבע אמות, לא יביא זרע לשם.

משנה חעריכה

הקנים היוצאים מן העריס וחס עליהן לפסקן, כנגדן מותר.

עשאן כדי שיהלך עליהן החדש, אסור.

משנה טעריכה

הפרח היוצא מן העריס, רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו, כנגדו אסור.

וכן בדלית.

המותח זמורה מאילן לאילן, תחתיה אסור.

ספקה בחבל או בגמי, תחת הספוק מותר.

עשאה כדי שיהלך עליו החדש, אסור.

משנה מנוקדתעריכה

(א) אֵיזֶהוּ עָרִיס?
הַנּוֹטֵע שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
אוֹ בְּצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה,
נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר הַגְּפָנִים לַשָּׂדֶה;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מִן הַגָּדֵר לַשָּׂדֶה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: טוֹעִים כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן;
אֶלָּא אִם יֵשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַגָּדֵר,
נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן?
שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׁלשָׁה.
(ב) עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה;
וְאִם לָאו, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְּנֶגְדּוֹ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה,
אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ;
וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ.
(ג) הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת,
לֹא יָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר.
אִם הֵבִיא, לֹא קִדֵּשׁ.
וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, אָסוּר.
וְכֵן הַמַּדְלֶה עַל מִקְצָת אִילַן סְרָק.
(ד) הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אִילַן מַאֲכָל, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר.
וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, יַחֲזִירֶנּוּ.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לִכְפַר עָזִיז, וְהֶרְאָהוּ גֶּפֶן מֻדְלָה עַל מִקְצָת תְּאֵנָה.

אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר?
אָמַר לוֹ: מֻתָּר.

וְהֶעֱלָהוּ מִשָּׁם לְבֵית הַמָּגַנְיָה,

וְהֶרְאָהוּ גֶּפֶן שֶׁהִיא מֻדְלָה עַל מִקְצָת הַקּוֹרָה וְסַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה, וּבוֹ קוֹרוֹת הַרְבֵּה.
אָמַר לוֹ: תַּחַת הַקּוֹרָה זוֹ אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר.
(ה) אֵיזֶהוּ אִילַן סְרָק?
כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הַכֹּל אִילַן סְרָק, חוּץ מִן הַזַּיִת וְהַתְּאֵנָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
כָּל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ נוֹטְעִין שָׂדוֹת שְׁלֵמוֹת, הֲרֵי זֶה אִילַן סְרָק.
(ו) פִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד.
וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם "וְעוֹד", חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס.

אֵילוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס?

עָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ, וְנִשְׁתַּיְּרוּ בּוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן;
אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
(ז) עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן, וְכָלֶה,
נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
(ח) הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הֶעָרִיס, וְחָס עֲלֵיהֶן לְפָסְקָן,
כְּנֶגְדָּן מֻתָּר.
עֲשָׂאָן כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן הֶחָדָשׁ,
אָסוּר.
(ט) הַפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מְטֻטֶּלֶת תְּלוּיָה בּוֹ;
כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר.
וְכֵן בַּדָּלִית.
הַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן,
תַּחְתֶּיהָ אָסוּר.
סִפְּקָהּ בְּחֶבֶל אוֹ בְּגֶמִי,
תַּחַת הַסִּפּוּק מֻתָּר.
עֲשָׂאָהּ כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ,
אָסוּר.


נוסח הרמב"םעריכה

(א) איזה הוא עריס הנוטע שורה של חמש גפנים בצד גדר שהוא גבוה עשרה טפחים או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה נותנין לו עבודתו ארבע אמות בית שמאי אומרים מודדין ארבע אמות מעיקר הגפנים לשדה בית הלל אומרים מן הגדר לשדה אמר רבי יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כך אלא אם יש שם ארבע אמות מעיקר הגפנים ולגדר נותנין לו את עבודתו וזורע את המותר וכמה היא עבודת הגפן שישה טפחים לכל רוח רבי עקיבה אומר שלשה.

(ב) עריס שהוא יוצא מן המדרגה רבי אליעזר בן יעקוב אומר אם עומד בארץ ובוצר את כלו הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה ואם לאו אינו אוסר אלא כנגדו רבי אליעזר אומר אף הנוטע אחת בארץ ואחת במדרגה אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים אינה מצטרפת עימה ואם לאו הרי זו מצטרפת עימה.

(ג) המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות לא יביא זרע תחת המותר ואם הביא לא קידש ואם הלך החדש אסור וכן המדלה על מקצת אילן סרק.

(ד) המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל מותר להביא זרע תחת המותר ואם הלך החדש יחזירנו מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז והראהו גפן שהיא מודלה על מקצת תאנה אמר לו מה אני להביא זרע תחת המותר אמר לו מותר והעלהו משם לבית המגניה והראהו גפן שהיא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה ובו קורות הרבה אמר לו תחת הקורה אסור והשאר מותר.

(ה) איזה הוא אילן סרק כל שאינו עושה פירות רבי מאיר אומר הכל אילן סרק חוץ מן הזית והתאנה רבי יוסי אומר כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלמות הרי זה אילן סרק.

(ו) פסקי עריס שמונה אמות ועוד כל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהן ועוד חוץ מפסקי עריס ואלו הן פסקי עריס עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מיכן וחמש גפנים מיכן אם יש שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו וזורע את המותר.

(ז) עריס שהוא יוצא עם הכותל מתוך הקרן וכלה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר רבי יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם.

(ח) הקנים היוצאין מן העריס חס עליהן לפסקן כנגדן מותר עשאן כדי שיהלך עליהן החדש אסור.

(ט) הפרח היוצא מן העריס רואין אותו כאילו היא מטוטלת תלויה בו כנגדו אסור וכן בדלית המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור סיפקה בחבל או בגמי תחת הסיפוק מותר עשאו כדי שיהלך עליו החדש אסור.

פירושיםעריכה