רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וישב
פרשת וישב
עריכה(א) וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב... – אַחַר שֶׁכָּתַב לְךָ יִשּׁוּבֵי עֵשָׂו וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, שֶׁלֹּא הָיוּ סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים לְפָרֵשׁ הֵיאַךְ נִתְיַשְּׁבוּ, וְסֵדֶר מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, אֵיךְ הוֹרִישׁוּ אֶת הַחוֹרִי (דברים ב,יב) – פֵּרַשׁ לְךָ יִשּׁוּבֵי יַעֲקֹב וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, כָּל גִּלְגּוּלֵי סִבָּתָם, לְפִי שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמֵּאָדָם וְעַד נֹחַ, פְּלוֹנִי הוֹלִיד פְּלוֹנִי, וּכְשֶׁבָּא לְנֹחַ הֶאֱרִיךְ בּוֹ. וְכֵן בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם קִצֵּר בָּהֶם, וּמִשֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל אַבְרָהָם הֶאֱרִיךְ בּוֹ. מָשָׁל לַמַּרְגָּלִית שֶׁנָּפְלָה בֵּין הַחוֹל, אָדָם מְמַשְׁמֵּשׁ בַּחוֹל וְכוֹבְרוֹ בִּכְבָרָה עַד שֶׁמּוֹצֵא אֶת הַמַּרְגָּלִית, וּמִשֶּׁמְּצָאָהּ הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הַצְּרוֹרוֹת מִיָּדוֹ וְנוֹטֵל הַמַּרְגָּלִית.
[דָּבָר אַחֵר: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה נִכְנְסוּ גְמַלָּיו טְעוּנִים פִּשְׁתָּן. הַפֶּחָמִי תָמַהּ: אָנָּה יִכָּנֵס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה? הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד מֵשִׁיב לוֹ: נִצּוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ. כָּךְ יַעֲקֹב רָאָה כָּל הָאַלּוּפִים הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה, תָּמַהּ וְאָמַר: מִי יָכוֹל לִכְבּוֹשׁ אֶת כֻּלָּן? מַה כְּתִיב לְמַטָּה (להלן פסוק ב): "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף"; וּכְתִיב (עובדיה א,יח): "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" – נִצּוֹץ יוֹצֵא מִיּוֹסֵף שֶׁמְּכַלֶּה וְשׂוֹרֵף אֶת כֻּלָּם (בראשית רבה פד,ה).]
(ב) אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב – וְאֵלֶּה שֶׁל תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, אֵלֶּה יִשּׁוּבֵיהֶם וְגִלְגּוּלֵיהֶם עַד שֶׁבָּאוּ לִכְלַל יִשּׁוּב. סִבָּה רִאשׁוֹנָה: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה...", עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם. זֶהוּ אַחַר יִשּׁוּב פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, לִהְיוֹת דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו.
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרֵשׁ: תָּלָה הַכָּתוּב תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב בְּיוֹסֵף מִפְּנֵי כַּמָּה דְבָרִים. אַחַת: שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא עָבַד אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בְרָחֵל (בראשית רבה פד,ה). וְשֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁל יוֹסֵף דּוֹמֶה לוֹ. וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב אֵרַע לְיוֹסֵף: זֶה נִשְׂטַם וְזֶה נִשְׂטַם, זֶה אָחִיו מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ וְזֶה אֶחָיו מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ, וְכֵן הַרְבֵּה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פד,ו).
וְעוֹד נִדְרָשׁ בּוֹ: וַיֵּשֶׁב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. צַדִּיקִים מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַיָּן לַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה?
וְהוּא נַעַר – שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת: מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה יָפֶה (בראשית רבה פד,ז).
אֶת בְּנֵי בִלְהָה – כְּלוֹמַר: וְרָגִיל אֵצֶל בְּנֵי בִלְהָה, לְפִי שֶׁהָיוּ אֶחָיו מְבַזִּין אוֹתָן וְהוּא מְקָרְבָן.
אֶת דִּבָּתָם רָעָה – כָּל רָעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְאֶחָיו בְנֵי לֵאָה, הָיָה מַגִּיד לְאָבִיו: שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אֵבֶר מִן הַחַי, וּמְזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת לִקְרוֹתָן עֲבָדִים, וַחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן לָקָה: עַל אֵבֶר מִן הַחַי –"וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" בִּמְכִירָתוֹ וְלֹא אֲכָלוּהוּ חַי (להלן פסוק לא). וְעַל דִּבָּה שֶׁסִּפֵּר עֲלֵיהֶם שֶׁקּוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים – "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף" (תהלים קה,יז). וְעַל הָעֲרָיוֹת שֶׁסִּפֵּר עֲלֵיהֶם – "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו..." (להלן לט,ז).
דִּבָּתָם – כָּל לְשׁוֹן דִּבָּה פרלידי"ץ [parlediz = דיבה, רכילות[1]] בְּלַעַ"ז: כָּל מַה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר בָּהֶם רָעָה, הָיָה מְסַפֵּר.
דִּבָּה – לְשׁוֹן "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שיר השירים ז,י).
(ג) בֶּן זְקֻנִים – שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם "בַּר חַכִּים הוּא לֵיהּ" – כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וְעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ (בראשית רבה פד,ח).
פַּסִּים – לְשׁוֹן "כְּלִי מִלַּת" (שבת י' ע"ב), כְּמוֹ "כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת" (אסתר א,ו), וּכְמוֹ "כְּתוֹנֶת פַּסִּים" דְּתָמָר וְאַמְנוֹן (שמ"ב יג,יח). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל שֵׁם צָרוֹתָיו, שֶׁנִּמְכַּר לְפוֹטִיפַר וְלַסּוֹחֲרִים וְלַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלַמִּדְיָנִים (בראשית רבה פד,ח).
(ד) וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם – מִתּוֹךְ גְּנוּתָם לָמַדְנוּ שִׁבְחָם, שֶׁלֹּא דִבְּרוּ אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב (בראשית רבה פד,ט).
דַּבְּרוֹ – לְדַבֵּר עִמּוֹ (לפי התרגום "לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ").
(ז) מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מְאַסְּרִין אֲסָרָן" – עֳמָרִין. וְכֵן (תהלים קכו,ו): "נוֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו". וְכָמוֹהוּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (בבא מציעא כ"ב ע"ב): "וְהָאֲלֻמּוֹת נוֹטֵל וּמַכְרִיז".
קָמָה אֲלֻמָּתִי – נִזְקָפָה.
וְגַם נִצָּבָה – לַעֲמוֹד עַל עָמְדָהּ בִּזְקִיפָה (לפי התרגום "קַמַת אֲסָרְתִי וְאַף אִזְדְּקֵיפַת").
(ח) וְעַל דְּבָרָיו – עַל דִּבָּתָם רָעָה שֶׁהָיָה מֵבִיא לַאֲבִיהֶם.
(י) וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו – לְאַחַר שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו, חָזַר וְסִפְּרוֹ לְאָבִיו בִּפְנֵיהֶם.
וַיִּגְעַר בּוֹ – לְפִי שֶׁהָיָה מַטִּיל שִׂנְאָה עָלָיו.
הֲבוֹא נָבוֹא – וַהֲלֹא אִמְּךָ כְבָר מֵתָה! וְהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִין לְבִלְהָה, שֶׁגִּדְלַתּוֹ כְּאִמּוֹ (בראשית רבה פד,יא). וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכַּאן שֶׁאֵין חֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים (ברכות נ"ה ע"א). וְיַעֲקֹב נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא הַדָּבָר מִלֵּב בָּנָיו שֶׁלֹּא יְקַנְּאוּהוּ, לְכָךְ אָמַר לוֹ: "הֲבוֹא נָבוֹא..." – כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּאִמְּךָ, כַּךְ הַשְּׁאָר הוּא בָטֵל.
(יא) שָׁמַר אֶת הַדָּבָר – הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבוֹא. וְכֵן (ישעיהו כו,ב): "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים". וְכֵן (איוב יד,טז): "לֹא תִשְׁמֹר עַל חַטָּאתִי", לֹא תַמְתִּין.
(יב) לִרְעוֹת אֶת צֹאן – נָקוּד עַל "אֶת", שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן (בראשית רבה פד,יג; וראו רש"י על יחזקאל לד,ב).
(יג) הִנֵּנִי – לְשׁוֹן עֲנָוָה וּזְרִיזוּת: נִזְדָּרֵז לְמִצְוַת אָבִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאֶחָיו שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתוֹ (בראשית רבה פד,יג).
(יד) מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן – וַהֲלֹא חֶבְרוֹן בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג,כב): "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן"? אֶלָּא מֵעֵצָה עֲמוּקָה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים (לעיל טו,יג): "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית רבה פד,יג; סוטה י"א ע"א).
וַיָּבֹא שְׁכֶמָה – מָקוֹם מוּכָן לְפוּרְעָנוּת: שָׁם קִלְקְלוּ הַשְּׁבָטִים, שָׁם עִנּוּ אֶת דִּינָה, שָׁם נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"ב י,א): "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה" (סנהדרין ק"ב ע"א).
(טו) וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ – זֶה גַּבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט,כא): "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל".
(יז) נָסְעוּ מִזֶּה – הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחֲוָה.
נֵלְכָה דֹּתָיְנָה – לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָּתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָהֶם. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ.
(יח) וַיִּתְנַכְּלוּ – נִתְמַלְּאוּ נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת.
אֹתוֹ – כְּמוֹ "אִתּוֹ", "עִמּוֹ", כְּלוֹמַר: אֵלָיו.
(כ) וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו – אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִקְרָא זֶה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן: הֵם אוֹמְרִים "נַהַרְגֵהוּ", וְהַכָּתוּב מְסַיֵּם "וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו" – נִרְאֶה דְּבַר מִי יָקוּם, אִם שֶׁלָּכֶם אוֹ שֶלִּי! וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם "וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו", שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁיַּהַרְגוּהוּ בָּטְלוּ חֲלוֹמוֹתָיו.
(כא) לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ – מַכַּת נֶפֶשׁ, זוֹ הִיא מִיתָה (לפי התרגום "לָא נִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ").
(כב) לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא אָמַר זֹאת אֶלָּא לְהַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיָּבֹא הוּא וְיַעֲלֶנּוּ מִשָּׁם. אָמַר: אֲנִי בְכוֹר, וְגָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן – לֹא יִתָּלֶה הַסִּרְחוֹן אֶלָּא בִּי (בראשית רבה פד,טו).
(כג) אֶת כֻּתָּנְתּוֹ – זֶה חָלוּק.
אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים – הִיא שֶׁהוֹסִיף לוֹ אָבִיו יוֹתֵר עַל אֶחָיו (בראשית רבה פד,טז).
(כד) וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַבּוֹר רֵק", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין בּוֹ מָיִם"? מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ (שבת כ"ב ע"א).
(כה) אֹרְחַת – כְּתַרְגּוּמוֹ: "שְׁיָרַת", עַל שֵׁם "הוֹלְכֵי אֹרַח".
וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים... – לָמָּה פִרְסֵם הַכָּתוּב אֶת מַשָּׂאָם? לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים: שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל עַרְבִיִּים לָשֵׂאת אֶלָּא נֵפְטְ וְעִטְּרָן, שֶׁרֵיחָן רַע. וְלָזֶה נִזְדַּמְּנוּ בְשָׂמִים, שֶׁלֹּא יִזּוֹק מֵרֵיחַ רַע (בראשית רבה פד,יז).
נְכֹאת – כָּל כִּנּוּסֵי בְּשָׂמִים הַרְבֵּה קָרוּי נְכֹאת, וְכֵן (מל"ב כ,יג): "וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה", מִרְקַחַת בְּשָׂמָיו. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן שַׁעֲוָה ("שְׁעַף").
וּצְרִי – שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף (כריתות ו' ע"א), וְהוּא "נָטָף" הַנִּמְנֶה עִם סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת (שמות ל,לד).
וָלֹט – "לוֹטִיתָא" שְׁמוֹ בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שביעית ז,ו). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב, וּשְׁמוֹ "אשטרולוזיאה" בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (ח' ע"א).
(כו) מַה בֶּצַע – מַה מָּמוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ ("מָא מָמוֹן").
וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ – וְנַעֲלִים אֶת מִיתָתוֹ.
(כז) וַיִּשְׁמְעוּ – "וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ" (אונקלוס). וְכָל שְׁמִיעָה שֶׁהִיא קַבָּלַת דְּבָרִים, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו" (לעיל כח,ז), "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז), מְתֻרְגָּם "נְקַבֵּל". וְכָל שֶׁהִיא שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, כְּגוֹן "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן" (לעיל ג,ח), "וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת" (לעיל כז,ה), "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (לעיל לה,כב), "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלֻנּוֹת" (שמות טז,יב) – כֻּלָּן מְתֻרְגָּם "וּשְׁמַעוּ", "שְׁמַעַת", "וּשְׁמַע", "שְׁמִיעַ קֳדָמַי".
(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים – זוֹ הִיא שַׁיָּרָה אַחֶרֶת, וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁנִּמְכַּר פְּעָמִים הַרְבֵּה.
וַיִּמְשְׁכוּ – בְנֵי יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים לַמִּדְיָנִים, וְהַמִּדְיָנִים לַמִּצְרִים.
(כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן – וּבִמְכִירָתוֹ לֹא הָיָה שָׁם, שֶׁהִגִּיעַ יוֹמוֹ לֵילֵךְ וּלְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו (בראשית רבה פד,טו). דָּבָר אַחֵר: עָסוּק הָיָה בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, עַל שֶׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו (בראשית רבה פד,יט).
(ל) אָנָה אֲנִי בָא – אָנָה אֶבְרַח מִצַּעֲרוֹ שֶׁל אַבָּא?
(לא) שְׂעִיר עִזִּים – דָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם (בראשית רבה פד,יט).
הַכֻּתֹּנֶת – זֶה שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהִיא דְבוּקָה לְתֵיבָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן: "כְּתֹנֶת יוֹסֵף", "כְּתֹנֶת פַּסִים" (לעיל פסוק ג), "כְּתֹנֶת בַּד" (ויקרא טז,ד) – נָקוּד "כְּתֹנֶת".
(לג) וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי – הִיא זוֹ.
חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ – נִצְנְצָה בוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: סוֹפוֹ שֶׁתִּתְגָּרֶה בוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר (בראשית רבה פד,יט). וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לְפִי שֶׁהֶחֱרִימוּ וְקִלְלוּ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּגַלֶּה, וְשִׁתְּפוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם. אֲבָל יִצְחָק הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַי, אָמַר: הֵיאַךְ אֲגַלֶּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ (בראשית רבה פד,כא).
(לד) יָמִים רַבִּים – עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִשֶּׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ב): "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה...", וּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה, וְשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָֹּבָע וּשְׁנָתַיִם הָרָעָב כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם – הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹּא קִיֵּם יַעֲקֹב כִּבּוּד אָב וָאֵם: עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהָיָה בְּבֵית לָבָן, וּשְׁתֵּי שָׁנִים בַדֶּרֶךְ בְּשׁוּבוֹ מִבֵּית לָבָן, שָׁנָה וָחֵצִי בְּסֻכּוֹת, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּבֵית אֵל (מגילה י"ז ע"א). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְלָבָן (לעיל לא,מא): "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ" – לִי הֵן, עָלַי הֵן, וְסוֹפִי לִלְקוֹת כְּנֶגְדָּן.
(לה) וְכָל בְּנֹתָיו – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲחָיוֹת תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּנְשָׂאוּם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּנַעֲנִיּוֹת הָיוּ, אֶלָּא מַהוּ "וְכָל בְּנוֹתָיו"? כַּלּוֹתָיו, שֶׁאֵין אָדָם נִמְנָע מִלִּקְרוֹא לַחֲתָנוֹ "בְּנוֹ" וּלְכַלָּתוֹ "בִּתּוֹ" (בראשית רבה פד,כא).
וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם – אֵין אָדָם מְקַבֵּל תַּנְחוּמִין עַל הַחַי וְסָבוּר שֶׁמֵּת, שֶׁעַל הַמֵּת נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב, וְלֹא עַל הֶחָי (בראשית רבה פד,כא; פסחים נ"ד ע"ב).
אֵרֵד אֶל בְּנִי – כְּמוֹ "עַל בְּנִי" (לפי התרגום "לְוָת בְּרִי"). וְהַרְבֵּה "אֶל" מְשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן "עַל": "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים" (שמ"ב כא,א), "אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ" (שמ"א ד,כא).
אָבֵל שְׁאֹלָה – כִּפְשׁוּטוֹ לְשׁוֹן קֶבֶר הוּא: בְּאֶבְלִי אֶקָּבֵר וְלֹא אֶתְנַחֵם כָּל יָמָי. וּמִדְרָשׁוֹ: גֵּיהִנֹּם, סִימָן זֶה הָיָה מָסוּר בְּיָדִי מִפִּי הַגְּבוּרָה, אִם לֹא יָמוּת אֶחָד מִבָּנַי בְּחַיַּי – מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה גֵּיהִנֹּם.
וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו – יִצְחָק, בּוֹכֶה הָיָה מִפְּנֵי צָרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. אֲבָל לֹא הָיָה מִתְאַבֵּל, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָי (בראשית רבה פד,כא).
(לו) הַטַּבָּחִים – שׁוֹחֲטֵי בַּהֲמוֹת הַמֶּלֶךְ.
(א) וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא – לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשָׁה זוֹ לְכָאן, וְהִפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? לְלַמֵּד שֶׁהוֹרִידוּהוּ אֶחָיו מִגְּדֻלָּתוֹ כְּשֶׁרָאוּ בְּצָרַת אֲבִיהֶם. אָמְרוּ: אַתָּה אָמַרְתָּ לְמָכְרוֹ! אִלּוּ אָמַרְתָּ לַהֲשִׁיבוֹ, הָיִינוּ שׁוֹמְעִים לְךָ (תנחומא ישן ח; שמ"ר מב,ג).
וַיֵּט – מֵאֵת אֶחָיו.
עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי – נִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ.
(ב) כְּנַעֲנִי – תַּגָּרָא (פסחים נ' ע"ב).
(ה) וְהָיָה בִכְזִיב – שֵׁם הַמָּקוֹם. וְאוֹמֵר אֲנִי: עַל שֵׁם שֶׁפָּסְקָה מִלֶּדֶת נִקְרָא כְּזִיב, לְשׁוֹן "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב" (ירמיהו טו,יח); "אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" (ישעיהו נח,יא); דְּאִם לֹא כֵן, מַה בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ? וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פה,ד) רָאִיתִי: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שֵׁלָה, פְּסָקַת.
(ז) רַע בְּעֵינֵי ה' – כְּרָעָתוֹ שֶׁל אוֹנָן, מַשְׁחִית זַרְעוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר בְּאוֹנָן: "וַיָּמֶת גַּם אוֹתוֹ" (להלן פסוק י), כְּמִיתָתוֹ שֶׁל עֵר מִיתָתוֹ שֶׁל אוֹנָן. וְלָמָה הָיָה עֵר מַשְׁחִית זַרְעוֹ? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר וְיַכְחִישׁ יָפְיָהּ (יבמות לד ע"ב).
(ח) וְהָקֵם זֶרַע – הַבֵּן יִקָּרֵא עַל שֵׁם הַמֵּת (תרגום יונתן).
(ט) וְשִׁחֵת אַרְצָה – דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ (יבמות שם; ב"ר פה,ה).
(יא) כִּי אָמַר וְגוֹמֵר – כְּלוֹמַר: דּוֹחֶה הָיָה אוֹתָהּ בְּקַשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ.
כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת – מֻחְזֶקֶת הִיא זוֹ שֶׁיָּמוּתוּ אֲנָשֶׁיהָ (בראשית רבה פה ה|ב"ר שם]]; ראו יבמות ס"ד ע"ב).
(יב) וַיַּעַל עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ – וַיַּעַל תִּמְנָתָה לַעֲמֹד עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ.
(יג) עֹלֶה תִמְנָתָה – בְּשִׁמְשׁוֹן הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן... תִּמְנָתָה" (שופטים יד,א)? בְּשִׁפּוּעַ הָהָר הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת; עוֹלִין לָהּ מִכָּאן, וְיוֹרְדִין לָהּ מִכָּאן (סוטה י' ע"א).
(יד) וַתִּתְעַלָּף – כִּסְּתָה פָּנֶיהָ, שֶׁלֹּא יַכִּיר בָּהּ.
וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם – בִּפְתִיחַת עֵינַיִם, בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים שֶׁעַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: בְּפִתְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁכָּל עֵינַיִם מְצַפּוֹת לִרְאוֹתוֹ (שם).
כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְגוֹמֵר – לְפִיכָךְ הִפְקִירָה עַצְמָהּ אֵצֶל יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָּנִים (הוריות י' ע"ב).
(טו) וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה – לְפִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים.
כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ – וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹתָהּ וּלְהַכִּירָהּ. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ, כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהָיְתָה בְּבֵית חָמִיהָ – הָיְתָה צְנוּעָה, לְפִיכָךְ לֹא חֲשָׁדָהּ (סוטה י' ע"ב).
(טז) וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ – מִדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה בָּהּ נָטָה אֶל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִיא בָּהּ. וּבִלְשׁוֹן לַעַז דישטורני"ר [destorner = לסטות].
הָבָה נָּא – הָכִינִי עַצְמֵךְ וְדַעְתֵּךְ לְכָךְ. כָּל לָשׁוֹן "הָבָה" לְשׁוֹן הַזְמָנָה הוּא, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְתַרְגְּמוֹ בִּלְשׁוֹן נְתִינָה. וְאַף אוֹתָן שֶׁל הַזְמָנָה, קְרוֹבִים לִלְשׁוֹן נְתִינָה הֵם.
(יז) עֵרָבוֹן – מַשְׁכּוֹן (אונקלוס).
(יח) חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ – "עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁפָּךְ" (אונקלוס): טַבַּעַת שֶׁאַתָּה חוֹתֵם בָּהּ, וְשִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְכַסֶּה בָּהּ.
וַתַּהַר לוֹ – גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ (ב"ר פה,ט).
(כא) הַקְּדֵשָׁה – מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת.
(כג) תִּקַּח לָהּ – יִהְיֶה שֶׁלָּהּ מַה שֶּׁבְּיָדָהּ.
פֶּן נִהְיֶה לָבוּז – אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה עוֹד, יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר וְיִהְיֶה גְּנַאי; כִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עוֹד לְאַמֵּת דְּבָרַי?
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה – וּלְפִי שֶׁרִמָּה יְהוּדָה אֶת אָבִיו בִּגְדִי עִזִּים, שֶׁהִטְבִּיל כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, רִמּוּהוּ גַּם הוּא בִּגְדִי עִזִּים (ב"ר פה,ט).
(כד) כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים – רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם (שם,י). וּלְשׁוֹן "כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" – כְּהִשְׁתַּלֵּשׁ הֶחֳדָשִׁים, כְּמוֹ: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" (אסתר ט,יט); "מִשְׁלוֹחַ יָדָם" (ישעיהו יא,יד). וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "כִּתְלָתוּת יַרְחַיָּא".
הָרָה לִזְנוּנִים – שֵׁם דָּבָר, מְעֻבֶּרֶת, כְּמוֹ: "אִשָּׁה הָרָה" (שמות כא,כב), וּכְמוֹ: "בָּרָה כַּחַמָּה" (שה"ש ו,י).
וְתִשָּׂרֵף – אָמַר אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, שֶׁהוּא כֹּהֵן, לְפִיכָךְ דָּנוּהָ בִּשְׂרֵפָה (ב"ר פה,י).
(כה) הִוא מוּצֵאת – לִשָּׂרֵף.
וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ – לֹא רָצְתָה לְהַלְבִּין פָּנָיו וְלוֹמַר: מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, אֶלָּא לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ. אָמְרָה: אִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ – יוֹדֶה; וְאִם לָאו, יִשְׂרְפוּנִי וְאַל אַלְבִּין פָּנָיו. מִכָּאן אָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים (סוטה י' ע"ב).
הַכֶּר נָא – אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: הַכֶּר נָא בּוֹרַאֲךָ (שם; ב"ר פה,יא), וְאַל תְּאַבֵּד שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת.
(כו) צָדְקָה – בִּדְבָרֶיהָ.
מִמֶּנִּי – הִיא מְעֻבֶּרֶת (אונקלוס). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ, שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מִמֶּנִּי וּמֵאִתִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים (סוטה י' ע"ב); לְפִי שֶׁהָיְתָה צְנוּעָה בְּבֵית חָמִיהָ, גָּזַרְתִּי שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּהּ מְלָכִים, וּמִשֵּׁבֶט יְהוּדָה גָּזַרְתִּי לְהַעֲמִיד מְלָכִים בְּיִשְׂרָאֵל.
כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ – כִּי בְּדִין עָשְׂתָה, עַל אֲשֶׁר לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי.
וְלֹא יָסַף עוֹד – יֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא הוֹסִיף (ספרי בהעלתך פח; אונקלוס), וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא פָּסַק (סוטה י' ע"ב) [וַחֲבֵרוֹ גַּבֵּי אֶלְדָד וּמֵידָד, "וְלֹא יָסָפוּ" (במדבר יא,כה), וּמְתַרְגְּמִינָן "וְלָא פְסָקוּ" (לפנינו: "וְלָא פָסְקִין")].
(כז) בְּעֵת לִדְתָּהּ – וּבְרִבְקָה הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" (בראשית כה,כד); לְהַלָּן לִמְלֵאִים, וְכָאן לַחֲסֵרִים (ב"ר פה,יג).
וְהִנֵּה תְאוֹמִים – מָלֵא. וּלְהַלָּן (בראשית כה,כד) "תּוֹמִם" חָסֵר, לְפִי שֶׁהָאֶחָד רָשָׁע; אֲבָל אֵלּוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים (ב"ר שם).
(כח) וַיִּתֶּן יָד – הוֹצִיא הָאֶחָד יָדוֹ לַחוּץ, וּלְאַחַר שֶׁקָּשְׁרָה עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי, הֶחֱזִירָהּ.
(כט) פָּרַצְתָּ – חָזַקְתָּ עָלֶיךָ חֹזֶק (אונקלוס).
(ל) אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי – אַרְבַּע יָדוֹת כְּתוּבוֹת כָּאן, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֲרָמִים שֶׁמָּעַל עָכָן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁלָּקַח: אַדֶּרֶת שִׁנְעָר, וּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת כֶּסֶף שֶׁל מָאתַיִם שְׁקָלִי,ם וּלְשׁוֹן זָהָב (יהושע ז,כא; ב"ר שם,יד).
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח – עַל שֵׁם זְרִיחַת מַרְאִית הַשָּׁנִי.
(א) וְיוֹסֵף הוּרַד – חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֶׁהִפְסִיק בּוֹ כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה לִמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. וְעוֹד, כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר לְמַעֲשֵׂה תָּמָר, לוֹמָר לְךָ: מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁרָאֲתָה בָּאִצְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁעֲתִידָה לְהַעֲמִיד בָּנִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּה, אִם מִבִּתָּהּ (ב"ר פה,ב).
(ג) כִּי ה' אִתּוֹ – שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו (מדרש תנחומא וישב ח).
(ד) וְכָל יֶשׁ לוֹ – הֲרֵי לָשׁוֹן קָצָר, חָסֵר "אֲשֶׁר" (אונקלוס).
(ו-ז) וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה – לֹא הָיָה נוֹתֵן לִבּוֹ לִכְלוּם.
כִּי אִם הַלֶּחֶם – הִיא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה (ב"ר פו,ו).
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר – כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְֹעָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְֹעָרְךָ? אֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב! מִיָּד: וַתִּשָא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו...
(ז) אַחַר – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אַחַר", סָמוּךְ (תנחומא, ח; ב"ר מד,ה; פז,ג-ד).
(ט) וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים – בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת (סנהדרין נ"ו ע"א).
(י) לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ – אֲפִלּוּ בְּלֹא תַּשְׁמִישׁ (ב"ר פז,ו).
לִהְיוֹת עִמָּהּ – לָעוֹלָם הַבָּא (שם; סוטה ג' ע"ב).
(יא) וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה – כְּלוֹמַר: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹם מְיֻחָד; יוֹם צְחוֹק, יוֹם אֵיד שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָלְכוּ כֻּלָּם לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה. אָמְרָה: אֵין לִי יוֹם הָגוּן לְהִזָּקֵק לְיוֹסֵף כְּהַיּוֹם הַזֶּה. אָמְרָה לָהֶם: חוֹלָה אֲנִי וְאֵינִי יְכוֹלָה לֵילֵךְ (סוטה ל"ו ע"ב; ב"ר פז,ז).
לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ; וְחַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו עִמָּהּ, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֵית לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (סוטה שם; ב"ר שם; תנחומא ח-ט).
(יד) רְאוּ הֵבִיא לָנוּ – הֲרֵי זֶה לְשׁוֹן קְצָרָה, "הֵבִיא לָנוּ" וְלֹא פֵּרֵשׁ מִי הֱבִיאוֹ; וְעַל בַּעֲלָהּ אוֹמֶרֶת כֵּן.
עִבְרִי – מֵעֵבֶר הַנָּהָר, מִבְּנֵי עֵבֶר (ראו ב"ר מב,ח).
(טז) אֲדֹנָיו – שֶׁל יוֹסֵף.
(יז) בָּא אֵלַי – לְצַחֶק בִּי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ.
(יט) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו וְגוֹמֵר – בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ אָמְרָה לוֹ כֵּן, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה: "כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ", עִנְיְנֵי תַּשְׁמִישׁ כָּאֵלֶּה (ב"ר פז,ט).
(כא) וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד – שֶׁהָיָה מְקֻבָּל לְכָל רוֹאָיו, לְשׁוֹן "כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה" שֶׁבַּמִּשְׁנָה (כתובות י"ז ע"א; בראשית רבתי).
(כב) הוּא הָיָה עוֹשֶׂה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "בְּמֵימְרֵיהּ הֲוָה מִתְעֲבֵיד".
(כג) בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ – בִּשְׁבִיל שֶׁה' אִתּוֹ (תרגום יונתן).
(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – לְפִי שֶׁהִרְגִּילָה אוֹתָהּ אֲרוּרָה אֶת הַצַּדִּיק בְּפִי כֻּלָּם לְדַבֵּר בּוֹ, הֵבִיא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻרְחָנָם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁיִּפְנוּ אֲלֵיהֶם וְלֹא אֵלָיו (ב"ר פח,א); וְעוֹד, שֶׁתָּבוֹא הָרְוָחָה לַצַּדִּיק עַל יְדֵיהֶם (שם,ג; בראשית רבתי; פסיקתא זוטרתי).
חָטְאוּ – זֶה נִמְצָא זְבוּב בְּפַיְילֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִמְצָא צְרוֹר בִּגְלוּסְקִין שֶׁלּוֹ (ב"ר פח,ב).
וְהָאֹפֶה – אֶת פַּת הַמֶּלֶךְ, וְאֵין לְשׁוֹן אֲפִיָּה אֶלָּא בְּפַת; וּבְלַעַז פישטו"ר [pestor = אופה (המייצר פת)].
(ד) וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף – לִהְיוֹת אִתָּם.
וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (פסיקתא זוטרתי; ראו כתובות נ"ז ע"ב).
(ה) וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם – "וַיַּחְלְמוּ שְׁנֵיהֶם חֲלוֹם", זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, כָּל אֶחָד חָלַם חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם, שֶׁחָלַם אֶת חֲלוֹמוֹ וּפִתְרוֹן חֲבֵרוֹ (ב"ר פח,ד). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא שַׂר הָאוֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר" (להלן פסוק טז; ברכות נ"ה ע"ב).
אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – כָּל אֶחָד חָלַם חֲלוֹם הַדּוֹמֶה לַפִּתְרוֹן הֶעָתִיד לָבֹא עֲלֵיהֶם.
(ו) זֹעֲפִים – עֲצֵבִים, כְּמוֹ: "סַר וְזָעֵף" (מל"א כ,מג); "זַעַף ה' אֶשָּׂא" (מיכה ז,ט).
(י) שָׂרִיגִם – זְמוֹרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁקּוֹרִין וידי"ץ [wediz = ענף גפן[2]].
וְהִוא כְפֹרַחַת – דּוֹמָה לְפוֹרַחַת. וְהִיא כְפוֹרַחַת – נִדְמָה לִי בַּחֲלוֹמִי כְּאִלּוּ הִיא פּוֹרַחַת, וְאַחַר הַפֶּרַח עָלְתָה נִצָּהּ וְנַעֲשׂוּ סְמָדַר, אשפני"ר [espanir = להנץ, להתפתח[3]] בְּלַעַז, וְאַחַר כָּךְ הִבְשִׁילוּ. "וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּיקַת לַבְלַבִּין", עַד כָּאן תַּרְגוּם שֶׁל "פּוֹרַחַת". נֵץ גָּדוֹל מִפֶּרַח, כְּדִכְתִיב: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח,ה); וּכְתִיב: "וַיֹּצֵא פֶרַח" וַהֲדַר "וַיָּצֵץ צִיץ" (במדבר יז,כג).
(יא) וָאֶשְׂחַט – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וַעֲצַרִית"; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (מעשרות פ"ד מ"א, ועוד).
(יב) שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם – סִימָן הֵם לְךָ לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים. וְיֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה הַרְבֵּה (ב"ר פח,ה; חולין צ"ב ע"א).
(יג) יִשָּׂא פַּרְעֹה אֶת רֹאֹשֶךָ – לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן: כְּשֶׁיִּפְקֹד שְׁאָר עֲבָדָיו לְשָׁרֵת לְפָנָיו בַּסְּעֻדָּה, יִמְנֶה אוֹתְךָ עִמָּהֶם.
כַּנֶּךָ – בָּסִיס שֶׁלְּךָ וּמוֹשָׁבְךָ.
(יד) כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ – אֲשֶׁר אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, מֵאַחַר שֶׁיִּיטַב לְךָ [כְּפִתְרוֹנִי].
וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד – אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה [הֲרֵי אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי חֶסֶד] (ברכות ט' ע"א).
(טז) סַלֵּי חֹרִי – סַלִּים שֶׁל נְצָרִים קְלוּפִים חוֹרִין חוֹרִין. וּבִמְקוֹמֵנוּ יֵשׁ הַרְבֵּה, וְדֶרֶךְ מוֹכְרֵי פַּת כִּסָּנִין שֶׁקּוֹרִין אובלידי"ש [obledes = רקיקים[4]] לְתִתָּם בְּאוֹתָם סַלִּים.
(כ) יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה – יוֹם לֵידָתוֹ, וְקוֹרִין לוֹ יוֹם גִּנּוּסְיָּא. וּלְשׁוֹן "הֻלֶּדֶת", לְפִי שֶׁאֵין הַוָּלָד נוֹלָד אֶלָּא עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁהַחַיָּה מְיַלֶּדֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְעַל כֵּן הַחַיָּה נִקְרֵאת "מְיַלֶּדֶת". וְכֵן "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז,ד); וְכֵן: "אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע" (ויקרא יג,נה), שֶׁכִּבּוּסוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ וְגוֹמֵר – מְנָאָם עִם שְׁאָר עֲבָדָיו, שֶׁהָיָה מוֹנֶה הַמְּשָׁרְתִים שֶׁיְּשָׁרְתוּ לוֹ בִּסְעֻדָּתוֹ, וְזָכַר אֶת אֵלּוּ בְּתוֹכָם; כְּמוֹ: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ" (במדבר א,ב), לְשׁוֹן מִנְיָן.
(כג) וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים – בּוֹ בַּיּוֹם.
וַיִּשְׁכָּחֵהוּ – לְאַחַר מִכָּאן. מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה בּוֹ יוֹסֵף לְזָכְרוֹ, הֻזְקַק לִהְיוֹת אָסוּר שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים" (תהלים מ,ה) – וְלֹא בָּטַח עַל מִצְרִים הַקְּרוּיִים רַהַב (ב"ר פט,ג).
הערות
עריכה- ^ מלשון parler "לדבר" עם סיומת קיבוצית: "מכלול דיבורים", ובריבוי יש מן השלילה.
- ^ באוצר הלעזים הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.
- ^ רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז',י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.
- ^ עוגות של בצק עדין. מעניין, שרש"י אינו מסביר כאן שום מלה מן הפסוק, אלא, כדי להורות על צורת הסלים שבפסוק, מביא עובדה מחיי יום־יום בצרפת, והלעז שייך לסיפור הזה.