מדרש תנחומא וישב ט

ט. [ עריכה ]
ויהי כהיום הזה ויבא הביתה וגו' רבותינו חולקין בדבר יש אומרים לעשות צרכו נכנס ובקש עצמו ולא מצא דכתיב ואין איש, ויש אומרים לעשות מלאכתו מלאכה שעליו מן הבית, ורבי יהודה אומר אותו היום יום זבוחו של נילוס היה ויצאו כלם ונשתיירה היא והוא עמה בבית, ותתפשהו בבגדו ועלה עמה למטה ובקש עצמו ולא מצא שראה דמות דיוקנו של אביו והפיל עצמו בקרקע ונעץ עשר אצבעותיו בקרקע למה מידי אביר יעקב, מיד וינס ויצא החוצה, א"ל הקדוש ברוך הוא אתה נסת ויצאת חוצה חייך הים ינוס מפני ארונך שנא' (תהלים, קיד) הים ראה וינוס, כיון שראתה שלא שמע לה התחילה קובלת עליו לרבו שנאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת, מיד ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו חבוש בבית האסורים י"ב שנה, וארז"ל כיון ששמע רבו כך רצה להרגו שנא' ויחר אפו כתיב הכא ויחר אפו וכתיב התם וחרה אפי והרגתי (שמות, כג) אמרה לו אשתו אל תפסיד ממונך הנח אותו בבית הסהר עד שתמכרהו ותקח את ממונך, וכל זה לא עשתה אלא שמא יתרצה בה, ובכל יום ויום הולכת אצלו ואומרת לו התרצה לי והוא אומר כבר נשבעתי, והיא אומרת לו אני מעוורת עיניך והוא אומר ה' פוקח עורים, כאן תהא מיתתך בכבלים והוא אומר ה' מתיר אסורים, אני מוכרת אותך בארץ רחוקה הוא אומר ה' שומר את גרים (תהלים, קמו) ולא היה צריך לעשות שם אלא עשר שנים, ולמה הוסיפו לו שם ב' שנים אמר הקב"ה אתה השלכת בטחוני ובטחת בשר המשקים ואמרת לו שתי זכירות כי אם זכרתני והזכרתני תשתכח ב' שנים בבית הסהר לכך כתיב ויהי מקץ שנתים ימים ב' שנים ליציאת שר המשקים מבית הסהר, אמר ריב"ל בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה והקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא שנאמר כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך (ירמיה, ל), יוסף לא נמכר אלא על ידי חלום שנאמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא לכו ונמכרנו וגו', ולא מלך אלא ע"י חלום שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם: