בראשית רבה פז ד

ד.    [ עריכה ]

ד וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים וְגוֹ' הרהורי דברים היו שם מי הרהר יוסף הרהר אמר כשהייתי בבית אבא היה אבא רואה איזה מנה יפה היתה שם והיה נותנה לי והיו אחי מכניסין בי עין רעה עכשיו שאני כאן מודה אני לך שאני ברווחה אמר לו הקב"ה הטליס חייך שאני מגרה בך את הדוב ד"א אמר אבא נתנסה זקיני נתנסה ואני איני מתנסה א"ל הקב"ה חייך שאני מנסה אותך יותר מהם רבי מנחמא בשם רבי ביבי אמר כך היה וסתן של עובדי כוכבים כיון שהיה אחד מהם לוקח עבדים היה הולך לו אצל אסטרלוגוס וא"ל הנה טבא נחשא טבא אין לשון זה ותשא אלא לשון איסטרולוגין המד"א (דברים ד) ופן תשא עיניך השמימה וגו' וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי א"ר שמואל בר נחמן ארורים הם הרשעים להלן (רות ג) ופרשת כנפיך על אמתך אבל זו כבהמה ותאמר שכבה עמי: