קטגוריה:בראשית לז כד
ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּ֨קָּחֻ֔/הוּ וַ/יַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖/וֹ הַ/בֹּ֑רָ/ה וְ/הַ/בּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖/וֹ מָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְנַסְבּוּהִי וּרְמוֹ יָתֵיהּ לְגוּבָּא וְגוּבָּא רֵיקָן לֵית בֵּיהּ מַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְנָסְבוּ יָתֵיהּ וְטַלְקוּ יָתֵיהּ לְגוּבָא וְגוּבָא סָרֵיק לֵית בֵּיהּ מוֹי בְּרַם חֵיוִין וְעַקְרַבִּין הֲווֹ בֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויקחוהו דרשו רז"ל שמעון לקחו, ולכך כתיב (בראשית מב) ויקח מאתם את שמעון.
והבור רק אין בו מים. אפילו היה בו מעט מים יקרא רק. וע"כ כשאמר אין בו מים הכונה שלא היה בו מים כלל.
ודרשו רז"ל מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. והוצרכו החכמים לומר כן מפני שיש בכתוב שני מעוטין, והבור רק מעוט אחד, אין בו מים מעוט שני, ואין מעוט אחר מעוט אלא לרבות, ובא לרבות דבר המזיקו והוא נחשים ועקרבים.
ורבינו תם ז"ל פירש כי בא להם לרז"ל זה מדיוק הכתוב אין בו מים ממה שכתוב במדבר (דברים ח) וצמאון אשר אין מים, והיו שם נחשים כענין שכתוב נחש שרף ועקרב. וכתב הרמב"ן ז"ל היו בחורי הבור נחשים ולא ראו אותם כלל, כי אילו ראו אותם ולא יזיקוהו היה מתברר אצלם שיעשה לו נס וזכותו תצילנו מידם, ואיך יגעו במשיח ה' אשר חפץ בו ומצילו כענין שכתוב (דניאל ו) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני.
ובמדרש והבור רק, נתרוקן בורו של יעקב, אל בניו ולא ידעו התורה, שנאמר אין בו מים, אין בהם דברי תורה שנמשלה למים שנאמר (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים. ואינם יודעים מה שכתוב בתורה (דברים כד) כי ימצא איש גונב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא, והם מכרו את אחיהם.מלבי"ם (כל הפרק)
(כג – כד) "ויהי כאשר בא". נח רגזם קצת, "ורק הפשיטו את כתנתו", לא על הכוונה לשלחה אל אביהם רק מצד שהיא "כתונת הפסים אשר עליו לבדו", שע"ז נפלה המשטמה ביניהם, וישלכו אתו הברה לא ע"ד שיטבע שם, כי "הבור רק אין בו מים":
כלי יקר (כל הפרק)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כד.
ראו: תהליך מכירתו של יוסף לעבדות
ראו: שפיטת מכשפים
ראו: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק
וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה
האחים ישבו ליד בור מים יבש, כי ראובן אמר: "הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה" (ביאור:בראשית לז כב). המילה "הַזֶּה" מראה שהבור היה לידם ולא במרחק, כי אז ראובן היה אומר הבור 'ההוא', שם, במרחק. ראובן ידע את עומק הבור והעריך שיוסף לא יפגע בנפילה. האחים עשו כעצת ראובן והשליכו את יוסף לבור ולא הורידו אותו בעדינות. ייתכן שחלק מהנסיון היה לראות אם יוסף יפגע מהנפילה, ואכן יוסף נשאר שלם ובריא מהנפילה. ייתכן שהיה חול בתחתית בור המים, אשר ריכך את הנפילה.
עקדת יוסף
"וַיַּשְׁלִכוּ" - זרקו, דחפו בכוח, הטילו בכוח. גם בעקדת ישמעאל נאמר: "וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם" (ביאור:בראשית כא טו).
ברגע זה יוסף מרגיש כמו ישמעאל ויצחק בעקדתם. הוא הולך למות. אין פתרון אפשרי. רק אלוהים יכול להציל אותו. יוסף התחנן כדברי ראובן: "אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (ביאור:בראשית מב כא), ואחר כך ייתכן שיוסף התפלל לאלוהים. והנה באמת אלוהים הציל אותו, ויוסף הבין שכל סיבלו היה כדי להציל את משפחתו ולקדם את תוכניתו של אלוהים, כדבריו: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" (ביאור:בראשית נ כ).
האחים פעלו לפי חוק
ראובן הפעיל את חוקי חמורבי מספר ,2 איך לוודא אם אדם הוא מכשף, החולם חלומות, ומנבא את העתיד - המכשף נזרק למים. וכאן אין להם מים, ככתוב "הַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" אולם הרעיון הוא זהה - לוודא אם המכשף יצא מהצרה. ובור בלי מים זה כמו בור עם מים לצורך החוק.
וַיַּשְׁלִכוּ
הבור היה חייב להיות גדול כדי לאסוף הרבה מים בתקופת הגשמים, וייתכן שעמוק מספיק שאדם לא יכול לצאת בקלות או לקפוץ החוצה, או לאסוף אבנים בתחתית הבור ולערום אותם ולצאת.
לא ברור איך יוסף לא נפגע מנפילה לבור בעומק מעל גובהו, כאשר הוא מושלך ונזרק לתוכו. רק מהנפילה הוא היה חייב להפצע. ייתכן שתחתית הבור היתה מכוסה בחול רך ועדין. אולם בהמשך יוסף נמכר עבור 20 שקלים, שזה סכום ענק (אברהם קנה שדה ומערה ב400 שקלים וגם אז עפרון הגזים (ביאור:בראשית כג טו) ), כלומר יוסף היה שלם ובריא, ונמכר לסוחרי בשמים ההולכים למכור סחורה יקרה לנכבדי מצרים.
ייתכן ש"ההשלכה" כאן היא לא המילה המדויקת, והם הורידו אותו בחבל המיועד להוציא מים, אבל השתמשו במילה הזו כדי לקשור את הסיפור לסיפור השלכת ישמעאל תחת השיח.
יוסף עבר בהצלחה את הנסיון להרוג אותו
אם האחים באמת זרקו אותו לבור, אז למעשה כאשר יוסף נשאר חי ללא פגיעה, הוא עבר את הנסיון בהצלחה והוכיח שהוא מכשף אמיתי. לפי החוק, האחים היו חייבים להוציא אותו ולשחרר אותו, לכן האחים שמחו לעצתו של יהודה למכור אותו וכך להפטר ממנו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לז כד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.