קטגוריה:עובדיה א יח

תרגום יונתן (כל הפרק)

ביאור אפוקליפטי, מאת אלמוני

וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר

פסוק שמדבר על חורבן בית עשיו (אדום). ראה פירוש פרק(פסוק?) טו.

לפי פרק(פסוק?) טו, נבואה זאת מתייחסת לאחרית הימים.

חורבן בית עשיו יהיה משול לחורבן המערב בימינו, מכיוון שלא קובצו כל נדחי ישראל מכל הגלויות.

פסוק זה מתאר את חורבן המערב והיהודים שעדיין יושבים בתוכו: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ".

הנביא ממשיך ומתאר, שאויבי המערב לא יניחו להם עד אשר ישמידו אותם: "וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר". תיאור הפסוק יכול, לדעת כותב שורות אלו, להתרחש רק באמצאות מלחמה אטומית; וגם סגנון התיאורים מאשש זאת: "וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד".

מכיוון שלפי פסוק טו -- יום ה' על כל הגויים קרוב, זוהי נבואת אחרית הימים. ולהמשיל את אדום לעמים שחיים בימינו, אילו מדינות המערב הנוצריות שמשולות לעשיו, אחיו של יעקב. קשה גם להבין את חשיבות הנבואה, אם נפרש אותה כמתנבאת על העם האדומי המקראי. אך אם זוהי נבואה על אחרית הימים, מקבלת נבואה זאת את חשיבותה הגדולה.