קטגוריה:בראשית לז כ
ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/עַתָּ֣ה׀ לְכ֣וּ וְ/נַֽהַרְגֵ֗/הוּ וְ/נַשְׁלִכֵ֙/הוּ֙ בְּ/אַחַ֣ד הַ/בֹּר֔וֹת וְ/אָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְ/הוּ וְ/נִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְעַן אֵיתוֹ וְנִקְטְלִנֵּיהּ וְנִרְמֵינֵיהּ בְּחַד מִן גּוּבַּיָּא וְנֵימַר חַיְתָא בִּשְׁתָּא אֲכַלְתֵּיהּ וְנִחְזֵי מָא יְהֵי בְסוֹף חֶלְמוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְדוֹן אָתוּ וְנִקְטְלִינֵיהּ וְנַרְמִינֵיהּ בְּחַד מִן גוֹבַיָא וְנֵימַר חַיְיתָא בִּישְׁתָּא אַכְלָתֵיהּ וְנִחְמֵי מַה יְהִי פֶּשֶׁר חֶלְמוֹי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ואמרנו חיה רעה אכלתהו" פן יקצוף ויקלל אותנו:
" ונראה מה יהיו חלומותיו" החלומות שספר שהיו מורים שיעלה לגדולה וימלוך עלינו הנה אז נראה שיהיו חלומות שקר כי יעלו בתוהו ויאבדו בלי קיום:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואומרו ונשליכהו וגו' ואמרנו פירוש שכשנשליכהו בבורות מן הסתם חולדה וברדלס המצויים בבורות יאכלוהו ובזה נוכל לומר חיה רעה אכלתהו לא שיאמרו חיה רעה הרגתהו ובזה אין מוציאין מפיהם דבר שקר:
ואם תאמר על מי סמכו שבטי יה להרוג את הנפש ומה גם נפש צדיק אחיהם, והגם שיעצו להרוג אותו בדרך שאינם חייבין כמו שכתבנו אף על פי כן אינן פטורים מדיני שמים וה' יבוא במשפט:
אולי שהאחים דנו בו דין עד זומם כי מצינו שהוא הביא דבתם רעה אל אביהם ואמר דברים שיתחייבו מיתה על עדותו, ההוא אמר שאכלו אבר מן החי, ההוא אמר שהם בעלי עריות, ועל כל אחת מהם בני נח מתחייבים מיתה, ובן נח נהרג על פי עד אחד בלא עדים ובלא התראה ועל עדות הקרובים ג"כ (רמב"ם הל' מלכים פ"ט) אשר על כן דנו בו משפט עד זומם ופטורים הם מדיני שמים. אלא דלצד דיני אדם אינם פטורים כי אין להם הזמה לזה נתחכמו להמיתו כולן יחד שבזה אין חיוב לכולן כמו שכתבנו, אבל לדין השמים הם פטורים מטעם שידעו נאמנה כי הוא ביקש להורגם, וכל זה הוא סיבת הסיבות לעשות ה' אשר זמם, ואולי שרמזו בדבריהם שיעשו תשובה לבסוף ואין לך דבר שעומד בפני התשובה, והוא אומרו ועתה ואמרו ז"ל (ב"ר פ' כ"א) ואין ועתה אלא תשובה וזה דרך דרש:
ונראה מה יהיו וגו'. נתכוונו להוכיח כי דבר שקר בחלומותיו. או לצד כי רעיוניו על משכבו סליקו והראיה כשיהרגוהו זה לך האות כי היה בודה מלבו או רעיוניו וכו':ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אמר להם הקב"ה, אתם אומרים: ונראה מה יהיו חלומותיו? עתה נראה דבר מי יקום, שלי או שלכם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כ.
ראו: תהליך מכירתו של יוסף לעבדות
וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת
לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ
נראה שהיה רצון להפטר מיוסף, לחלק את רכוש רחל בין שאר האחים, ולהפטר מהצעיר האהוב שחולם להשתלט על אחיו ולהשפילם.
האחים לא חשבו שהם עומדים לרצוח את יוסף, הם הקטינו בפשע להריגה בלבד. הריגה מותרת לפי החוק כאשר אדם נמצא אשם בעבירה חמורה. בחוקי חמורבי מספר 142 ו143, דנים בעונש קשה לבעל או אישה שהמעיט/ה בערך בן/בת זוגו. על סמך זה, ניתן להבין שגם אח שהמעיט בערך אחיו חייב בעונש קשה. כך, כאשר יוסף הוציא דיבה רעה על אחיו, בני הפלגשים, הם חשבו שהגיע לו עונש.
- אדם שהמעיט בערך אשתו שלא בצדק - ינותק ממנה (142). כך עשה יעקב שניתק את יוסף מאחיו ומנע ממנו לעבוד איתם בצאן ולהיות אדונם.
- אישה שהמעיטה בערך בעלה שלא בצדק - תזרק למים (143). זה העונש שבני הפלגשים חשבו שמגיע ליוסף.
וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת
השלכה לבור דומה לעונש של קפיצה למים. אם אלוהים ירצה הוא יציל את הנאשם מטביעה או נפילה.
בהסתמך על דברי האחים, בהמשך ראובן ישתמש בחוק אחר של חמורבי חוק מספר 2, שמעניש מכשף או קוסם בזריקה למים, הן יוסף בעל החלומות היה כמכשף בעיני האחים, ובהמשך יוסף ילגלג על אחיו ואימר להם: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו)
כאשר אדם נמצא אשם במשפט, אין צורך להחביא את העונש. כאן קיימת אפשרות שחלק מהאחים רצו להרוג את יוסף במכות, ואז לזרוק את הגופה לבור מים, כאילו שהיתה תאונה ויוסף החליק, נפל ומת.
אולם פתרון כזה ימנע מהם לספר לאביהם מה קרה, וגם גוויתו של יוסף תשאר שלמה עם כותנת הפסים, וייתכן שאנשים יריחו את הסרחון, ויוסף ימצא ויזוהה. יעקב מצידו, ישלח משלחת חיפוש למצוא את יוסף וייתכן שיוסף ימצא.
האחים לא התכוונו לכסות את הבור, או לקבור אותו כי אז הם מודים שיוסף לא נהרג לפי החוק, אלא נרצח.
וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ
פתרון אחר האחים מציעים - להרוג אותו, לקבור אותו בבור, ולהביא הוכחה שהם מצאו אותו מת לאחר שנפגע מחיית טרף.
בהמשך האחים באמת ישתמשו בהצעה הזאת כדי להראות ליעקב מה קרה ליוסף (ביאור:בראשית מז לא).
איחוד האחים
אלוהים רצה שהאחים ישארו ביחד, ושיוסף יגיע למצרים כדי להכין מקום שבני ישראל יתרבו לגוי גדול, כפי שאלוהים הודיע לאברם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם" (בראשית טו יג).
האחים חששו שיעקב יבחר את יוסף כיורשו היחיד, כשם שעשה אברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, ושאר האחים יגורשו למדבר או לחרן ויאבדו את חלקם בברכת אלוהים.
אלוהים רצה לשחרר אותם מהחשש הזה, ולאחד אותם בפשע משותף וסוד, כדי שהם ישארו ביחד ויפעלו ביחד כדי להקים את עם ישראל.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לז כ"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.