קטגוריה:בראשית כז ה
ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/רִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּ/דַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑/וֹ וַ/יֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַ/שָּׂדֶ֔ה לָ/צ֥וּד צַ֖יִד לְ/הָבִֽיא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְרִבְקָה שְׁמַעַת כַּד מַלֵּיל יִצְחָק עִם עֵשָׂו בְּרֵיהּ וַאֲזַל עֵשָׂו לְחַקְלָא לִמְצָד צֵידָא לְאֵיתָאָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְרִבְקָה שָׁמְעַת בְּרוּחַ קוּדְשָׁא כַּד מַלֵיל יִצְחָק עִם עֵשָו בְּרֵיהּ וְאָזַל עֵשָו לְחַקְלָא לְמֵיצַד צֵידָא לְאַיְתֵיאָה: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ה) "ורבקה שמעת". הנה רבקה הבינה כל כונת יצחק (שעז"א ורבקה שומעת ר"ל מבינה דברי יצחק) איך רוצה לעשות התקשרות בין עשו ובין יעקב כהתקשרות יששכר וזבולון ושבט לוי וישראל שיעקב יעסוק בתורה ועשו יפרנס אותו, אבל היא ידעה היטב רשעת עשו ורוע תכונתו, שלא לבד שלא יהיה קליפה השומרת לפרי, כי כעש יאכל וכרקב יבלה את כל, והעושר שיתן לו אביו בברכתו יהי' שמור לו וליעקב לרעתו, לכן ראתה כי טוב שיבורך יעקב גם בברכת עה"ז בעושר וממשלה, כי יש מקום אשר שניהם יכונו יחדו ההצלחה הגופיית עם הנפשיית ויוכל אדם לזכות לשני שלחנות, אם ישמש בהעושר וממשלה רק לצורך אושר הנפש, שמטעם זה לע"ל יהיה ללוים חלק בארץ, כי אז תמלא הארץ דעת ה' ורוח הטומאה יעביר מן הארץ ולא תשביתנו העושר מעבודת ה', כי מסלת השלמים שתים המה, יש אשר יהיה ענין החומר עליו ויצרו יסיתהו לחטוא, רק הוא יתגבר על יצרו, וזה הנקרא כובש, ויש אשר כבר המית את יצרו ופסקה תאותו, וזה נקרא צדיק. והנה הראשון צריך להכניע את חמרו ושלא י"ל חלק ונחלה בעושר ונחלה בל ישבית אותו מעבודת ה', אבל השני שגם כחותיו החמריים באו בברית בל יתאוו לדבר מלבד אשר תצוה הנפש להעזר בהצלחה הנפשיית, לא יחשיך אותו ההון והמשרה מעבודת ה', וזה יהיה מדרגת ישראל לעתיד כמ"ש ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה' תקראו, וחשבה רבקה שבענין זה יצלחו הבנים יותר, שגם ברכת העה"ז תהיה ליעקב, ועשו יעבוד אותו עבודת עבד, כי ימשול עליו יעקב בעוז ה' ובכח נפשו כמו שהיה בעת שהצליחו ישראל וכבשו אדום תחתם והכניסו אותם בברית מילה וטבילה בימי הורדוס, וספר הכתוב כי "רבקה שמעת בדבר יצחק וילך עשו לצוד ציד להביא," כי לולא ראתה שהלך תיכף לא היתה עושה הערמה הזאת רק היתה מדברת על לב יצחק שיסכים לדבריה, אבל ראתה שהזמן קצר כי הלך לצוד ציד ולא באופן שהיה הולך תמיד לצוד כי היה איש ציד כי עתה הלך להביא, ולכן הוכרחה אל הערמה הזאת:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וְרִבְקָה שֹׁמַעַת
רבקה שמעה את דברי יצחק לעשו. על שרה נאמר: "וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל" (ביאור:בראשית יח י). שרה היתה באוהל הנשים, ושמעה את אברהם מדבר עם האורחים "תַּחַת הָעֵץ" (ביאור:בראשית יח ח). גם אברהם הכין אוכל לכבוד אורחיו וכהקדמה לדבריהם החשובים.
לא ברור איפה היתה כשהיא שמעה זאת. הכתוב מדגיש שרבקה בעצמה שמעה את דברי יצחק, ולא שמרגל סיפר לה על דברי יצחק.
בְּדַבֵּר יִצְחָק
לא ברור איך רבקה שמעה זאת. רבקה חשדה ביצחק כי היא ידעה שהוא אוהב את עשו. כנראה רבקה עשתה לעצמה מנהג להקשיב לכל דבר שיצחק אמר, ככתוב: "בְּדַבֵּר יִצְחָק". ייתכן שרבקה הציבה מרגלים בכל האוהלים, כשם ש-"ויַֻּגַּד לְרִבְקָה, אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל" (ביאור:בראשית כז מב) שעשו רוקם לרצוח את יעקב, שלבטח נאמרו בסוד לחבריו, וכשם שאמרו לה שיצחק קרא לעשו היא התקרבה לשמוע.
לא נראה שיצחק או עשו היו מודעים למנהגה של רבקה להקשיב ולרגל. כנראה עד רגע חשוב זה רבקה הקשיבה, אך לא פעלה ולא חשפה את מנהגה זה. גם אחר הברכה ליעקב, יצחק לא חקר איך זה קרה.
אפילו אם יצחק ועשו ידעו שרבקה מרגלת אחריהם, סביר להניח שהם לא יכלו לתאר לעצמם שרבקה תעז לשלוח את יעקב ליצחק מחופש כעשו כדי לרמות את יצחק לתת ליעקב את הברכה שהוא רצה לתת לעשו.
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד
למזלה של רבקה עשו היה ילד ממושמע והגון, ויצא לשדה לצוד כבקשת אביו במקום לקחת גדי מהעדר. אם עשו היה מספר לנשותיו אודות המשימה שיצחק הטיל עליו והברכה הצפויה, ייתכן שהן היו עוזרות לו ושמות עין על המחנה ומה שרבקה ויעקב עושים. אם עשו היה נשאר במחנה ושולח את אנשיו לצוד בשבילו, או לחילופין לוקח גדי או בן בקר כשם שאברהם עשה: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, ויִַּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב" (ביאור:בראשית יח ז), אז הוא היה רואה את הפעילות של רבקה ויעקב ומונע אותה. אך עשו יצא לשדה ולא חשב שרבקה ויעקב פועלים נגדו.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כז ה"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.