קטגוריה:בראשית לז ג

תרגום

מה עשה יעקב?

יעקב עשה כותנת פסים מפוארת ומיוחדת, כדי להבליט את מעמדו ואת יחודו של יוסף, ככתוב: "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים".

• בצורה זו יוסף שוחרר מעבודת הצאן (עבודת שרות - עבדות), כדי לא ללכלך את כותנתו היפה. (וההפך קרה: יוסף נמכר לעבדות וכותנתו זוהמה ללא אפשרות לנקות.)
• בנוסף ניתן היה לראות אתו מרחוק ולזהות אותו, וכך האחים יכלו להתכונן לבואו ולהסתיר את מעשיהם הרעים, כדי שהוא לא ימשיך להוציא דיבה רעה.

יוסף קיבל מעמד של בכור במשפחה, הבן האהוב והעשיר, אולם הוא היה ללא סמכויות ולא היה לו על מי לשלוט. לפי חוקי חמורבי סעיף 150, אב בחייו רשאי לתת לבנו האהוב חלק או את כל רכושו, ולאחיו אין זכות לטעון נגדו. כך עשה אברהם לישמעאל ולבני קטורה. במקרה שלנו בני לאה לא היו צריכים לדאוג כי נדוניתה של לאה (חצי מרכושו של יעקב) יהיה שייך להם במותה של לאה, ובכל מקרה הם היו יותר עשירים מיעקב לאחר כיבוש שכם.

יעקב חשב שאלוהים יבחר רק אחד מבניו להיות ממשיכו של ברכת אלוהים לאברהם. אולם כשם שאברהם אהב את ישמעאל ולא רצה להפרד ממנו, ויצחק חשב שעשו הוא הבן המועדף, כך גם יעקב בחר את יוסף, והתאמץ להפוך אותו לראש בני ישראל. יעקב לא הבין שמעשיו יביאו צרות על יוסף. אלוהים נתן ליעקב לפעול בצורה זאת, כי זה קידם את תוכניתו של אלוהים ליצור את עם ישראל.

מה יעקב לא עשה?

• יעקב לא ברר מי צדק בענין הוויכוח של יוסף עם אחיו.
• יעקב לא הוכיח את האיש שלא התנהג כראוי, לעומת עניין החלומות על השמש והכוכבים שם נאמר: "וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו" (ביאור:בראשית לז י)
• יעקב לא חינך את יוסף להתנהגות הולמת עם אחיו, אפילו אם יוסף הוא הבן האהוב.
• יעקב לא ברר מה יחסם של האחים ליוסף, ולא הרגיע אותם שכולם בניו: כולם אחים שווים, לכולם חלק בברכת אדוני.

יעקב גרם לקנאה ושהאחים ישנאו את יוסף! .
מעשיו של יעקב היו כה רעים, שאפילו יוסף חשד בו שהוא שלח אותו לאחיו כדי שהם יפגעו בו, ולכן אפילו בהיותו משנה למלך מצרים, הוא לא חקר אודות משפחתו בכנען, ולא שלח מתנות לאביו עד שהוא שמע מיהודה שאביו התאבל עליו כל הימים.
בזכות השגיאות של יעקב, האחים נשארו מאוחדים (בפשעם), ולא התפזרו כל אחד למקום אחר להקים להם שבט ועם.

למה "בֶן זְקֻנִים"?

בשלב הזה בנימין כבר נולד ויוסף הוא לא "בֶן זְקֻנִים" באמת. כל ילד הוא "בֶן זְקֻנִים" (אחרון) עד שנולד הבא ולוקח את מקומו.
בן-זקונים זאת תופעה פסיכולוגית של תלות הדדית בין בן מבודד וחלש בין אחיו, לבין אב מזדקן הזקוק לאהבה ותמיכה. המצב הזה אינו בריא למשפחה ולהתפתחות הילד במשפחה.

• יוסף היה האחרון מסדרת הילדים, וכך הוא היה "בֶן זְקֻנִים" הרבה שנים, עד שנולד בנימין.
• יוסף היה בכורו של יעקב מאשתו האהובה והתקיפה, רחל.
• יוסף זכה באהבת אביו בגלל אהבת יעקב לרחל, בחייה ואחרי מותה.
• אחרי הולדת בנימין ומות רחל, יוסף גדל יתום ללא אם ונצמד ליעקב, ובנימין קיבל מטפלת, ולא היה קרוב ליעקב.

כתוצאה מהתנהגותו של יעקב:

• האחים לא היו ביחסים טובים עם יעקב. מאז ששמעון ולוי ענו לו בחוצפה ועוז: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ", כבשו את שכם ונעשו בעליהם של "כָּל חֵילָם, וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת", הם היו עשירים יותר וחזקים יותר מיעקב.
• למרות שיעקב נקרא כאן "יִשְׂרָאֵל", המאחד את כל העם, למעשה הוא פעל לטובת בן אחד בלבד.
• יעקב במעשיו פיצל את העם כאילו שיוסף הוא בחיר אלוהים ואחיו יעבדו לו. ואם זה לא היה חלק מתוכניתו של אדוני, לאחד את העם ולגבש אותם בכור ההיתוך במצרים, רע ומר היה גורלנו, הן האחים התחילו להתפזר והפיצול כבר התחיל, ככתוב: "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" (ביאור:בראשית לח א).

פיצול העם

(מבוסס על רעיונות מספרו של יצחק עת-שלום, בין השורות של התנ"ך, 2006)
גם יעקב וגם בניו ידעו את סיפורי האבות. הם ידעו שאלוהים בחר את אברם על פני נחור, את יצחק על פני ישמעאל, ואת יעקב על פני עשו. הבנים חששו שיעקב יעשה להם מה שאברהם עשה לישמעאל ולבני קטורה, ששלח אותם מעל פניו (ביאור:בראשית כה ו).
אפשרי שיעקב חיכה לסימן מאלוהים מה לעשות, אבל בינתיים יעקב התחיל להעדיף את יוסף. כאשר יוסף בא עם החלומות יעקב לא הבין שיוסף נבחר על ידי אלוהים למשימה מיוחדת. יעקב התרכז במעמדו שלו כראש המשפחה, וסרב לתת סמכויות ליוסף.

כאשר יוסף חלם את חלום האלומות וסיפר לאחיו (ביאור:בראשית לז ז) - ניתן היה להבין מהחלום שאלוהים הודיע להם:

1. האחים ימשיכו ויעבדו ביחד.
2. יוסף יהפוך למנהיגם.
3. האחים יכנעו ליוסף וימשיכו לחיות ביחד כעם אחד.

לא נאמר שהחלום הזה סופר ליעקב. האחים במקום לשמוח שכולם יזכו בברכת אלוהים כעסו שיוסף יעלה מעליהם.

כְּתֹנֶת פַּסִּים

חייו של יוסף קשורים לבגדיו:

1. יוסף חדל להיות נער ורועה צאן, ועלה לדרגת עליון ונציב - למרות שהוא לא היה מוכן - "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים".
2. יוסף מורד מגדולתו לעבדות - "וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו" (ביאור:בראשית לז כג) -
3. יוסף מאבד את בגדו ותפקידו בחצר פוטיפר ונשלח לכלא - "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (ביאור:בראשית לט יב).
4. יוסף מוצא מבית הסוהר ומוצג לפרעה - "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא יד).
5. יוסף מתמנה למשנה למלך - "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ" (ביאור:בראשית מא מב).
6. יוסף מעלה את בנימין ואחיו בדרגה ונותן להם בגדי שררה – "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת; וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת" (ביאור:בראשית מה כב).
7. יוסף נפטר, ולבוש תכריכי חניטה הוא מוכנס לארון - "וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית נ כו).