קטגוריה:בראשית לז ג
וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכׇּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/יִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִ/כָּל־בָּנָ֔י/ו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑/וֹ וְ/עָ֥שָׂה ל֖/וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְיִשְׂרָאֵל רְחֵים יָת יוֹסֵף מִכָּל בְּנוֹהִי אֲרֵי בַר חַכִּים הוּא לֵיהּ וַעֲבַד לֵיהּ כִּתּוּנָא דְּפַסֵּי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיִשְרָאֵל רְחֵים יַת יוֹסֵף מִכָּל בְּנוֹי אֲרוּם אִיקוּנֵי דְיוֹסֵף דַמְיַין לְאִיקוּנִין דִילֵיהּ וְעָבַד לֵיהּ פַּרְגוֹד מְצוּיָיר: |
ירושלמי (קטעים): | פַּרְגוּד מְצוּיָיר: |
רש"י (כל הפרק)
"בן זקנים" - שנולד לו לעת זקנתו ואונקלוס תרגם בר חכים הוא ליה כל מה שלמד משם ועבר מסר לו ד"א שהיה זיו איקונין שלו דומה לו
"פסים" - (שבת י) לשון כלי מלת כמו כרפס ותכלת וכמו כתונת הפסים דתמר ואמנון ומ"א על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדיניםרשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
(ג). וישראל אהב וגו': כל זה גרם הקנאה:
בן זקונים כי אחרון היה לי"א בנים, אבל בנימין לא נולד אחרי כן עד זמן מרובה, והרבה קודם שנולד בנימין היה לו בן זקונים והתחיל לאוהבו:
אבן עזרא (כל הפרק)
כי בן זקונים הוא — כמשמעו, כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה. גם כן אחיו בנימין קראו "וילד זקונים" (בראשית מד, כ), ואחר אלה שניהם לא נולד לו.
פסים — כתונת מרוקמת. פסים – כמו "פס ידא" (דניאל ה, ה) בלשון ארמית:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ג) "וישראל אהב את יוסף מכל בניו", והיה טעם האהבה מצד "שבן זקנים הוא", אם הבן שנולד לעת זקנתו, אם שדרך הזקנים שיקח הבן הצעיר שיעמוד לפניו לשמשו, והוא נקרא בן זקונים שעומד לשרתו בזקנתו, ולכן "עשה לו כתנת פסים", כי יתר הבנים שהיו תמיד בשדה עם הצאן לבשו כדרך הרועים, אבל הוא שעמד בבית לפני אביו היה צריך ללבוש בגדי כבוד לכבוד אביו, וכמ"ש במד' בעשו כשעמד לשמש לפני אביו לבש בגדים יקרים לכבוד אביו, שזה מחביבת מצות כבוד, ולכוונה זו עשה לו הכתנת הזאת:
כלי יקר (כל הפרק)
"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו". אע"פ שנאמר והוא נער את בני בלהה, שהיה עושה מעשה נערות כמותם מ"מ אהבו יעקב לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג את עצמו כזקן ורגיל ופרקו נאה, ולא ידע הנהגתו שעם אחיו, ע"כ אמר כי בן זקנים הוא לו, במלת לו הורה שדווקא לו היה בן זקונים ולא לאחיו, לפי שבהיותו אצלם עשה מעשה נערות כמותם, ובהיותו אצל אביו הזקן היה עושה מעשה זקנה, ואולי לא רצה לשנות מן המנהג וידע להתנהג עם הנערים ועם הזקנים, לכך נאמר הוא לו.
יש אומרים, שכל מה שלמד מן שם ועבר מסר לו ולמה לא מסר לכל בניו מה שלמד, אלא ודאי לפי שכל בניו מאסו בחכמות ולא נתחברו אל יעקב לשמוע ממנו, אבל יוסף בן זקונים הוא לו שתמיד הוא פנה לו ליעקב ונכסף לשמוע מפיו מה שלמד משם ועבר ע"כ אהבו. ותרגומו בר חכים הוא לו, כי בישישים חכמה ז"ש (בר"ר פד.ח) שהיה זיו איקונין דומה לו, כי חכמת אדם תאיר פניו, ויש רמז כאן למה שארז"ל (קידושין מ:) נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה, כך הזכיר כאן שלימות של יוסף בפסוק היה רועה את אחיו בצאן, למעט כל מיני רעיה האסורים, ואעפ"כ לא אהבו כי אם מצד כי בן זקונים הוא לו, בר חכים, כי גדול התלמוד כאמור.
ועשה לו כתונת פסים. נראין הדברים אחר שכבר בלבל ראובן יצועי אביו נטלה ממנו הבכורה, ועכשיו מסרה ליוסף, ועל שם זה עשה לו כתונת פסים לפי שהעבודה בבכורות והיה הבכור כהן לאל עליון ע"כ עשה לכבוד ולתפארת כתונת זה דומה לבגדי כהונה שהיה בהם כתונת תשבץ, ואולי שעל זה נאמר כי בן זקנים הוא לו כאילו היה הוא הזקן והבכור שבכל בניו, לכך נאמר לו, כי באמת לא היה הזקן שבכולם, ויורה על זה הכפל שאמרו המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו, כי הבכור נוטל פי שנים בכל אשר ימצא ואך לו המלוכה, כמ"ש (בראשית מט.ג) ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז היינו מלכות, ויתבאר זה בסמוך בפסוק מה בצע.אור החיים (כל הפרק)
וישראל אהב וגו'. הקדים לתת טעם למשטמתם של אחים לאח קטן ואמר וישראל וגו' פי' כי הגם שיוסף הוציא דבת אחיו אף על פי כן לא היה דבר רע יוצא כי היו האחים מתווכחים עמו ומוכיחים אותו וסרה קנאתם אלא לצד כי נוסף דבר זה שאהב ישראל וגו' מכל אחיו פי' יותר מכלן יחד, גם פרסם האהבה והודיעה להם במה שעשה לו כתונת פסים והרי זה מגיד שידעו וידע אביהן שידעו, והוא אומרו ויראו אחיו כי וגו', ומעתה בבוא השנאה לא היה לה תקוה לתקן ולשום שלום, והוא אומרו וישנאו אותו פי' ממה שקדם מעשיו שהביא דבתם רעה ולא יכלו וגו' לצד רואם כי הוא אהוב מכולן לאביו אין מציאות להתווכח עמו כי דבריו יצדקו ולא דבריהם וכיון שאינם יכולין להעמידו בתוכחת מגולה שיכלם על אשר עשהו ולא ישוב עוד בדבר הזה אין מציאות לחזור בו. והוא אומרו ולא יכלו דברו בקושי לשלום פירוש לעשות באמצעות זה שלום:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז ג.
מה עשה יעקב?
יעקב עשה כותנת פסים מפוארת ומיוחדת, כדי להבליט את מעמדו ואת יחודו של יוסף, ככתוב: "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים".
- בצורה זו יוסף שוחרר מעבודת הצאן (עבודת שרות - עבדות), כדי לא ללכלך את כותנתו היפה. (וההפך קרה: יוסף נמכר לעבדות וכותנתו זוהמה ללא אפשרות לנקות.)
- בנוסף ניתן היה לראות אתו מרחוק ולזהות אותו, וכך האחים יכלו להתכונן לבואו ולהסתיר את מעשיהם הרעים, כדי שהוא לא ימשיך להוציא דיבה רעה.
יוסף קיבל מעמד של בכור במשפחה, הבן האהוב והעשיר, אולם הוא היה ללא סמכויות ולא היה לו על מי לשלוט. לפי חוקי חמורבי סעיף 150, אב בחייו רשאי לתת לבנו האהוב חלק או את כל רכושו, ולאחיו אין זכות לטעון נגדו. כך עשה אברהם לישמעאל ולבני קטורה. במקרה שלנו בני לאה לא היו צריכים לדאוג כי נדוניתה של לאה (חצי מרכושו של יעקב) יהיה שייך להם במותה של לאה, ובכל מקרה הם היו יותר עשירים מיעקב לאחר כיבוש שכם.
יעקב חשב שאלוהים יבחר רק אחד מבניו להיות ממשיכו של ברכת אלוהים לאברהם. אולם כשם שאברהם אהב את ישמעאל ולא רצה להפרד ממנו, ויצחק חשב שעשו הוא הבן המועדף, כך גם יעקב בחר את יוסף, והתאמץ להפוך אותו לראש בני ישראל. יעקב לא הבין שמעשיו יביאו צרות על יוסף. אלוהים נתן ליעקב לפעול בצורה זאת, כי זה קידם את תוכניתו של אלוהים ליצור את עם ישראל.
מה יעקב לא עשה?
- יעקב לא ברר מי צדק בענין הוויכוח של יוסף עם אחיו.
- יעקב לא הוכיח את האיש שלא התנהג כראוי, לעומת עניין החלומות על השמש והכוכבים שם נאמר: "וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו" (ביאור:בראשית לז י)
- יעקב לא חינך את יוסף להתנהגות הולמת עם אחיו, אפילו אם יוסף הוא הבן האהוב.
- יעקב לא ברר מה יחסם של האחים ליוסף, ולא הרגיע אותם שכולם בניו: כולם אחים שווים, לכולם חלק בברכת אדוני.
יעקב גרם לקנאה ושהאחים ישנאו את יוסף! .
מעשיו של יעקב היו כה רעים, שאפילו יוסף חשד בו שהוא שלח אותו לאחיו כדי שהם יפגעו בו, ולכן אפילו בהיותו משנה למלך מצרים, הוא לא חקר אודות משפחתו בכנען, ולא שלח מתנות לאביו עד שהוא שמע מיהודה שאביו התאבל עליו כל הימים.
בזכות השגיאות של יעקב, האחים נשארו מאוחדים (בפשעם), ולא התפזרו כל אחד למקום אחר להקים להם שבט ועם.
למה "בֶן זְקֻנִים"?
בשלב הזה בנימין כבר נולד ויוסף הוא לא "בֶן זְקֻנִים" באמת. כל ילד הוא "בֶן זְקֻנִים" (אחרון) עד שנולד הבא ולוקח את מקומו.
בן-זקונים זאת תופעה פסיכולוגית של תלות הדדית בין בן מבודד וחלש בין אחיו, לבין אב מזדקן הזקוק לאהבה ותמיכה. המצב הזה אינו בריא למשפחה ולהתפתחות הילד במשפחה.
- יוסף היה האחרון מסדרת הילדים, וכך הוא היה "בֶן זְקֻנִים" הרבה שנים, עד שנולד בנימין.
- יוסף היה בכורו של יעקב מאשתו האהובה והתקיפה, רחל.
- יוסף זכה באהבת אביו בגלל אהבת יעקב לרחל, בחייה ואחרי מותה.
- אחרי הולדת בנימין ומות רחל, יוסף גדל יתום ללא אם ונצמד ליעקב, ובנימין קיבל מטפלת, ולא היה קרוב ליעקב.
כתוצאה מהתנהגותו של יעקב:
- האחים לא היו ביחסים טובים עם יעקב. מאז ששמעון ולוי ענו לו בחוצפה ועוז: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ", כבשו את שכם ונעשו בעליהם של "כָּל חֵילָם, וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת", הם היו עשירים יותר וחזקים יותר מיעקב.
- למרות שיעקב נקרא כאן "יִשְׂרָאֵל", המאחד את כל העם, למעשה הוא פעל לטובת בן אחד בלבד.
- יעקב במעשיו פיצל את העם כאילו שיוסף הוא בחיר אלוהים ואחיו יעבדו לו. ואם זה לא היה חלק מתוכניתו של אדוני, לאחד את העם ולגבש אותם בכור ההיתוך במצרים, רע ומר היה גורלנו, הן האחים התחילו להתפזר והפיצול כבר התחיל, ככתוב: "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" (ביאור:בראשית לח א).
פיצול העם
(מבוסס על רעיונות מספרו של יצחק עת-שלום, בין השורות של התנ"ך, 2006)
גם יעקב וגם בניו ידעו את סיפורי האבות. הם ידעו שאלוהים בחר את אברם על פני נחור, את יצחק על פני ישמעאל, ואת יעקב על פני עשו. הבנים חששו שיעקב יעשה להם מה שאברהם עשה לישמעאל ולבני קטורה, ששלח אותם מעל פניו (ביאור:בראשית כה ו).
אפשרי שיעקב חיכה לסימן מאלוהים מה לעשות, אבל בינתיים יעקב התחיל להעדיף את יוסף. כאשר יוסף בא עם החלומות יעקב לא הבין שיוסף נבחר על ידי אלוהים למשימה מיוחדת. יעקב התרכז במעמדו שלו כראש המשפחה, וסרב לתת סמכויות ליוסף.
כאשר יוסף חלם את חלום האלומות וסיפר לאחיו (ביאור:בראשית לז ז) - ניתן היה להבין מהחלום שאלוהים הודיע להם:
- האחים ימשיכו ויעבדו ביחד.
- יוסף יהפוך למנהיגם.
- האחים יכנעו ליוסף וימשיכו לחיות ביחד כעם אחד.
לא נאמר שהחלום הזה סופר ליעקב. האחים במקום לשמוח שכולם יזכו בברכת אלוהים כעסו שיוסף יעלה מעליהם.
כְּתֹנֶת פַּסִּים
חייו של יוסף קשורים לבגדיו:
- יוסף חדל להיות נער ורועה צאן, ועלה לדרגת עליון ונציב - למרות שהוא לא היה מוכן - "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים".
- יוסף מורד מגדולתו לעבדות - "וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו" (ביאור:בראשית לז כג) -
- יוסף מאבד את בגדו ותפקידו בחצר פוטיפר ונשלח לכלא - "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (ביאור:בראשית לט יב).
- יוסף מוצא מבית הסוהר ומוצג לפרעה - "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא יד).
- יוסף מתמנה למשנה למלך - "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ" (ביאור:בראשית מא מב).
- יוסף מעלה את בנימין ואחיו בדרגה ונותן להם בגדי שררה – "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת; וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת" (ביאור:בראשית מה כב).
- יוסף נפטר, ולבוש תכריכי חניטה הוא מוכנס לארון - "וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית נ כו).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לז ג"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.