תרגום

יום הולדת את פרעה = יום שבו היתה לידה בבית פרעה

יום הולדת את פרעה / נריה קליין

כשאני קראתי את הפסוק הזה, היה לי באמת קשה להבין למה כאן אנו מחליטים לפרש "יום" כיום ציון השנה להולדתו (כמו בימינו) ולכולם כ"כ ברור שזה הפירוש.

אם נצמדים לפשט, לדעתי, ניתן להבין את הפס' אחרת.

לפרעה נולד בן.

זה מסביר למה כתוב "את" ולא "ל" - יום הולדת את פרעה משמעו יום הולדת עם פרעה, אצל פרעה, בבית פרעה, ולא לפרעה....

זה גם מסביר עוד שאלה שאני התקשיתי בה - אם יש מסיבה גדולה בבית פרעה בעוד שלשה ימים, מדוע שרי המשקים והאופים מתלהבים כל כך מיכולתו של יוסף לדעת זאת מראש? הגיוני שכל הממלכה ידעה על זה, או לפחות "מקום אשר אסירי המלך אסורים" - שם בטח ישבו והימרו מי יקבל חנינה בעוד שלשה ימים...

אם מדובר בהולדתו של בנו של פרעה (או מישהו מביתו) אזי יוסף לא יכול לחזות זאת מראש ללא כח מיוחד...

לפי ג'יימס הופמייר הולדת פרעה זה יום ההכתרה של פרעה ולידתו האלוהית כהורוס.

מתוך Israel in Egypt: The Evidence for the Authenticity of the Exodus Tradition, James K. Hoffmeier‏

מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו

מלכים עשו משתה מפואר בהולדת יורש, הכתרה, נשואין או נצחון גדול, כדי שכל העם ישמח, והיה נהוג לעשות:

• שמיטת מיסים, הנחות ומתנות - "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת, מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר; וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה, וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ב יח).
• שחרור אזרחים שהשתעבדו לתשלום חובות. שחרור אנשים מעבודות למלך, לשנה.
• שחרור אסירים חייבי מס, או מורדי מלכות - "וַיִּשְׁלְחוּ, וַיִּקְרְאוּ לוֹ, ויבאו (וַיָּבֹא) יָרָבְעָם" ממצרים (מלכים א יב ג), ואולי אפילו נתנו דרור גם לפושעים רגילים ואנשים שברחו לערי מקלט: "וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא, עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט, עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל" (יהושע כ ו).

אֻרֻכַּגִינָה מלך לַגַש פרסם במאה ה-24 לפנה"ס תקנות דרור (אֻרֻכַּגִינָה 4, XII, 22-13) ( שנת היובל, גליה סמו)

מה היתה גדולתו של יוסף?

ענין שלושת הימים למשתה לא יכול להיות ההסבר לגדולתו של יוסף, כי כאשר שר המשקים מהלל את כישוריו של יוסף לפתור חלומות הוא בכלל לא מזכיר את "יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה" ושלושת הימים. ההוכחה שיוסף נעזר ביד אלוהים היתה בדברי שר המשקים: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה" (ביאור:בראשית מא יג) למרות שהם חטאו ביחד, "פַּרְעֹה, קָצַף עַל עֲבָדָיו" ביחד (ביאור:בראשית מא י) ורק פרעה ידע מה הסיבה השרירותית שאחד נענש שונה מהשני.

הבעיה של פרעה היתה שהוא העריך את שני שריו ולא רצה להרוג אותם. בכל אופן עבירה בוצעה על ידי שני השרים: אולי הם איחרו ביחד לפגישה.
פרעה הבין שאחד היה המנהיג החזק והשני הלך בעקבותיו, וחטא בשגגה. פרעה רצה לדעת מי היה המנהיג, האיש החזק.
יוסף הבין ששר האופים, שחלומו היה רע, כפה על שר המשקים, שחלומו היה טוב, לחשוב שגם חלומו הוא רע. זה הראה ששר האופים היה החזק מהשניים והוא זה שקבע מה שניהם יעשו.
בזכות יוסף ופתרונו, שר המשקים השתחרר משר האופים והפסיק לפחד ממנו, הן שר האופים ימות או מספר ימים. וכך שר המשקים בא שמח לפרעה ועשה עבודה טובה, ושר האופים בא עצוב, נכשל והומת.

ואכן, ללא שאלות נוספות, פרעה מיד מכיר ביכולתו של יוסף, שהבין את הבעיה שלו ופתר אותה, וציוה להביא את יוסף, ככתוב: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מא יד).

וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו

והנה באמת אחרי שלושה ימים לקח פרעה את שר המשקים ואת שר האופים לביתו בתוך עבדיו.
לבטח שניהם שמחו שהם מוחזרים לארמון. "בְּתוֹךְ עֲבָדָיו" - אולי רומז שהם חזרו לעבודתם למשך המשתה.

אם פה היה נגמר הסיפור - הינו בטוחים שיוסף טעה בקשר לשר האופים. הנה גורלו בדיוק כמו שר המשקים.

לצערנו אנו קוראים את הפסוק הבא: "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה: כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף" (בראשית מ כב) - אז למה הוא הביא אותו לארמון? למסיבתו בלבד?

משפט חוקי חייב להיות בציבור ולא בסתר, כדי שכולם ילמדו ויפעלו בעתיד כדרוש.

• פרעה רצה להראות ששר המשקים חזר למקומו, וקיבל את מלוא האמון והכוח כבעבר. וכולם חייבים לכבדו כבעבר.
• פרעה רצה להראות ששר האופים חי. לא התעללו בו ולא פגעו בו. פרעה ראה ששר האופים מדוכא ועצוב, ייתכן שהאוכל נכשל ונזרק לציפורים, וכך לפי החוק כולם ראו ששר האופים מרגיש אשם וגזר דינו נחרץ.