מדרש תנחומא וישב ח

ח. [ עריכה ]
וימאן ויאמר אל אשת אדוניו, זש"ה ברוך הגבר אשר יבטח בה' (ירמיה, ז) את מוצא כיון שהיה בבית רבו ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח וגו', וירא אדוניו כי ה' אתו וגו', וכי פוטיפר רשע היה רואה שהקב"ה עמו ומה הוא כי ה' אתו, אלא שלא היה שמו של הקדוש ברוך הוא זז מפיו היה נכנס לשמשו והוא היה מלחש ואומר רבון העולם אתה הוא בטחוני אתה הוא פטרוני תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני פוטיפר אדוני, ופוטיפר אומר לו מה אתה מלחש שמא כשפים אתה עושה לי, והוא משיבו לא אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך, לפיכך כתיב וירא אדוניו כי ה' אתו, ומה וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו היה מוזג לרבו קונדיטין והוא אומר לו מה מזגת לי הוא אומר קונדיטין אומר לו פסינתטון אני רוצה והיה פסינתטון הוא אומר יין אני רוצה והיה יין הוא אומר יין מבושל אני רוצה והיה מבושל, וכן על המים, וכן על כל דבר ודבר שנאמר וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, כיון שראה רבו כן, מסר כל המפתחות ולא היה יודע אחריו כלום, שכן אמר הן אדוני לא ידע אתי מה בבית, כיון שראה יוסף את עצמו בכך התחיל אוכל ושותה מסלסל בשערו ואומר ברוך המקום שהשכיחני בית אבי, א"ל הקב"ה אביך מתאבל עליך בשק ואפר ואתה אוכל ושותה ומסלסל בשערך הרי אדונתך מזדווגת לך ומצירה לך, לכך כתיב ותשא אשת אדוניו, וימאן למה מאן א"ר יהודה בר שלום שראה אקונין של אביו וא"ל יוסף עתידין אחיך להכתב באבני אפוד תרצה שתהא חסר מכללן ותהיה רועה זונות לכך מאן, ויאמר אל אשת אדוניו הן אדוני אמר לה הרי בעליך לפניך לפי שכל בני אדם שוין הן, איננו גדול בבית הזה ממני וגו' וחטאתי לאלהים נשבע אני לאלהים שאיני עושה הרעה הגדולה הזאת, ויהי כדברה אל יוסף יום יום, א"ר יהודה בר שלום יום יום שנים עשר חדש שנאמר (אסתר, ג) מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר כשהיתה באה להסיח עמו היה מרכין פניו למטה כדי שלא להביט בה, מה עשתה אמר רב הונא בר אידי עשתה לו שרתוע של ברזל מתחת זקנו שאם ירכין פניו יהא השרתוע מכהו, שנא' ענו בכבל רגלו וגו', (תהלים, עה) אעפ"כ לא שמע אליה, אמרה לו למה אין אתה שומע לי הלא אשת איש אני אין אדם יודע בנו, אמר לה השתא הפנויות שלכם אסורות לנו, ביותר שאת אשת איש שנאמר לא תתחתן בם (דברים, ז) ואף על פי כן לא שמע אליה, אמר רבי יהודה בר נחמן משל לעכו"ם שאמר לישראל יש לי מאכל יפה להאכילך, א"ל מהו, א"ל בשר חזיר, א"ל ריקה אפי' שחוטה שלכם בבהמה טהורה אסורה לנו וכ"ש בשר חזיר, וכך אמר לה יוסף אפי' פנויות שלכם אסורות לנו כ"ש אשת איש, ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא בגיהנם, ממה שאמר הכתוב להיות עמה, את למד שהבא על עובדת עכ"ם קשורה בו ככלב, ואית דאמרי לה מהכא (איוב, ו) ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו, שמלפפתו ומוליכתו לגיהנם: