ספר היובלים/מה
א
עריכהויבוא ישראל ארצה מצרים אל ארץ גושן בראש החודש הרביעי בשנה השנית לשבוע השלישי ליובל החמישה וארבעים:
ב
עריכהויבוא יוסף לקראת יעקב אביו ארצה גושן, ויפול על צווארי אביו ויבך:
ג
עריכהויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם, אחרי ראותי אותך:
ד
עריכהויהי מבורך ה' אלהי ישראל אלהי אברהם ואלהי יצחק, אשר לא כלא רחמיו וחסדו מיעקב עבדו:
ה
עריכהרב לי כי ראיתי את פניך בעודני חי:
ו
עריכהאכן אמת המראה אשר ראיתי בבית אל, יהי ה' אלוהי מבורך לעולמי עד:
ז
עריכהויאכלו יוסף ואחיו לחם וישתו יין לפני אביהם, וישמח יעקב שמחה גדולה מאוד בראותו את יוסף אוכל ושותה לפניו עם אחיו:
ח
עריכהויברך לבורא כל היקום, אשר שמר אותו ואשר שמר לו את שנים עשר בניו:
ט
עריכהויתן יוסף לאביו ולאחיו את ארץ גושן לאחוזה, למען ישבו בה וברעמסס ובכל גבולה למשול בה לפני פרעה:
י
עריכהוישב ישראל ובניו בארץ גושן במיטב ארץ מצרים, וישראל בן שלושים ומאת שנה בבואו מצרימה:
יא
עריכהויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת קניינם בלחם, לפי צורכיהם בשבע שני הרעב:
יב
עריכהותלה ארץ מצרים מפני הרעב, ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה בשבר וגם את האנשים ואת בהמתם הכל קנה פרעה:
יג
עריכהותכלינה שבע שני הבצורת ויתן יוסף לעמי הארץ זרע ולחם לזרוע בשנה השמינית, כי עלה היאור על כל ארץ מצרים:
יד
עריכהכי בשבע שני הבצורת השקה רק מקומות אחדים הקרובים אל שפת היאור, ועתה עלה על כל גדותיו:
טו
עריכהויזרעו המצרים את האדמה ותעש תבואה רבה בשנה ההיא, השנה הראשונה לשבוע הרביעי ליובל החמישה וארבעים:
טז
עריכהויקח יוסף מן הדגן אשר זרעו חמישיתו למלך וארבע הידות הניח להם לאוכל ולזרע, וישם אותה יוסף לחוק על אדמת מצרים עד היום הזה:
יז
עריכהויחי ישראל בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ויהי כל ימי חייו שלושה שבועים שבע שנים וארבעים ומאת שנה:
יח
עריכהוימת בשנה הרביעית לשבוע החמישי ליובל הארבעים וחמשה:
יט
עריכהויברך ישראל את בניו לפני מותו, ויגד להם את כל אשר יקרא אותם בארץ מצרים ואת אשר יבוא עליהם באחרית הימים:
כ
עריכהאת כל הגיד להם ויברך אותם, ויתן ליוסף פי שנים בארץ:
כא
עריכהוישכב עם אבותיו ויקבר במערת המכפלה בארץ כנען אל אברהם אביו, בקבר אשר כרה לו במערת המכפלה בארץ חברון:
כב
עריכהויתן את כל ספריו ואת ספרי אבותיו אל לוי בנו, לשמור אותם ולחדש אותם לבניו עד היום הזה: