ספר היובלים/כג

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

וישת שתי אצבעות יעקב על עיניו, ויברך לאלוהי האלוהים ויכס פניו:

בעריכה

ויפשוט את רגליו ויישן שנת עולם, וייאסף אל אבותיו:

געריכה

ויעקב שוכב בחיקו, ולא ידע כי מת אברהם אביו:

דעריכה

וייקץ יעקב משנתו והנה קר אברהם כקרח, ויאמר אבי אבי ולא ענה אותו דבר:

העריכה

וידע כי מת אברהם, ויקם וירץ ויגד את הדבר לרבקה אמו:

ועריכה

ותלך רבקה אל יצחק בלילה ותגד לו:

זעריכה

ויבואו יחדו עם יעקב ונר בידו, ויהי כבואם הביתה וימצאו גוית אברהם על משכבו:

חעריכה

ויפול יצחק על פני אביו ויבך ויברכהו וישקהו, והקול נשמע בית אברהם:

טעריכה

ויקם בנו [ישמעאל] ויבוא אל אברהם אביו, ויבך את אברהם אביו הוא וכל בית אברהם ויבכו בכית גדולה

יעריכה

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה, אצל שרה אשתו:

יאעריכה

ויבכו אותו ארבעים יום כל אנשי ביתו, יצחק וישמעאל עם כל בניהם ובני קטורה במקומותיהם ויתמו ימי בכי אבל אברהם:

יבעריכה

ויחי שלושה יובלים וארבעה שבועים, מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים, וימלאו ימיו:

יגעריכה

כי ימי האבות הראשונים מלאו תשעה עשר יובלים, אך אחרי ימי המבול החלו לחסור ולגרוע ממספר תשעת עשר יובלים:

ידעריכה

וימהרו להיות זקנים ושבעי ימים, עקב הצרות הרבות ובגלל רעת דרכיהם:

טועריכה

בלעדי אברהם, כי אברהם היה תמים בכל מעשיו את האלוהים, ורצוי לפניו בצדקה כל ימי חייו:

טזעריכה

והנה לא מלאו לו ארבעה יובלים בחייו, ויזקן מפני הרעה ויהי שבע ימים:

יזעריכה

וכל הדורות אשר יקומו מעתה עד יום המשפט הגדול, ימהרו לזקון לפני מלאת להם שבועיים:

יחעריכה

ובהעזב מהם גם מדעם לעת זקנתם, תלך גם כל חכמתם הלוך וחסור:

יטעריכה

ובימים ההם כי יחיה איש יובל וחצי, אז יאמרו עליו כי האריך ימים:

כעריכה

אבל מרבית ימי חייו יהיו מכאובים ועמל וצרה, ואין שלום:

כאעריכה

כי הוה על הוה פגע על פגע צרה על צרה רעה על רעה מחלה על מחלה, וכל שפטים רעים כאלה יחד יבואו:

כבעריכה

מדוה וכאב בטן וברד וקרח ושלג [...] ומכאובים, וקפאון ומות וחרב ושבי וכל עונש וצוקה:

כגעריכה

כל זאת בוא תבוא על הדור הרע הממלא את הארץ חמס, בטומאת הזנונים והשימצה ובתועבת מעשיהם:

כדעריכה

ואז יאמרו: האבות הראשונים האריכו חייהם עד אלף שנים וחיו בטוב, וימי חיינו בהאריכם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל:

כהעריכה

ולא יהיה שלום בימי הדור הרע ההוא:

כועריכה

ובדור ההוא יריבו הבנים באבותיהם ובזקניהם, מפני החטא והעול ודבר פיהם:

כזעריכה

ומפני הרעות הגדולות אשר המה עושים, כי עזבו את הברית אשר עשה ה' ביניהם ובינו לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו וכל תורתו לבלתי סור שמאל וימין:

כחעריכה

עד אשר ירעו כולם את מעשיהם וכל פה דובר נבלה וכל מעשם טמא ותועבה, וכל דרכיהם שמצה וטומאה ושחת:

כטעריכה

הנה תאבד הארץ מפני כל עלילותיהם ולא יהיה עוד מזרע יין ושמן, כי כל מעשיהם אך רשע וכסל:

לעריכה

וכולם יחדו יסופו, חיתו יער ובהמות שדי ועוף השמים וכל דגי הים, מרעת בני אדם:

לאעריכה

ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו, הבחורים בזקנים והזקנים בבחורים העניים בעשירים והנקלים בנכבדים, וההלך בנשיאים

לבעריכה

על דבר התורה והברית, כי שכחו את מצוותיו ואת הברית ואת המועדים וראשי החודשים ואת השבתות והיובלים ואת כל משפט:

לגעריכה

והתקוממו בחרבות ובקשתות להשיב אותם אל הדרך, ולא ישובו עד אשר ישפך דם רב על הארץ:

לדעריכה

יד איש באחיו, והנשארים לא ישובו אל דרך הצדקה מרעתם:

להעריכה

כי כולם יקומו לחמוס הון ולרשת דבר לא להם, ולעשות להם שם גדול, ולא באמת ובאמונה:

לועריכה

ואת כל קודש יחללו בחלאת טומאתם ותועבתם:

לזעריכה

ובא משפט גדול על מעשי הדור ההוא מאת ה', ונתנם לחרב ולמשפט ולשבי ולמשיסה ולמאכל:

לחעריכה

ועורר עליהם חטאים אשר לא יחוסו ולא ירחמו ולא ישאו פני כל איש זקן ונער, אנשים רעים ועריצים, למען ירעו לעשות מכל בני אדם:

לטעריכה

ועשו חמס בישראל ופשעו ביעקב ודם רב ישפך על הארץ, ואין מאסף ואין קרוב:

מעריכה

בימים ההם יזעקו ויקראו ויתחננו לפדותם מיד הגוים החטאים, ואין מציל:

מאעריכה

וראשי הילדים ילבינו שערם משיבה, וילד בן שלושה שבועים יתראה זקן כבן מאה שנה, וקומתם תאבד בצרה ובמצוקה:

מבעריכה

ובימים ההם יחלו הבנים לעזוב את חוקיהם, ולדרוש את המצוות ולשוב אל דרך הצדקה:

מגעריכה

והימים יחלו להאריך ובני אדם יזקינו מדור דור ומיום ליום, עד אשר יקרבו ימי חייהם לאלף שנים ועד אשר ירביון עתה הימים מן השנים לפנים:

מדעריכה

ולא יהיה זקן ושבע ימים כי כולם יהיו כילדים וכנערים, ויבלו כל ימיהם בשלום ובשמחה:

מהעריכה

ויחיו באין שטן ובאין משחית, כי כל ימיהם יהיו ימי ברכה ותרופה:

מועריכה

בעת ההיא ירפא ה' את עבדיו, והתרוממו וחזו שלות השקט לנצח ושבו ורדפו את אויביהם:

מזעריכה

וראו את הדבר הזה, והודו ושמחו ברנה עד עולם:

מחעריכה

וראו באויביהם את כל שפטיהם הרעים ואת כל תעלתם, ועצמותיהם תשכונה עפר ורוחם ישיש בשמחה:

מטעריכה

וידעו כי ה' עושה המשפט, ועושה חסד למאות ולאלפים ולכל אוהביו:

נעריכה

ואתה משה כתב לך את הדבר הזה כי כן נזכר בעדות לוחות השמים לדורות עולם: