ספר היובלים/כט

ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ

א

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, וילך לבן לגזוז את צאנו בדרך שלושת ימים:

ב

וירא יעקב כי הלך לבן לגזוז את צאנו, ויקרא [ללאה] ולרחל וידבר על ליבן ללכת איתו ארצה כנען:

ג

ויספר להן את כל אשר ראה בחלום, ואת כל אשר דיבר איתו לשוב אל בית אביו:

ד

ותאמרנה הננו ללכת אל כל מקום, באשר [תלך] נלכה גם אנחנו איתך:

ה

ויברך יעקב את אלהי אביו יצחק ואת אלהי אבי אביו אברהם, ויקם וישא את נשיו ואת בניו ויקח את כל רכושו ויעבור את הנהר, ויבוא אל ארץ הגלעד:

ו

ויעקב הסתיר את מחשבתו מלבן ולא הגיד לו דבר, בשנה השביעית לשבוע הרביעי שב יעקב גלעדה באחד ועשרים לחודש הראשון:

ז

וירדוף לבן אחריו, וידבק את יעקב בהר הגלעד בשלושה עשר יום לחודש השלישי:

ח

ולא נתנו אלהים להרע ליעקב, כי נראה אליו בחלום הלילה:

ט

וידבר לבן עם יעקב, ובחמישה עשר יום [לחודש הזה] עשה יעקב משתה ללבן ולכל הבאים איתו:

י

וישבע יעקב ללבן ביום ההוא ולבן ליעקב, אם יעבור איש אל רעהו את הר הגלעד לרעה:

יא

ויעש שם גל אבנים גדול לעד, על כן קרא שם המקום ההוא גלעד [....]:

יב

אולם לפנים קראו שם ארץ הגלעד ארץ רפאים, כי היא היתה ארץ הרפאים:

יג

ויולדו שם הרפאים הענקים, וקומתם מעשר עד תשע עד שמונה ועד שבע אמות:

יד

ומושבותיהם מארץ האמורי עד הר חרמון וטירותיהם חורוניים ועשתרות ואדרעי ומישור ובעון:

טו

וישמידם ה' מפני רעת מעשיהם כי תועבה עשו, ויעזבו את הארץ אל האמורי לשבת תחתיהם, עַם רעים וחטאים:

טז

ואין היום עם אחר אשר עשה ככל חטאתיהם, על כן לא האריכו ימים על הארץ:

יז

וישלח יעקב את לבן לארם נהרים אל ארץ הקדם, ויעקב שם את פניו ארץ הגלעד ויעבור את יבוק בחודש התשיעי בעשתי עשר בו:

יח

וביום ההוא בא אליו עשו אחיו ויעשו שלום ביניהם, ויסע ממנו לארץ שעיר ויעקב ישב בסוכות:

יט

ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ליובל ההוא עבר את הירדן וישב מעבר השני לירדן, וירעה את מקנהו מן הים [...] עד בית שאן ודותן ועקרבים:

כ

וישלח אל יצחק אביו מכל רכושו, בגד ולחם ובשר ומשקה וחלב ושמן וחריצי (חביצי) חלב ומכל התמרים אשר בעמק:

כא

וגם אל רבקה אמו שלח ארבע פעמים בשנה בין תקופת הירחים, בין החריש ובין הקציר בין אביב לגשם בין חורף לקיץ:

כב

וישב במגדל אברהם, כי שב יצחק מבאר שבע ויעל אל מגדל אברהם אביו וישב שם בלי עשו בנו:

כג

בימים ההם כאשר נסע יעקב פדנה ארם, לקח עשו את מחלת בת ישמעאל לו לאשה:

כד

ויאסוף את כל מקנה אביו ואת נשיו ויעל וישב בהר שעיר, ויעזוב את יצחק אביו לבדו בבאר שבע:

כה

ויעל יצחק מבאר שבע, וישב במגדל אברהם אביו בהר חברון:

כו

ושמה שלח יעקב את כל אשר שלח לאביו ולאמו מעת לעת [להקל] כל יגונם ויברכו את יעקב בכל לבבם ובכל נפשם: