ספר היובלים/ל

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ובשנה הראשונה לשבוע השישי עלה שלם אשר מקדם לשכם בשלום, בחודש הרביעי:

בעריכה

ושם לקחו את דינה בת יעקב אל בית שכם בן חמור החיוי נשיא הארץ, וישכב אותה ויענה:

געריכה

והיא היתה נערה קטנה בת שתים עשרה שנה, ויבקש מלפני אביה לתתה לו לאשה ומאחיה ביקש אותה לו:

דעריכה

אכן אף יעקב ובניו חרה באנשי שכם אשר טימאו את דינה אחותם, ויתנכלו רעה ביניהם ויעשו בערמה ובמירמה איתם:

העריכה

ושמעון ולוי באו בסתר שכמה ויעשו שפטים בכל אנשי שכם, ויהרגו את כל האנשים אשר מצאו בתוכה ולא הותירו איש בה:

ועריכה

את כולם הרגו במכאובים על אשר טימאו את דינה אחותם:

זעריכה

ולא תעשו כן מיום הזה והלאה לטמא בת ישראל:

חעריכה

כי בשמים הושת עליהם העונש להכרית כל אנשי שכם לפי חרב, כי נבלה עשו לבת ישראל:

טעריכה

ויתן אותם ה' ביד בני יעקב להכריתם לפי חרב, ולעשות בהם שפטים:

יעריכה

ולא ייעשה כדבר הזה בישראל לעולם, לענות בתולה ישראלית:

יאעריכה

ואיש איש מישראל אשר יתן או אשר נתן את בתו או את אחותו לאיש מזרע הגוים מות יומת ובאבנים ירגמוהו, כי חטא ונבלה עשה בישראל:

יבעריכה

ואת האשה ישרפו באש, כי טימאה את שם בית אביה ונכרתה מישראל:

יגעריכה

ולא ימצא כל טומאה וזנונים בישראל בכל דורות הארץ, כי קדוש ישראל לה':

ידעריכה

וכל איש אשר יעשה תועבה, מות יומת וסקול יסקל:

טועריכה

כי כן נחרת ונכתב על לוחות השמים על כל זרע ישראל, העושה טומאה מות יומת וסקול יסקל:

טזעריכה

ולחוק הזה אין קץ הימין ואין סוף ואין סליחה, כי אם הכרת יכרת האיש אשר טימא את בתו בכל ישראל כי מזרעו נתן למולך ועשה ואשם לטמאו:

יזעריכה

ואתה משה צו את בני ישראל והעידה בם לבל יתנו מבנותיהם לגויים ולא יקחו מבנות הגוים, כי תועבת ה' היא:

יחעריכה

על כן כתבתי לך בכל דברי התורה, את כל מעשה אנשי שכם אשר עשו לדינה:

יטעריכה

ואת אשר נדברו בני יעקב לאמור, לא נוכל לתת את בתנו לאנשים אשר להם ערלה:

כעריכה

כי חרפה היא לנו ולישראל בתת אותה או בקחת מבנות הגוים, כי טמא היא ופיגול בישראל וישראל לא יטהר:

כאעריכה

ובגלל התועבה הזאת כי יהיה לאיש אישה מבנות הגוים או כי יתן איש אחת מבנותיו לאיש מכל הגוים, יבואו נגע על נגע וקללה על קללה וכל פגעים ונגעים וקללות:

כבעריכה

וכי תעשה את הדבר הזה והעלם יעלימו [עם הארץ] את עיניהם מן העושים תועבה והמטמאים את מקדש ה' והמחללים את השם הקדוש, ענוש יענש כל העם יחדו בעבור כל הטומאה והתועבה הזאת:

כגעריכה

ולא ישא פני איש ולא יכיר פנים במשפט, ולא יקח מידו מנחה וקרבן מנחה ואשֶה וחֵלב וקטורת לריח ניחוח לרצון:

כדעריכה

ככה ייעשה לכל איש ואישה בישראל, אשר יחללו את מקדשו:

כהעריכה

לכן ציויתיך לאמור העד בישראל את אשר הועד, ראה מה היה לאנשי שכם ולבניהם איך ניתנו ביד שני בני יעקב והומתו במכאובים:

כועריכה

ותחשב להם לצדקה ויכתבו לצדקה, ויבחר בזרע לוי לכהנים וללויים לעמוד לשרת לפני ה' כמונו כל הימים:

כזעריכה

וברוך לוי ובניו לעולם, תחת אשר קנאו לעשות צדקה ומשפט ונקמה בכל המתקוממים על ישראל:

כחעריכה

וככה יירשם לאיש בעדות לוחות השמים ברכה וצדקה לפני אלוהי כל היקום, וגם אנחנו נזכור את הצדקה אשר עשה בחייו בכל עיתות השנה עד אלף דור:

כטעריכה

ברכה תוחק לו ותבואתהו לו ולזרעו אחריו, ויכתב לידידיה ולצדיק על לוחות השמים:

לעריכה

וכל המקרה הזה כתבתי לך וציויתי אותך לספר אותו באזני בני ישראל, לבלתי יאשמו ולא יעברו חוק ולא יפרו את הברית אשר כרת עמהם לשמור אותה ולהכתב לידידים:

לאעריכה

ואם יעברו ועשו ככל דרכי הטומאה, יכתבו על לוחות השמים לאויבים למען ימחו מספר החיים ויכתבו בספר הנכחדים והנכרתים מן הארץ:

לבעריכה

ביום אשר הרגו בני יעקב את אנשי שכם נרשם להם בספר בשמים, אשר עשו צדקה ומשפט ונקמה בחטאים ונכתב להם לברכה:

לגעריכה

ויקחו את דינה אחותם מבית שכם ויצאו:

לדעריכה

וישובו ויבוזו את כל אשר היה בשכם, את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת כל רכושם ואת כל מקניהם, ויביאו את הכל אל יעקב אביהם:

להעריכה

וידבר אתם על אשר החריבו את העיר, כי ירא מפני יושבי הארץ הכנעני והפריזי:

לועריכה

אכן היתה חיתת אלוהים על כל הערים אשר סביבות אנשי שכם, ולא קמו לגרש את בני יעקב כי נפלה אימתה עליהם