ספר היובלים/כה

ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ

א

ובשנה השנית לשבוע ההוא ביובל ההוא, קראה רבקה אל יעקב בנה ותדבר אתו לאמור:

ב

בני, לא תקח לך אשה מבנות כנען, כאשר עשה עשו אחיך בקחתו לו שתי נשים מזרע כנען:

ג

ותהיין לי מורת רוח בכל מעשיהן, בטומאת נָאוֹף ובעול, ואין צדק בהן כי אם רע פעלן:

ד

ואני אהבתיך מאוד מאוד בני, רחמי יברכוך בכל עת ובכל אשמורה בלילה:

ה

ועתה שמע בקולי ועשה רצון אמך, ולא תקח לך אשה מבנות הארץ הזאת, אם לא מבית אביך וממשפחת אביך:

ו

קח לך אשה מבית אבי, ואל עליון יברך אותך ובניך יהיו דור צדיק וזרעך קדוש יהיה:

ז

אחרי כן דבר יעקב את רבקה אמו ויאמר אליה, ראי נא אמי בן תשעה שבועים אנוכי היום ולא אדע אשה

ח

לא קרבתי אל אשה ולא ארשתיה לי, ולא יעלה על לבי לקחת לי אשה מאיזה זרע מבנות כנען

ט

כי זכור אזכור את הדבר אשר דבר אברהם אבינו, ואשר צוה עלי לבלתי קחת אשה מכל זרע בית כנען:

י

כי אם מזרע בית אבי אקח לי אשה, וממשפחתי:

יא

שמעתי מאז כי נולדו בנות ללבן אחיך, אליהן הכינותי את לבבי לקחת לי מהנה אשה:

יב

ועל כן נשמרתי ברוחי מחטוא ומהשחית את דרכי כל ימי חיי, כי רבת צווה עלי אברהם אבי על דבר בעול ונאוף:

יג

ולמרות כל מצוותיו עלי נלחום נלחם אחי בי זה שתים ועשרים שנה ויפתני בשפתיו לאמור, אחי קח לך אחות משתי נשי לאשה:

יד

ואנוכי לא אעשה כאשר עשה אחי, נשבעתי לך כי לא אקח לי אשה מזרע כל בנות כנען כל ימי חיי, ולא ארע לעשות כאשר עשה אחי:

טו

אל תיראי אמי האמיני בי כי עשה אעשה רצונך ואתהלך במישרים, ולא אשחית את דרכי לעולם:

טז

אחרי כן נשאה את פניה השמימה ותפרוש אצבעות ידה, ותפתח את פיה ותברך לאל עליון קונה שמים וארץ:

יז

ותשלם לו תודה ותהילה ותאמר, ברוך ה' אלוהי וברוך שמו לעולם, כי נתן לי את יעקב בן תמים וזרע קדוש

יח

כי לך הוא ולך זרעו לנצח בכל דורות עולמים, ברך אותו מלך העולם ושים ברכת צדקה בפי למען אברכהו:

יט

בעצם העת הזאת נחה רוח ה' בפיה, ותשת שתי ידיה על ראש יעקב ותאמר:

כ

ברוך אתה אדון הצדקה ואלוהי העולמים, ואותך יברכו אנשי כל דור ודור:

כא

יתן לך בני דרך הצדקה ולזרעך יגלה כבוד הצדקה, וירבה בניך בימי חייך ויצב אותם למספר חדשי השנה:

כב

ויפרו בניהם וירבו מכוכבי השמים, ועצם מספרם מחול הים:

כג

יתן (לך) את הארץ הפוריה הזאת כאשר אמר לתת אותה לאברהם ולזרעו אחריו לעד, ולרשתם אותה לעולם:

כד

ותחזינה עיני בך בני בן מבורך בימי חיי, ולזרע קדוש יהי כל זרעך:

כה

וכאשר הניחתך רוח אמך בימי חייה בחיק הורתך, כן יברכוך רחמי אף קרבי יברך אותך ופי ולשוני יכבדוך:

כו

ורבית ופרית ופרצת בארץ, והיה זרעך תמים בשמחת שמים וארץ לעולם ועד:

כז

וזרעך יגל, וביום השלום הגדול יירש את שלום שמך:

כח

וזרעך יעמוד לעולמי עד ואל עליון יהיה להם לאלוהים ואל עליון ישכון בתוכם, ובקרבם יבנה מקדשו לעולם ועד:

כט

מברכך ברוך, וכל בשר מקללך בשקר יואר:

ל

ותישקהו ותאמר לו, אלוהי עולם יאהב אותך כלב אמך וכרחמיה ישיש עליך ויברכך, ותכל לברך אותו: