ספר היובלים/לא

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ובראש החודש [...] דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור, היטהרו והחליפו שמלותיכם:

בעריכה

נקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר, ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי, כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת:

געריכה

והרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם, והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם ואת התרף אשר גנבה רחל מלבן אביה:

דעריכה

ותתן את הכל ליעקב [ו...] וישברם ויכחידם, ויטמון אותם תחת [האלה] בארץ אנשי שכם:

העריכה

ובראש החודש השביעי עלה בית אל, ויבן מזבח במקום אשר ישן שם ויצב את המצבה:

ועריכה

וישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו, וגם אל רבקה אמו:

זעריכה

ויאמר יצחק יבוא נא יעקב בני, ואראנו בטרם אמות:

חעריכה

ויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו, ויקח איתו שנים מבניו את לוי ואת יהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו:

טעריכה

ותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו, כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא:

יעריכה

ותישקהו ותרא את שני בניו ותכר אותם, ותאמר אליו הבניך אלה בני:

יאעריכה

ותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור, בכם יכבד זרע אברהם והייתם לברכה על הארץ:

יבעריכה

ויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם, ושני בניו עימו:

יגעריכה

ויתמוך יד אביו ויקוד וישקהו, ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו:

ידעריכה

והחושך [מש] מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר, הבניך הם אלה בנִי כי כמוהם כמוך:

טועריכה

ויאמר אליו כי באמת בניו הם, ויאמַר אמנם ראיתי כי באמנה בנַי המה:

טזעריכה

ויקרבו אליו ויפנו, וישק להם ויחבק אותם יחדיו:

יזעריכה

ורוח הנבואה צלחה על פיהו ויתמוך ביד ימין לוי, ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה:

יחעריכה

ויען ויאמר, יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד:

יטעריכה

ואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת, ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו:

כעריכה

כמלאכי הפנים וכקדושים, כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה:

כאעריכה

ויגדלם לעולמי עד, ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב:

כבעריכה

את דבר ה' ידברו באמונה ומשפטו ישפטו בצדק, ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל:

כגעריכה

ברכת ה' נתונה בפיהם, למען יברך כל זרעם אותך, ידידיה:

כדעריכה

ואימך קראה את שמך לוי וצדקה בקראה לך שם זה, הלָוֵה תלָוה לה' וחלק יהיה לך בכל בני יעקב:

כהעריכה

שולחנו לך הוא וממנו תאכל אתה ובניך, שולחנך מלא דשן לדור ודור ולא יגרע חקך לעולמי עד:

כועריכה

כל משנאיך בדָבָר יאבדו מפניך, וכל אויביך יכרתו ויאבדו:

כזעריכה

מברכיך ברוכים, וכל אורריך ארורים:

כחעריכה

וליהודה אמר, יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך:

כטעריכה

הוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב, שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על על הארץ ועל הערים:

לעריכה

אז ייראו הגוים מפניך וכל העמים יחתו, וכל מתי חלד יחתו:

לאעריכה

בך יוושע יעקב ובך ייפדה ישראל:

לבעריכה

והיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך, שלום על כל זרע בני ידידיה:

לבעריכה

מברכך ברוך, וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים:

לגעריכה

ויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד, כי ראה בני יעקב בן בחירו:

לדעריכה

ויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויברך אותם, ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם:

להעריכה

ויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו, ותחשב לו לצדקה:

לזעריכה

ויספר יעקב ליצחק אביו בלילה, את כל החסד אשר עשה לו ה' ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו ושמר אותו מכל רע:

לחעריכה

ויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו, אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו:

לטעריכה

ובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה' ואת המראה אשר ראה, וכי בנה מזבח והכֵן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר, וכי בא לשאת אותו על חמור:

מעריכה

ויאמר יצחק אל יעקב, לא אוכל ללכת עמך, כי זקנתי וכבד ממני הדרך:

מאעריכה

לך לך בני בשלום כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום, לא אוכל ללכת:

מבעריכה

שא נא את אמך ותלך איתך, ואני ידעתי בני כי למעני באת ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה:

מגעריכה

צלח ושלם את הנדר אשר נדרת, ואל תאחר את נדרך כי נדר שמחה הוא:

מדעריכה

ועתה מהרה לשלם אותו, ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר:

מהעריכה

ויאמר אל רבקה לכי את עם בנך עם יעקב, ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה ותבואנה בית אל:

מועריכה

ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:

מזעריכה

עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים, כאשר ברך אותם יצחק: