ספר היובלים/לא
א
עריכהובראש החודש [...] דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור, היטהרו והחליפו שמלותיכם:
ב
עריכהנקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר, ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי, כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת:
ג
עריכהוהרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם, והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם ואת התרף אשר גנבה רחל מלבן אביה:
ד
עריכהותתן את הכל ליעקב [ו...] וישברם ויכחידם, ויטמון אותם תחת [האלה] בארץ אנשי שכם:
ה
עריכהובראש החודש השביעי עלה בית אל, ויבן מזבח במקום אשר ישן שם ויצב את המצבה:
ו
עריכהוישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו, וגם אל רבקה אמו:
ז
עריכהויאמר יצחק יבוא נא יעקב בני, ואראנו בטרם אמות:
ח
עריכהויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו, ויקח איתו שנים מבניו את לוי ואת יהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו:
ט
עריכהותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו, כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא:
י
עריכהותישקהו ותרא את שני בניו ותכר אותם, ותאמר אליו הבניך אלה בני:
יא
עריכהותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור, בכם יכבד זרע אברהם והייתם לברכה על הארץ:
יב
עריכהויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם, ושני בניו עימו:
יג
עריכהויתמוך יד אביו ויקוד וישקהו, ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו:
יד
עריכהוהחושך [מש] מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר, הבניך הם אלה בנִי כי כמוהם כמוך:
טו
עריכהויאמר אליו כי באמת בניו הם, ויאמַר אמנם ראיתי כי באמנה בנַי המה:
טז
עריכהויקרבו אליו ויפנו, וישק להם ויחבק אותם יחדיו:
יז
עריכהורוח הנבואה צלחה על פיהו ויתמוך ביד ימין לוי, ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה:
יח
עריכהויען ויאמר, יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד:
יט
עריכהואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת, ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו:
כ
עריכהכמלאכי הפנים וכקדושים, כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה:
כא
עריכהויגדלם לעולמי עד, ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב:
כב
עריכהאת דבר ה' ידברו באמונה ומשפטו ישפטו בצדק, ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל:
כג
עריכהברכת ה' נתונה בפיהם, למען יברך כל זרעם אותך, ידידיה:
כד
עריכהואימך קראה את שמך לוי וצדקה בקראה לך שם זה, הלָוֵה תלָוה לה' וחלק יהיה לך בכל בני יעקב:
כה
עריכהשולחנו לך הוא וממנו תאכל אתה ובניך, שולחנך מלא דשן לדור ודור ולא יגרע חקך לעולמי עד:
כו
עריכהכל משנאיך בדָבָר יאבדו מפניך, וכל אויביך יכרתו ויאבדו:
כז
עריכהמברכיך ברוכים, וכל אורריך ארורים:
כח
עריכהוליהודה אמר, יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך:
כט
עריכההוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב, שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על על הארץ ועל הערים:
ל
עריכהאז ייראו הגוים מפניך וכל העמים יחתו, וכל מתי חלד יחתו:
לא
עריכהבך יוושע יעקב ובך ייפדה ישראל:
לב
עריכהוהיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך, שלום על כל זרע בני ידידיה:
לב
עריכהמברכך ברוך, וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים:
לג
עריכהויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד, כי ראה בני יעקב בן בחירו:
לד
עריכהויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויברך אותם, ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם:
לה
עריכהויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו, ותחשב לו לצדקה:
לז
עריכהויספר יעקב ליצחק אביו בלילה, את כל החסד אשר עשה לו ה' ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו ושמר אותו מכל רע:
לח
עריכהויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו, אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו:
לט
עריכהובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה' ואת המראה אשר ראה, וכי בנה מזבח והכֵן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר, וכי בא לשאת אותו על חמור:
מ
עריכהויאמר יצחק אל יעקב, לא אוכל ללכת עמך, כי זקנתי וכבד ממני הדרך:
מא
עריכהלך לך בני בשלום כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום, לא אוכל ללכת:
מב
עריכהשא נא את אמך ותלך איתך, ואני ידעתי בני כי למעני באת ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה:
מג
עריכהצלח ושלם את הנדר אשר נדרת, ואל תאחר את נדרך כי נדר שמחה הוא:
מד
עריכהועתה מהרה לשלם אותו, ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר:
מה
עריכהויאמר אל רבקה לכי את עם בנך עם יעקב, ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה ותבואנה בית אל:
מו
עריכהויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:
מז
עריכהעתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים, כאשר ברך אותם יצחק: