ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א עריכה

ובראש החודש [...] דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור, היטהרו והחליפו שמלותיכם:

ב עריכה

נקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר, ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי, כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת:

ג עריכה

והרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם, והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם ואת התרף אשר גנבה רחל מלבן אביה:

ד עריכה

ותתן את הכל ליעקב [ו...] וישברם ויכחידם, ויטמון אותם תחת [האלה] בארץ אנשי שכם:

ה עריכה

ובראש החודש השביעי עלה בית אל, ויבן מזבח במקום אשר ישן שם ויצב את המצבה:

ו עריכה

וישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו, וגם אל רבקה אמו:

ז עריכה

ויאמר יצחק יבוא נא יעקב בני, ואראנו בטרם אמות:

ח עריכה

ויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו, ויקח איתו שנים מבניו את לוי ואת יהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו:

ט עריכה

ותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו, כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא:

י עריכה

ותישקהו ותרא את שני בניו ותכר אותם, ותאמר אליו הבניך אלה בני:

יא עריכה

ותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור, בכם יכבד זרע אברהם והייתם לברכה על הארץ:

יב עריכה

ויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם, ושני בניו עימו:

יג עריכה

ויתמוך יד אביו ויקוד וישקהו, ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו:

יד עריכה

והחושך [מש] מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר, הבניך הם אלה בנִי כי כמוהם כמוך:

טו עריכה

ויאמר אליו כי באמת בניו הם, ויאמַר אמנם ראיתי כי באמנה בנַי המה:

טז עריכה

ויקרבו אליו ויפנו, וישק להם ויחבק אותם יחדיו:

יז עריכה

ורוח הנבואה צלחה על פיהו ויתמוך ביד ימין לוי, ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה:

יח עריכה

ויען ויאמר, יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד:

יט עריכה

ואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת, ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו:

כ עריכה

כמלאכי הפנים וכקדושים, כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה:

כא עריכה

ויגדלם לעולמי עד, ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב:

כב עריכה

את דבר ה' ידברו באמונה ומשפטו ישפטו בצדק, ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל:

כג עריכה

ברכת ה' נתונה בפיהם, למען יברך כל זרעם אותך, ידידיה:

כד עריכה

ואימך קראה את שמך לוי וצדקה בקראה לך שם זה, הלָוֵה תלָוה לה' וחלק יהיה לך בכל בני יעקב:

כה עריכה

שולחנו לך הוא וממנו תאכל אתה ובניך, שולחנך מלא דשן לדור ודור ולא יגרע חקך לעולמי עד:

כו עריכה

כל משנאיך בדָבָר יאבדו מפניך, וכל אויביך יכרתו ויאבדו:

כז עריכה

מברכיך ברוכים, וכל אורריך ארורים:

כח עריכה

וליהודה אמר, יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך:

כט עריכה

הוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב, שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על על הארץ ועל הערים:

ל עריכה

אז ייראו הגוים מפניך וכל העמים יחתו, וכל מתי חלד יחתו:

לא עריכה

בך יוושע יעקב ובך ייפדה ישראל:

לב עריכה

והיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך, שלום על כל זרע בני ידידיה:

לב עריכה

מברכך ברוך, וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים:

לג עריכה

ויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד, כי ראה בני יעקב בן בחירו:

לד עריכה

ויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויברך אותם, ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם:

לה עריכה

ויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו, ותחשב לו לצדקה:

לז עריכה

ויספר יעקב ליצחק אביו בלילה, את כל החסד אשר עשה לו ה' ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו ושמר אותו מכל רע:

לח עריכה

ויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו, אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו:

לט עריכה

ובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה' ואת המראה אשר ראה, וכי בנה מזבח והכֵן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר, וכי בא לשאת אותו על חמור:

מ עריכה

ויאמר יצחק אל יעקב, לא אוכל ללכת עמך, כי זקנתי וכבד ממני הדרך:

מא עריכה

לך לך בני בשלום כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום, לא אוכל ללכת:

מב עריכה

שא נא את אמך ותלך איתך, ואני ידעתי בני כי למעני באת ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה:

מג עריכה

צלח ושלם את הנדר אשר נדרת, ואל תאחר את נדרך כי נדר שמחה הוא:

מד עריכה

ועתה מהרה לשלם אותו, ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר:

מה עריכה

ויאמר אל רבקה לכי את עם בנך עם יעקב, ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה ותבואנה בית אל:

מו עריכה

ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:

מז עריכה

עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים, כאשר ברך אותם יצחק: