ספר היובלים/יז
א עריכה
ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ביובל ההוא נגמל יצחק, ויעש אברהם משתה גדול בחודש השלישי ביום הגמל את יצחק בנו:
ב עריכה
וישמעאל בן הגר המצרית היה על פני אברהם אביו, באשר הוא שם:
ג עריכה
וישמח אברהם ויברך את ה', כי יראה בנים מחלציו ולא מת בלי בנים:
ד עריכה
ויזכור את הדבר אשר דיבר איתו ביום היפרד לוט מעימו, וישמח כי נתן לו אלוהים זרע על הארץ לרשת את הארץ:
ה עריכה
ויברך בקול גדול את בורא כל היקום:
ו עריכה
ותרא שרה את ישמעאל שמח ומכרכר וגם אברהם שמח בו מאוד, ותקנא לראות בישמעאל ותאמר לאברהם:
ז עריכה
גרש האמה הזאת ואת בנה, בן האמה הזאת לא יירש עם בני עם יצחק:
ח עריכה
וירע הדבר בעיני אברהם על אודות אמתו ועל בנו, לשלח אותם מעל פניו:
ט עריכה
ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הילד ועל השפחה, כל אשר אמרה שרה אליך שמע דברה ועשה אותו, כי ביצחק יקרא לך שם וזרע:
י עריכה
ואת בן השפחה הזאת לגוי גדול אשימנו, כי ממשפחתך הוא:
יא עריכה
וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וישם אותו על שכם הגר ואת הנער וישלחה, ותלך ותתע במדבר באר שבע:
יב עריכה
ויכלו המים מן החמת, ויצמא הילד ולא יכול ללכת ויפול ארצה:
יג עריכה
ותקחהו אמו, ותלך ותשליכהו תחת עץ שמן:
יד עריכה
ותלך הלאה ותשב לה מנגדו הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות ילדי, ותשב ותבך:
טו עריכה
ויאמר אליה מלאך אלוהים אחד הקדושים לאמור מה זה תבכי הגר, קומי שאי את הילד והחזיקי את ידך בו, כי שמע אלוהים אל קולך:
טז עריכה
ותרא את הילד ותפקח את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את ילדה:
יז עריכה
ותקם ותלך נוכח פארן, ויגדל הילד ויהי רובה קשת, ויהי אלוהים אתו:
יח עריכה
ותקח לו אמו אשה מבנות מצרים ותלד לו בן, ויקרא את שמו נביות כי אמרה אלוהים היה קרוב לי בקוראי אליו:
יט עריכה
ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה, נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם:
כ עריכה
ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו, ונכון לבו בכל פגע:
כא עריכה
ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים: הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל:
כב עריכה
אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו:
כג עריכה
ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי ניסה אותו בעושר המלכים, ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו:
כד עריכה
ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר ניסהו מצא את לבבו נאמן לפניו:
כה עריכה
ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו, כי היה נאמן ואת ה' אהב: