ספר היובלים/יז

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ביובל ההוא נגמל יצחק, ויעש אברהם משתה גדול בחודש השלישי ביום הגמל את יצחק בנו:

בעריכה

וישמעאל בן הגר המצרית היה על פני אברהם אביו, באשר הוא שם:

געריכה

וישמח אברהם ויברך את ה', כי יראה בנים מחלציו ולא מת בלי בנים:

דעריכה

ויזכור את הדבר אשר דיבר איתו ביום היפרד לוט מעימו, וישמח כי נתן לו אלוהים זרע על הארץ לרשת את הארץ:

העריכה

ויברך בקול גדול את בורא כל היקום:

ועריכה

ותרא שרה את ישמעאל שמח ומכרכר וגם אברהם שמח בו מאוד, ותקנא לראות בישמעאל ותאמר לאברהם:

זעריכה

גרש האמה הזאת ואת בנה, בן האמה הזאת לא יירש עם בני עם יצחק:

חעריכה

וירע הדבר בעיני אברהם על אודות אמתו ועל בנו, לשלח אותם מעל פניו:

טעריכה

ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הילד ועל השפחה, כל אשר אמרה שרה אליך שמע דברה ועשה אותו, כי ביצחק יקרא לך שם וזרע:

יעריכה

ואת בן השפחה הזאת לגוי גדול אשימנו, כי ממשפחתך הוא:

יאעריכה

וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וישם אותו על שכם הגר ואת הנער וישלחה, ותלך ותתע במדבר באר שבע:

יבעריכה

ויכלו המים מן החמת, ויצמא הילד ולא יכול ללכת ויפול ארצה:

יגעריכה

ותקחהו אמו, ותלך ותשליכהו תחת עץ שמן:

ידעריכה

ותלך הלאה ותשב לה מנגדו הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות ילדי, ותשב ותבך:

טועריכה

ויאמר אליה מלאך אלוהים אחד הקדושים לאמור מה זה תבכי הגר, קומי שאי את הילד והחזיקי את ידך בו, כי שמע אלוהים אל קולך:

טזעריכה

ותרא את הילד ותפקח את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את ילדה:

יזעריכה

ותקם ותלך נוכח פארן, ויגדל הילד ויהי רובה קשת, ויהי אלוהים אתו:

יחעריכה

ותקח לו אמו אשה מבנות מצרים ותלד לו בן, ויקרא את שמו נביות כי אמרה אלוהים היה קרוב לי בקוראי אליו:

יטעריכה

ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה, נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם:

כעריכה

ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו, ונכון לבו בכל פגע:

כאעריכה

ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים: הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל:

כבעריכה

אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו:

כגעריכה

ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי ניסה אותו בעושר המלכים, ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו:

כדעריכה

ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר ניסהו מצא את לבבו נאמן לפניו:

כהעריכה

ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו, כי היה נאמן ואת ה' אהב: