ספר היובלים/לח

ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ

א

ואחרי כן דבר יהודה את יעקב אביו ויאמר אליו, אבי, דרוך נא קשתך ושלח חצך והפילה את השונא ארצה והמיתה את האויב:

ב

התאזר בכוחך אתה כי אין את נפשנו להמית את אחיך [...]:

ג

וימהר יעקב וידרוך את קשתו וישלך חיצו, ויפל את עשו אחיו ארצה וימיתהו :

ד

ויוסף וישלח חיצו ויך את אדרון האדומי בדד חזהו השמאלי, ויגרשהו וימיתהו:

ה

אחר כן הבקיעו בני יעקב עם עבדיהם וייחלקו על ארבע פאות המגדל:

ו

לפניהם הלך יהודה עם נפתלי וגד וחמישים נערים על פאת המגדל הצפונית, וימיתו את כל אשר מצאו לנגדם ולא נמלט מהם איש גם אחד:

ז

ולוי ודן ואשר הבקיעו מפאת המגדל המזרחית ועמהם חמישים איש, וימיתו את אנשי חיל המואבים והעמונים:

ח

וראובן עם יששכר וזבולון פרצו לפאת המגדל הדרומית עם חמישים איש, וימיתו את לוחמי הפלשתים:

ט

ושמעון ובנימין וחנוך בן ראובן פרצו לפאת המגדל המערבית עם חמישים איש, וימיתו מן האדומים והחורים שלוש מאות איש גיבורי חיל, ושבע מאות איש נמלטו:

י

וארבעת בני עשו נסו עמהם ויעזבו את אביהם מת כאשר כרע נפל על הגבעה אשר לעדורים:

יא

וירדפו בני יעקב אחריהם עד הר שעיר, ויעקב קבר את אחיו על הגבעה אשר לעדורים וישב אל ביתו:

יב

ובני יעקב לחצו את בני עשו על הר שעיר, ויטו את צוארם להיות לבני יעקב לעבדים:

יג

וישלחו אל אביהם אם יעשו שלום להם או ימיתו אותם, ויאמר יעקב לבניו לעשות שלום:

יד

ויעשו להם שלום וישימו עליהם עול עבדים לשלם ליעקב ובניו מס בכל שנה ושנה:

טו

וישלמו מס ליעקב כל הימים עד יום רדתו מצרימה [....]:

טז

ואלה המלכים אשר מלכו באדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל עד היום הזה בארץ אדום:

יז

וימלוך באדום בלק בן בעור, ושם עירו דנהבה:

יח

וימת בלק, וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה:

יט

וימלוך תחתיו הדד בן ברד המכה את מדין בשדה מואב, ושם עירו עוית:

כ

וימת הדד וימלוך תחתיו שלמן, מן עמלק:

כא

וימת שלמן, וימלוך תחתיו שאול מרחובות על הנהר:

כב

וימת שאול, וימלוך תחתיו בעל אמון בן עכבור:

כג

וימת בעל אמון בן עכבור, וימלוך תחתיו הדד ושם אשתו מיה־טובית (מהיטבאל) בת־מטרד בת מימתביד (מי)־זהב:

כד

אלה המלכים, אשר מלכו בארץ אדום: