ספר היובלים/יח

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני:

בעריכה

ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים, אשר אומר אליך:

געריכה

וישכם משם בבוקר ויחבוש את אתונו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק:

דעריכה

ויבוא אל באר מים ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון ואני והילד נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם:

העריכה

ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא:

ועריכה

ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני, [ויאמר] הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה אבי:

זעריכה

ויאמר אלוהים יראה לו שה לעולה בני, ויבוא עד מקום הר האלוהים:

חעריכה

ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח:

טעריכה

וישלח את ידו לקחת את המאכלת, לשחוט את יצחק בנו:

יעריכה

ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה' אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא:

יאעריכה

ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני:

יבעריכה

ויאמר אליו אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך את בכורך ממני:

יגעריכה

וכלימה כסתה את פני משטמה השר:

ידעריכה

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו:

טועריכה

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו, אשר יאמר ה' ראהו, הוא הר ציון:

טזעריכה

ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים, כאשר ציווני לדבר אליו בשם ה':

יזעריכה

ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה', כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת:

יחעריכה

כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו:

יטעריכה

והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמעת בקולי והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר ציוויתיך, לך לשלום

כעריכה

וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם אצל הבאר שבעה:

כאעריכה

ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים, ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום

כבעריכה

ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה: