ספר היובלים/יד

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי, היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:

בעריכה

אל תירא אברם אנוכי מגן לך, ושכרך יהיה הרבה מאוד:

געריכה

ויאמר אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:

דעריכה

ויאמר אליו לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:

העריכה

ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו, הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספור אותם:

ועריכה

ויבט השמימה וירא את הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך:

זעריכה

והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:

חעריכה

ויאמר אליו, אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:

טעריכה

ולהיות לך לאלהים, ואלהי זרעך אחריך:

יעריכה

ויאמר, אדני אלהים! ויאמר, ה' במה אדע כי אירשנה:

יאעריכה

ויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:

יבעריכה

ויקח לו את כל אלה בחצי החודש:

יגעריכה

וישב באלוני ממרא, אשר אצל חברון:

ידעריכה

ויבן שם מזבח, וישחט את כל אלה, וישפוך את דמם על המזבח, ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו, ואת הציפורים לא בתר:

טועריכה

ותרדנה הציפורים על הבתרים, וישב אותם אברם ולא נתן את הציפורים לנגוע בהם:

טזעריכה

ויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:

יזעריכה

וייאמר, אברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:

יחעריכה

ואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:

יטעריכה

ואתה תבוא בשלום אל אבותיך, ותקבר בשיבה טובה:

כעריכה

ובדור הרביעי ישוב הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:

כאעריכה

וייקץ משנתו ויקם, והשמש באה:

כבעריכה

ותהי להבה, והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:

כגעריכה

ובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור, לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:

כדעריכה

את הקיני הקניזי הפריזי הרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי, ויעל מעליו:

כהעריכה

ויעל אברם את הגזרים ואת הציפורים על מנחותיהם ונסכיהם, ותאכל אותם האש:

כועריכה

ובלילה ההוא כרת ברית את אברם, על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:

כזעריכה

ויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:

כחעריכה

וישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו, והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:

כטעריכה

ותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו, בוא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:

לעריכה

וישמע אברם לקול שרי אשתו, ויאמר אליה כן תעשי:

לאעריכה

ותקח שרי את הגר השפחה המצרית, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:

לבעריכה

ויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל, בשנה החמישית לשבוע הזה:

לגעריכה

ואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים: