ספר היובלים/טו

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ובשנה החמישית לשבוע הרביעי ליובל ההוא בחודש השלישי בחצי החודש, עשה אברם חג ביכורי הקציר:

בעריכה

ויקרב מנחה חדשה לה', ועל הקרבנות מראשית התבואה עשה לעולה לה' פר בן בקר אחד ואיל אחד וכבש אחד על המזבח ולבונה:

געריכה

ויֵרָא ה' אל אברם ויאמר אליו, אני האל המושל היה רצוי לפני ותמים:

דעריכה

ואתנה ברית ביני וביניך, וארבה אותך מאוד:

העריכה

ויפול אברם על פניו, וידבר אתו אלהים לאמור:

ועריכה

הנה בריתי אתך ונתתיך לאב המון גוים:

זעריכה

ולא ייקרא עוד את שמך אברם מעתה ועד עולם, כי אם אברהם, כי אב המון גוים נתתיך:

חעריכה

וארבה אותך במאוד ונתתיך לגוים, ומלכים ממך יצאו:

טעריכה

והקימותי את בריתי בינך וביני ובין זרעך אחריך לדורותם לחוק עולם, להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך לדורותם

יעריכה

[ונתתי לך ולזרעך אחריך] את הארץ אשר אתה גר בה את ארץ כנען להיות לאדון לה עד עולם, והייתי להם לאלהים:

יאעריכה

ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך:

יבעריכה

ונמלתם את כל בשר ערלתכם, והיה לאות חוקת עולם לי ביני וביניך ולדורות:

יגעריכה

ביום השמיני ימול לכם כל זכר לדורותיכם, יליד בית ומקנת זהב מכל בני הנכרים אשר רכשתם:

ידעריכה

אשר מזרעך הוא המול ימול יליד בית ומקנת זהב ימולו, והיתה בריתי בבשרכם לחוק עולם:

טועריכה

וערל זכר בכם אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה, כי את הברית הפירה:

טזעריכה

ויאמר אלהים אל אברהם, שרי אשתך לא יקרא עוד את שמה שרי, כי שרה שמה:

יזעריכה

וברכתי אותה ונתתי לך ממנה בן, וברכתיו והיה לגוי ומלכי עמים ממנו יצאו:

יחעריכה

ויפול אברהם על פניו וישמח, ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד, ואם שרה הבת תשעים שנה תלד בן:

יטעריכה

ויאמר אברהם אל האלהים, לו ישמעאל יחיה לפניך:

כעריכה

ויאמר אלהים כן הוא אבל גם שרה תלד לך בן וקראת את שמו יצחק, והקימותי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו:

כאעריכה

וגם לישמעאל שמעתיך והנה ברכתי אתו והפריתי אותו והרביתי אותו במאוד, ושנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול:

כבעריכה

ואת בריתי אקים את יצחק, אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת:

כגעריכה

ויכל לדבר אתו, ויעל אלהים:

כדעריכה

ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת מקנת זהבו כל זכר אשר היה בביתו, וימל את בשר ערלתם:

כהעריכה

וביום הזה נימול אברהם ואנשי ביתו נימולו, וכל מקנת זהבו מאת בני הנכרים נימולו אתו:

כועריכה

והחוק הזה הוא לכל הדורות עד עולם:

כזעריכה

ואין לשנות את הימים ולא לעבור על יום אחד משמונת הימים כי ברכת עולם היא חרותה וכתובה על לוחות השמים:

כחעריכה

וכל נולד אשר לא ימול בשר ערלתו עד היום השמיני, איננו מבני הברית אשר כרת אלהים את אברהם, כי אם לבני שחת הוא:

כטעריכה

ומבלתי אות בבשרו כי לאלהים הוא אחת דתו להישחת ולהישמד ולהיכרת מן הארץ, כי את ברית ה' אלהינו הפר:

לעריכה

כי את ישראל קידש, להיות ככל מלאכי פניו וככל מלאכי הקדושה וכמלאכיו הקדושים:

לאעריכה

וגם אתה צו את בני ישראל לשמור אות הברית הזאת לדורותיהם לחוקת עולם, ולא יכרתו מן הארץ:

לבעריכה

כי החוקה ערוכה לברית, לשמור אותה לעולם בכל בני ישראל:

לגעריכה

כי את ישמעאל ובניו ואחיו ואת עשו לא הקריב ה' אליו, ולא בחר בם:

לדעריכה

רק את בני אברהם ידע ובחר בישראל להיות לו לעם, ויקדשהו ויאספהו מכל בני האדם:

להעריכה

הן רבים הם העמים ועצומים מתי חלד וכולם לו המה, ועל כולם המשיל רוחות להתעות אותם מאחריו:

לועריכה

ועל ישראל לא המשיל לא מלאך ולא רוח, כי הוא לבדו מוֹשלם והוא נוצרם והוא עומד לימינם נגד מלאכיו ורוחותיו ונגד הכל:

לזעריכה

ושמרו את כל פיקודיו והוא יברך אותם, והיו לו לבנים והוא יהיה [להם לאב] מעתה ועד עולם:

לחעריכה

והנני אומר לך מראש כי לא ישמרו בני ישראל את החוקה הזאת ולא ימולו את בניהם על פי כל החוק הזה:

לטעריכה

כי בבשר ערלתם יחדלו מולות בניהם, וכולם בני בליעל יניחו ערלת בניהם כיום היוולדם:

מעריכה

וקצף גדול יצא על בני ישראל מאת פני אלהים, על אשר עזבו את בריתו ומדברו סר לבבם:

מאעריכה

ויכעיסוהו וינאצוהו לבלתי שמרם את האות הזאת כחוקתם, ותהי להם עורלה ככל הגוים, למען יאבדו ויכרתו מן הארץ:

מבעריכה

ולא יהיה להם עוד מחילה וסליחה, למחול ולסלוח להם על כל עונותיהם על דבר המרי הזה עד עולם: