ספר היובלים/יט

אעריכה

ובשנה הראשונה לשבוע השביעי‏[1] ליובל השניים וארבעים שב אברהם, וישב נוכח חברון היא קרית ארבע:

בעריכה

בשבוע השני בשנה השלישית ליובל ההוא מלאו ימי חיי שרה ותמת בחברון, וילך אברהם לבכותה ולקברה:

געריכה

וננס אותו אם נאמנה רוחו ולא יוציא דבר מרי מפיו, ויצא נכון לב גם בדבר הזה:

דעריכה

ותשב באיתן רוחו וידבר בלב נכון אל בני חת, לתת לו מקום לקבור שמה את מתו מלפניו:

העריכה

ויתן ה' את חינו בעיני כל רואיו וישתחו לבני חת ויחל את פניהם, ויתנו לו את שדה מערת המכפלה נוכח ממרא היא חברון בארבעים שקל כסף:

ועריכה

ויבקשו אותו לאמור נתון ניתן לך את המקום חינם אין כסף, וימאן לקחתו מאתם חינם כי אם שקל במחיר המקום כסף טוב וישתחו לפניהם פעמיים:

זעריכה

ואחרי כן קבר את מתו במערת המכפלה:

חעריכה

ויהיו כל ימי חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, הלא המה שני יובלים וארבעה שבועים ושנה אחת, אלה שני חיי שרה:

טעריכה

וזאת היתה המסה העשירית אשר נוסה אברהם בה וימצא נאמן ונכון רוח:

יעריכה

ולא דיבר מאומה כי אמר ה' אליו לתת לו ולזרעו אחריו את הארץ, כי אם ביקש מקום שם קבר לקבור את מתו:

יאעריכה

וככה נמצא נאמן ונכון רוח, וייכתב לידיד ה' על לוחות השמים:

יבעריכה

ובשנה הרביעית בו לקח לבנו ליצחק אשה, ושמה רבקה בת בתואל בן נחור אחי אברהם:

יגעריכה

ויקח אברהם אשה שלישית ושמה קטורה מילידי עבדי ביתו, כי מתה הגר לפני שרה:

ידעריכה

ותלד לו ששה בנים, את זמרן ואת יקשן את מדין ואת ישבק ואת שוח...:

טועריכה

בשנה השניה לשבוע הששי ילדה רבקה ליצחק שני בנים, יעקב ועשו:

טזעריכה

ויהי יעקב איש תם, ועשו היה יודע עבודה איש שדה ואיש שעיר ויעקב יושב אוהלים:

יזעריכה

ויגדלו הנערים ויהי [עשו] איש שדה יודע ציד, וילמד ידיו לקרב ולכל מלאכת עבודה:

יחעריכה

ויאהב אברהם את יעקב, ויצחק אוהב את עשו:

יטעריכה

וירא אברהם את מעשה עשו, וידע כי ביעקב יקרא לו שם וזרע:

כעריכה

ויקרא לרבקה ויצו אותה על דבר יעקב, בראותו כי גם היא אוהבת את יעקב מעשו:

כאעריכה

ויאמר אליה בתי נצרי את בני את יעקב, כי הוא יהיה תחתי לברכה בקרב בני אדם על הארץ ולכל זרעו לשם ולתהילה:

כבעריכה

כי ידעתי אשר יבחר בו הד' לעם ויפלה אותו מכל אשר על פני הארץ:

כגעריכה

והנה בני יצחק אוהב את עשו מיעקב, ועיני הרואות כי באמנה תאהבי את יעקב:

כדעריכה

ועתה עשי אך טוב לו והוא יהיה לידיד לבך, כי הוא יהיה לי לברכה על הארץ מעתה ועד כל דורות עולמים:

כהעריכה

תחזקנה ידיך ועלזי בבנך ביעקב, כי אותו אוהב מכל בני כי היה יהיה ברוך לעולם וזרעו יהיה מלוא כל הארץ:

כועריכה

כי כאשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ, גם זרעו ימנה:

כזעריכה

וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת זרעי, תהיינה גם ליעקב ולזרעו לנחלה כל הימים:

כחעריכה

ונברך בזרעו שמי ושם אבותי, שם ונוח וחנוך ומהללאל ושת והאדם:

כטעריכה

היה יהיו לנטוע שמים וליסוד ארץ, ולחדש המאורות אשר ברקיע השמים:

לעריכה

ויקרא אל יעקב לעיני רבקה אמו, וישק לו ויברך אותו לאמור:

לאעריכה

בני יקירי יעקב שאהבה נפשי יברכך אלוהים ממרום רקיע השמים, ויתן לך את כל הברכות אשר ברך את האדם את חנוך ואת נוח ואת שם:

לבעריכה

ואת כל אשר דיבר אתי ואת כל אשר נשבע לתת אך לי, תבואתה לראשך ולקדקוד זרעך עד עולם כל ימי השמים על הארץ:

לגעריכה

ולא ימשלו בך ובזרעך מלאכי משטמה להסיר את לבך מן ה' אלוהיך מעתה ועד עולם:

לדעריכה

וה' יהיה לך לאלוהים ולאב ואתה תהיה לו בנו בכורו ועם סגולתו כל הימים, לך בני לשלום:

להעריכה

וילכו כולם יחדו מאת פני אברהם:

לועריכה

ותאהב רבקה את יעקב בכל לבבה ובכל נפשה והרבה יתר מעשו, ויצחק אהב את עשו הרבה יתר מיעקב:

הערותעריכה

  1. ^ צ"ל הראשון. תיקון בגליון