ספר היובלים/מב
א
עריכהובשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל [הארבעים וחמישה] החלה הבצורת לבוא בארץ, ולא ניתך גשם על האדמה כי לא ירד מאומה והאדמה נשמה:
ב
עריכהורק בארץ מצרים היה אוכל, כי קבץ יוסף למען יוכל תת להם אוכל:
ג
עריכהויקבוץ יוסף בשבע שני השובע את הזרע בארץ, וישמור אותו:
ד
עריכהויבואו המצרים אל יוסף לשבור להם אוכל, ויפתח את האוצרות אשר היה שם הבר משנה הראשונה וימכור אותו לאנשי הארץ בזהב:
ה
עריכהוישמע יעקב כי יש שבר במצרים, [וישלח את בניו לרדת מצרימה לשבור בר] ואת בנימין לא שלח:
ו
עריכהויבואו בתוך הבאים ויכר יוסף אותם, והם לא ידעוהו:
ז
עריכהוידבר אתם וישאל אותם ויאמר אליהם, הלא מרגלים אתם באים לראות את ערוות הארץ:
ח
עריכהויאסוף אותם אל משמר, ואחר כן הוציאם ויקח מאתם את שמעון לבדו, ואת תשעת אחיו שילח:
ט
עריכהוימלא את אמתחותיהם בר, ואת זהבם שם בשקיהם בלי ידעו מזה דבר:
י
עריכהויצו אותם להביא את אחיהם הקטן, באמרם אליו כי אביהם ואחיהם הקטן עודם חיים:
יא
עריכהויעלו מארץ מצרים ויבואו ארצה כנען, ויגידו לאביהם את כל הקורות אותם:
יב
עריכהואת אשר הידבר אליהם אדוני הארץ, ואת אשר נתן את שמעון במשמר עד הביאם לו את בנימין:
יג
עריכהויאמר יעקב אותי שיכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי תבוא רעתכם:
יד
עריכהויאמר לא ירד בני עמכם, פן יקראנו אסון:
טו
עריכהכי שנים ילדה אמם, אחד מהם אבד וגם את זה תקחו וקראתהו הקדחת בדרך והורדתם את שיבתי ביגון שאולה:
טז
עריכהכי ראה אשר הושב זהבם בצרורותיהם ועל כן ירא לשולחהו אתם:
יז
עריכהוהרעב גדול וכבד בארץ כנען ובכל הארצות, לבד מארץ מצרים:
יח
עריכהכי רבים מן המצרים קבצו להם את זרעם לאוכל, כראותם כי קובץ יוסף את הזרע וצובר אותו באוצרות ושומר אותו לשני הרעב:
יט
עריכהויאכלו ממנו אנשי מצרים בשנה הראשונה לרעבונם:
כ
עריכהויהי כראות ישראל כי הרעב כבד מאוד בארץ ואין ישועתה עוד, ויאמר אל בניו שובו שברו לנו אוכל ולא נמות:
כא
עריכהויאמרו לא נלך, אם אין אחינו הקטן הולך עמנו לא נלך:
כב
עריכהוירא כי אם איננו משלח אותו אתם, יאבדו כולם ברעב:
כג
עריכהויאמר ראובן תנה אותו על ידי ואם לא אשיבנו אליך תמית את שני בני בעד נפשו, ויאמר לא ילך עמך:
כד
עריכהויגש יהודה ויאמר שלחה אותו איתי, ואם לא אשיבנו אליך וחטאתי לך כל ימי חיי :
כה
עריכהוישלחהו אתם בשנה השנית לשבוע בראש החודש, ויבואו ארצה מצרים בתוך הבאים ומנחות בידם צרי ושקדים ובטנים ודבש טהור:
כו
עריכהויבואו ויעמדו לפני יוסף וירא את בנימין אחיו ויכירם, ויאמר אליהם הזה אחיכם הקטן:
כז
עריכהויאמרו אליו זה הוא, ויאמר אלוהים יחנך בני:
כח
עריכהוישלח אותם אל ביתו ויוצא אליהם גם את שמעון, ויעש להם משתה:
כט
עריכהויתנו לו את המנחה אשר הביאו לו ויאכלו לפניו ויתן להם מנה לאיש ואיש, ותרב מנת בנימין שבעתיים ממנת כולם:
ל
עריכהויאכלו וישתו, ויקומו ויעמדו על חמוריהם :
לא
עריכהויחשוב יוסף מזימה להכיר בה את יצר לבבם, לדעת היש יצר רחמים בקרבם:
לב
עריכהויאמר אל האיש אשר על ביתו מלא להם את כל שקיהם בר, והשיב גם להם זהבם באמתחותיהם:
לג
עריכהואת גביעי גביע הכסף אשר אשתה בו תשים בשק הקטן, ותשלחם: