ספר היובלים/לט

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען:

בעריכה

אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה בהורידם אותו מצרימה, ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים:

געריכה

ויפקד את יוסף על כל ביתו, ויהי ברכת ה' בבית המצרי בגלל יוסף וכל אשר עשה הצליח ה' בידו:

דעריכה

ויעזוב המצרי את כל אשר לפניו ביד יוסף כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו, ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה:

העריכה

ותשא אשת אדוניו את עיניה ותרא את יוסף, ותחשוק בו ותבקשהו לשכב אצלה:

ועריכה

והוא לא נתן לה את נפשו, ויזכור את ה' ואת הדברים אשר קרא יעקב אביו בדברי אברהם :

זעריכה

לבל ינאף איש את אשה בעולת בעל, ומשפט מוות נועד לעוון כזה בשמים לפני אל עליון:

חעריכה

ונכתב לו החטא בספרים אשר לפני ה' לעולמי עד; ויזכור יוסף את הדברים האלה ולא אבה לשכב אצלה :

טעריכה

ותבקשהו שנה תמימה וימאן לשמוע אליה, ותחבקהו ותתפשהו בבית ללחוץ אותו לשכב אצלה, ותסגור דלת הבית:

יעריכה

ויישמט מידה ויעזוב בגדו בידה ויפרוץ את המנעול, וינס מפניה ויצא החוצה:

יאעריכה

ויהי כראות האשה ההיא כי לא יאבה לשכב אצלה, ותבאישהו באדוניו לאמר:

יבעריכה

עבדך העברי אשר אהבת חפץ לענות אותי לשכב עמי, ויהי כהרימי קולי וינס ויעזוב בגדו בידי כאשר תפשתי אותו ויפרוץ את המנעול:

יגעריכה

וירא המצרי את בגד יוסף וגם את המנעול אשר נפרץ, וישמע את דברי אשתו ויתן את יוסף אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים ויהי שם בבית הסוהר:

ידעריכה

ויתן ה' חן יוסף בעיני שר בית הסוהר ורחמים לפניו, כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו:

טועריכה

ויעזוב כל בידו ואין שר בית הסהר רואה את כל מאומה, כי כל אשר עשה יוסף גמר ה', ויהי שם שנתיים:

טזעריכה

ובימים ההם קצף פרעה מלך מצרים על שני סריסיו, על שר המשקים ועל שר האופים:

יזעריכה

ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסוהר, אשר יוסף אסור שם :

יחעריכה

ויפקוד שר בית הסוהר את יוסף איתם לשרת אותם, וישרת לפניהם:

יטעריכה

ויחלמו חלום שניהם שר המשקים ושר האופים ויספרו אותו ליוסף, וכאשר פתר להם כן היה להם:

כעריכה

את שר המשקים השיב פרעה על כנו ואת שר האופים המית, כאשר פתר להם:

כאעריכה

ושר המשקים שכח את יוסף בבית הסוהר, אף כי הודיע אותו את אשר יהיה לו, ולא זכר להגיד את הדבר לפרעה כאשר אמר לו יוסף, וישכחהו: