ספר היובלים/טז

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ונרא אל אברהם בראש החודש הרביעי באלוני ממרא, ונדברנו אתו:

בעריכה

וגם גלינו את אוזנו, כי בן ינתן לו משרה אשתו:

געריכה

ותצחק שרה בשומעה כי דיברנו את הדבר הזה אל אברהם:

דעריכה

ונוכיח אותה, ותירא ותכחש לאמור: לא צחקתי:

העריכה

ונאמר לה את שם בנו אשר נחרת ונכתב על לוחות השמים, הוא יצחק:

ועריכה

וכאשר נשוב אליה למועד, תהר ללת בן:

זעריכה

ובחודש ההוא עשה אלוהים את משפטו בערי סדום ועמורה וצבוים, ובכל ארץ הירדן:

חעריכה

וישרפם באש ובגופרית, ויאבדם עד היום הזה, כפי אשר סיפרנו לך על אודות כל מעשיהם:

טעריכה

כי היו רעים וחטאים מאוד, ויטמאו ויזנו ויתעיבו עלילה על הארץ:

יעריכה

בעבור זה עשה ה' את המשפט, באף ובחמה עשה כתועבת סדום את המשפט בסדום

יאעריכה

ואת לוט היצלנו, כי זכר אלוהים את אברהם ויוציאהו מתוך ההפיכה:

יבעריכה

אבל גם הוא ובנותיו חטאו חטאה על הארץ, אשר לא נעשתה על הארץ מימי האדם עד הנה, כי שכב האיש עם בתו:

יגעריכה

והנה נחרץ על כל זרעו ונחרת בלוחות להשמידם ולהכריתם ולעשות משפט בהם כמו בסדום, לבלתי השאיר לו זרע על הארץ ביום הפקודה:

ידעריכה

ובחודש ההוא נסע אברהם מחברון, וילך וישב בין קדש ובין שור בהרי גרר:

טועריכה

ובחצי החודש החמישי נסע משם, וישב בבאר שבע:

טזעריכה

ובחצי החודש השישי פקד ה' את שרה ויעש לה כאשר אמר:

יזעריכה

ותהר ותלד בן בחודש השלישי בחצי החודש, כאשר דבר אלוהים את אברהם:

יחעריכה

בחג ביכורי הקציר נולד יצחק, וימל אברהם את בנו ביום השמיני:

יטעריכה

והוא הראשון אשר נימול על פי הברית, כמצווה עד עולם:

כעריכה

ובשנה השישית לשבוע הרביעי באנו אל אברהם בבאר שבע, ונרא אליו כאשר אמרנו אל שרה כי נבוא אליה:

כאעריכה

והיא הרתה ללת בן, ונשוב בחודש השביעי ונמצא את שרה הרה לפנינו:

כבעריכה

ונברך את שרה ונספר לשרה את כל אשר צווינו על אודותיו, כי לא ימות עד אשר אם הוליד ששה בנים:

כגעריכה

וכי יראה אותם בטרם ימות, וכי רק ביצחק יקרא שמו וזרעו:

כדעריכה

וכי כל זרע בניו עובדי אלילים יהיו ובגוים יתחשבו, אך מבני יצחק יהיה האחד לזרע קודש ובגוים לא יתחשב:

כהעריכה

כי אם נחלת עליון יהיה וביראי ה' יהיה כל זרעו, להיות לה' אוצר סגולה מכל העמים, ולהיות לממלכה ולגוי קדוש:

כועריכה

וניסע לדרכנו ונספר לשרה את כל אשר דיברנו אתו, וישמחו שניהם יחדו שמחה גדולה מאוד:

כזעריכה

ויבן שם מזבח לה' אשר הציל ושימח אותו בארץ מגוריו, ויעש חג שמחה בחודש הזה שבעת ימים אצל המזבח אשר בנה בבאר שבע, ויבן סוכות לו ולעבדיו בחג הזה

כחעריכה

ויעש את החג בראשונה על הארץ, ובשבעת הימים האלה הקריב מדי יום ביומו על המזבח אשֶה לה':

כטעריכה

פרים שבעה שעירי עזים שנים אילים שנים כבשים שבעה, שעיר עזים אחד לחטאת לכפר בו בעדו ובעד זרעו:

לעריכה

ולתודה אילים שבעה שעירי עזים שבעה כבשים שבעה, עגלים בני בקר שבעה על מנחותיהם ונסכיהם:

לאעריכה

על כל חלבם הקטיר על המזבח אשה עולה לריח ניחוח

לבעריכה

בבוקר ובערב הקטיר לבונה וחלבנה ונטף ונרד ומור ושחלת וקושט, כל שבעת האֵלֶה הקריב שָׁחוּק בד בבד ממולח טהור:

לגעריכה

ויעש את החג הזה שבעת ימים בשמחו בלבו ובכל נפשו וכל אשר היו בביתו, וכל זר וכל ממזר לא היו אתו:

לדעריכה

ויברך את בוראו אשר יצר אותו בדורו, כי כרצונו ברא אותו:

להעריכה

כי ידע והכיר כי ממנו יצא צמח הצדקה לדורות עולמים, וכמו כן יצא ממנו הזרע הקדוש ממנו אשר עשה את הכל:

לועריכה

ויברך אותו ויקרא את שם החג הזה חג לה', וישמח בשמחה הטובה בעיני אל עליון:

לזעריכה

ונברך אותו לעולם ואת כל זרעו אחריו לכל דורות הארץ, עקב אשר עשה ביום ההוא את החג הזה על פי עדות לוחות השמים:

לחעריכה

על כן נחרת על לוחות השמים לישראל כי יעשו את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה בחודש השביעי, לרצון לפני ה' לחוק עולם בדורותיהם לכל ימות עולמים ושנים:

לטעריכה

ואין לחג הזה קץ הימין, כי אם לעולם נועד על ישראל כי יעשו אותו וישבו בסוכות ויענדו עטרות ציץ על ראשם:

מעריכה

וכאשר יקחו ענף ערבה עבות מן הנחל, ככה לקח אברהם לולבי כפות תמרים ופרי עץ הדר:

מאעריכה

ויסב יום ביום עם הענפים את המזבח שבע פעמים ביום, ובבוקר הילל והודה לאלוהיו על כל בשמחה: