ספר היובלים/יב

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ויהי בשבוע השישי בשנה השביעית בו, ויאמר אברם אל תרח אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני:

בעריכה

ויאמר מה בצע ומה נועיל מכל האלילים [...] אשר תשתחוה להם? הלא אין רוח בקרבם, כי אם קללת אלהים ותעתועי לב הם אשר אתם עובדים:

געריכה

עבדו את אלהי השמים הנותן גשם והמוריד טל על האדמה, והעושה כל על הארץ וברא את הכל בדברו ונפש כל חי על פניו:

דעריכה

מדוע תעבדו את אשר אין רוח בקרבם, כי מעשה ידי חרש המה ועל כתף תשאו אותם:

העריכה

לא לעזר ולא להועיל כי לבושת ולחרפה המה לעושיהם ולעובדיהם מעשה תעתועים, אל תעבדו אותם:

ועריכה

ויאמר אליו אביו ידעתי בני ידעתי גם אני, אבל מה אעשה למשפחתי כי תתנני לעבוד אותם:

זעריכה

אם אגלה להם האמת והרגוני כי נפשם דבקה בם לעבדם ולברכם, החשה בני פן ימיתוך:

חעריכה

ויגד את הדברים האלה אל שני אחיו ויחר אפם בו, וידום:

טעריכה

וביובל הארבעים בשבוע השני בשנה השביעית בו, לקח אברם אשה ושמה שרי בת אביו ותהי לו לאשה:

יעריכה

הרן אחיו לקח לו (אשה) בשנה [...] לשבוע השלישי ותלד לו בן בשנה השביעית ליובל ההוא ויקרא את שמו לוט:

יאעריכה

וגם נחור אחיו לקח לו אשה:

יבעריכה

ויהי בשנת [השישים] לחיי אברם היא השנה הרביעית לשבוע הרביעי, ויקם אברם לילה וישרוף את בית האלילים וכל אשר בו ולא נודע לאיש דבר:

יגעריכה

ויקומו בלילה להציל את האלילים ממאכולת האש:

ידעריכה

וימהר הרן ויבוא להצילם ותלהט בו הלהבה וישרף באש, וימת באור כשדים על פני תרח אביו ויקברו אותו באור כשדים:

טועריכה

ויצא תרח מאור כשדים הוא ובניו ללכת ארצה הלבנון וארצה כנען, וישב בארץ חרן:

טזעריכה

וישב אברם עם תרח אביו בארץ חרן שבועיים:

יזעריכה

ויהי בשבוע השישי בשנה החמישית בו ויקם אברם וישב בלילה בראש החודש השביעי להביט בכוכבים מן הערב עד הבוקר לדעת מה דרך הרוח על הארץ בשנה ההיא:

יחעריכה

ויהי לבדו בשבתו להביט, ויבוא דבר בלבו ויאמר: כל אותות הכוכבים ואותות השמש והירח ביד ה' המה:

יטעריכה

למה זה אדרשם, ברצונו ימטיר יורה ומלקוש וברצונו יוריד הגשם והכל בידו:

כעריכה

ויתפלל בלילה ההוא ויאמר: אלי אלי אל עליון אתה לבדך אלהי ואתה בראת את כל והכל מעשה ידיך ובך בחרתי לאלהים:

כאעריכה

הצילני נא מיד המלאכים הרעים הרודים במחשבות לב האדם, לבל יסירו את לבבי ממך אלהי:

כבעריכה

ואל תתנני אותי ואת זרעי לעולם לסור מאחריך מעתה ועד עולם:

כגעריכה

ויאמר: האשוב לי אל אור כשדים המבקשים את פני לשוב אליהם, ואם אשב פה במקום הזה?

כדעריכה

הנחה את עבדך בדרך אמת לפניך ללכת בה, ולבל אתהלך בשרירות לבי אלהי:

כהעריכה

ויהי כאשר כילה לדבר ולהתפלל, והנה דבר ה' בפי אליו לאמור:

כועריכה

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך:

כזעריכה

ואעשך לגוי גדול ועצום ואברכך ואגדלה שמך, והיה ברכה בקרב הארץ:

כחעריכה

ונברכו בך כל משפחות האדמה, מברכיך אברכה ומקלליך אאור

כטעריכה

והייתי לך לאלהים ולבניך ולבני בניך ולכל זרעך, ושמרתיך בכל אשר תלך אנכי אלהיך:

לעריכה

אל תירא מעתה ועד כל דורות הארץ, אלהיך אני:

לאעריכה

ויאמר ה' אלהים אלי פתח פיו ושפתיו ופקח אזניו, ואחל לדבר עברית כלשון עמו:

לבעריכה

ויקח את ספרי אבותיו הכתובים עברית ויעתיקם; אז החל ללמוד בהם ואבאר לו את כל דבר הקשה וילמד בהם בימי ששת חדשי המטר:

לגעריכה

ויהי בשנה השביעית לשבוע השישי וידבר אל אביו, ויודיעהו כי יֵצֵא מחרן ללכת ארצה כנען לראות אותה ואחר ישוב אליו:

לדעריכה

ויאמר אליו תרח אביו לך בשלום, אלהי העולם יישיר מעגל רגלך ואלהים יהיה עמך ויגן בעדך מכל רע:

להעריכה

ויתן לך חן ורחמים וחסד לפני כל רואיך, ואל ימשול בך אדם לעשות לך רעה, לך בשלום:

לועריכה

ואם תמצא הארץ חן בעיניך לשבת בה הבה וקחני אליך, וקח עמך את לוט בן הרן אחיך לך לבן ואלהים יהי עמך: