ספר היובלים/יג

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ויצא אברם מחרן, ויקח את שרי אשתו ואת לוט בן הרן אחיו אתו ארצה כנען:

בעריכה

ויבוא [ארצה כנען] ויעבור עד מקום שכם עד אלון רם:

געריכה

ויאמר ה' אליו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח ויעל עליו אשה לה' הנראה אליו:

דעריכה

ויעתק משם ההרה בית אל מים והעי [מקדם], ויט אהלה:

העריכה

וירא כי טובה הארץ ורחבת ידיים מאוד, וכי כל בה:

ועריכה

גפן ותאנה ורמון ואלה ועצים רעננים ואלונים וזיתים וארזים וברושים ועצי הלבנון וכל עצי השדה, וכי כולה משקה בהריה:

זעריכה

ויברך את ה' אשר הביאו מאור כשדים אל ההר הזה:

חעריכה

ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי באחד לחודש הראשון ויבן מזבח על ההר הזה, ויקרא בשם ה' אתה אלי אלהי עולם:

טעריכה

ויעל על המזבח אשה לה', למען יהיה עמו ולא יעזבהו כל ימי חייו:

יעריכה

ויקם משם ויסע [הנגבה] ויבוא עד חברון, וחברון נבנתה אז וישב שם שנתים ימים: [...]

יאעריכה

[ויסע] אברם מצרימה בשנה השלישית לשבוע ויגר במצרים חמש שנים, לפני הלקח אשתו ממנו:

יבעריכה

וצוען מצרים נבנתה אז, שבע שנים אחרי חברון:

יגעריכה

ויהי כאשר לקח פרעה את שרי אשת אברם, וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו בנגעים גדולים על דבר שרי אשת אברם:

ידעריכה

ואברם כבד מאוד, בצאן ובבקר ובחמורים ובסוסים ובגמלים ובעבדים ובשפחות ובכסף ובזהב עד מאוד:

טועריכה

וגם לוט בן אחיו היה כבד:

טזעריכה

ויהי כאשר השיב פרעה את שרי אשתו ויעתק מארץ מצרים ויבוא אל מקום אשר מקדם לבית אל, ויברך את ה' אלהיו אשר השיבהו בשלום:

יזעריכה

ויהי ביובל [האחד וארבעים] בשנה השלישית לשבוע הראשון וישב אל המקום ההוא, ויעל שם אשֶה ויקרא בשם ה' ויאמר ה' אל עליון אלהי אתה לעולם:

יחעריכה

ובשנה הרביעית לשבוע, נפרד לוט מעמו:

יטעריכה

ולוט ישב בסדום, ואנשי סדום רעים מאוד:

כעריכה

ויתעצב אל לבו כי נפרד בן אחיו מעמו, כי לא היו לו בנים:

כאעריכה

ויהי בשנה ההיא לשבוע הזה כאשר נשבה לוט, ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו לאמור:

כבעריכה

שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם [צפונה] ונגבה וקדמה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אתננה עד עולם:

כגעריכה

ושמתי את זרעך כחול הים, [אשר אם יוכל איש למנות את חול הים] גם זרעך ימנה:

כדעריכה

קום התהלך בה לארכה ולרחבה וראה כולה, כי לזרעך אתננה:

כהעריכה

ויסע אברם חברונה וישב שם:

כועריכה

ובשנה ההיא בא כדרלעומר מלך עילם ואמרפל מלך שנער, ואריוך מלך אלסר ותדעל מלך הגוים:

כזעריכה

ויכו את מלך עמורה וינס מלך סדום, ורבים נפלו פצועים בשדים בארץ המלח בסדום באדמה ובצבוים:

כחעריכה

וישבו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו, ויסעו עד דן:

כטעריכה

ויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה בן אחיו[....]:

לעריכה

ויבֵא עבדו זקן ביתו את מעשר הביכורים לה', לכפר בעד אברם ובעד זרעו:

לאעריכה

וישימה אלהים לחוק עולם, לתת אותו אל הכהנים המשרתים את פניו לרשת אותו עד עולם:

לבעריכה

והחוק הזה לא לימים הוא כי אם לדורות עולם שם אותו, לתת לה' מעשר זרע ויין ושמן ובקר וצאן:

לגעריכה

ויתן אותו אל כהניו לאכול ולשתות ממנו בשמחה לפניו:

לדעריכה

ויבוא אליו מלך סדום וישתחו לפניו ויאמר, אדוני אברם תן לי הנפש אשר הצלת והשלל יהי לך:

להעריכה

ויאמר אברם אליו, הרימותי ידי אל אל עליון:

לועריכה

אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם:

לזעריכה

בלעדי רק אשר אכלו הנערים והאנשים אשר הלכו אתי, עונן אשכול וממרא הם יקחו חלקם: