ספר היובלים/ו

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

אעריכה

ובראש החודש השלישי יצא מן התיבה ויבן מזבח על ההר הזה ויֵרָא על הארץ:

בעריכה

ויקח שעיר עזים רך ויכפר בדמו על כל אשמת הארץ כי נמח כל היקום אשר היה עליה לבד מאשר היו את נוח בתיבה:

געריכה

וישם את חלבו על המזבח ויקח פר ואיל וכבש ושעירי עזים ומלח ותור ובני יונה:

דעריכה

ויעל אשֶה על המזבח ויבא גם מנחות אפויות בשמן, ויזרק את הדם ויין וישם על הכל לבונה ויעל ריח ניחוח לרצון לפני ה':

העריכה

וירח ה' את ריח הניחוח ויכרות אתו ברית לבל יהיה עוד מבול לשחת הארץ:

ועריכה

עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר לא ישבותו קור וחום קיץ וחורף יום ולילה לא ישנו את סדרם ולא ישבתו לעולמים:

זעריכה

ואתם פרו ורבו על הארץ, ומלאו אותה והיו לברכה עליה:

חעריכה

מוראכם וחתכם אתן על כל אשר על הארץ ואשר בים:

טעריכה

והנה נתתי לכם כל חית הארץ וכל בהמה וכל אשר יעופף וכל הרמש הרומש על הארץ ודגי המים ואת כל לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את כל לאכלה:

יעריכה

אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו כי נפש כל בשר הדם ולא יידרש דמכם לנפשכם:

יאעריכה

מיד כל אדם מיד איש אדרוש דם אדם:

יבעריכה

שופך דם אדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם:

יגעריכה

ואתם פרו ורבו, ומלאו את הארץ:

ידעריכה

ובניו נשבעו לבלתי אכול דם כל בשר:

טועריכה

ויקם ברית לפני ה' אלהים לעולם לכל דורות הארץ בחודש הזה:

טזעריכה

לכן דיבר אותך כי תקים גם אתה ברית את בני ישראל בחודש הזה על ההר, והבאת אותם באלה ותזרוק דם עליהם על כל דברי הברית אשר כרת ה' עמהם לדורות עולם:

יזעריכה

וזאת העדות הכתובה לפניהם למען תשמרו אותה כל הימים לבל תאכלו לעולם את דם נפש כל חי:

יחעריכה

והאיש אשר יאכל דם חיה ובהמה ועוף כל ימי הארץ, ונכרת הוא וזרעו מן הארץ:

יטעריכה

ויצו את בני ישראל לבלתי אכול כל דם, למען יעמדו הם וזרעם לפני ה' אלוהינו לנצח:

כעריכה

והחוק הזה לא ימוש לעולמים ושמרו אותו לדורות עולם, לכפר תמיד על נפשותיכם בדם על המזבח:

כאעריכה

מדי יום ביומו בבוקר ובערב יכפרו עליהם לפני ה' ושמרו אותו ולא יכרֵתו:

כבעריכה

ויתן לנוח לבניו אות לבל יבוא עוד שנית מבול על הארץ:

כגעריכה

את קשתו נתן בענן והיתה לאות ברית עולם ולא יהיה עוד המים למבול לשחת הארץ עוד כל ימי הארץ:

כדעריכה

לכן חרות החוק על לוחות השמים כי ישמרו את חג השבועות בחודש הזה פעם אחת בשנה לחדש את הברית בכל שנה ושנה:

כהעריכה

וכל הימים אשר חגו בשמים את החג הזה מיום הבריאה עד ימי נוח היו שבעה ועשרים יובלים וחמשה שבועים:

כועריכה

ויחג נוח אותו שבעה יובלים ושבוע אחד עד יום מותו, אבל בני נוח חיללו אותו עד ימי אברהם ויאכלו דם:

כזעריכה

אך אברהם לבדו שמר אותו ובניו יצחק ויעקב שמרו אותו עד ימיך:

כחעריכה

ובימיך שכחו אותו בני ישראל, עד אשר חידשתים בהר הזה:

כטעריכה

וגם אתה צו את בני ישראל ושמרו את החג הזה בכל דורותיהם לחוק להם:

לעריכה

יום אחד בשנה בחודש הזה יחוגו את החג הזה:

לאעריכה

כי הוא חג השבועות והוא חג ראשית הבריאה, משְנֵה תושיה לו:

לבעריכה

והחג הזה לשתי משפחות כפי הכתוב והחרות עליו:

לגעריכה

כי אנכי כתבתי אותו בספר התורה הראשון בספר אשר כתבתי לך, כי תחוג אותו יום אחד יום אחד בשנה:

לדעריכה

וגם הוריתי לך את קרבנותיו לזכור אתהן, ובני ישראל יחוגו אותו לדורותיהם בחודש הזה יום אחד יום אחד בשנה:

להעריכה

וראשי חדשי הראשון הרביעי השביעי והעשירי, המה ימי הזיכרון וימי חג בארבע תקופות השנה:

לועריכה

כתובים וחקוקים המה לעדות מימים ימימה:

לזעריכה

וישם אותם נוח לו למועדים לדורות עולם, להיות לו בהם חג זיכרון:

לחעריכה

בראש החודש הראשון נאמר אליו לעשות את התיבה, ובו יבשה הארץ ויפתח וירא את הארץ:

לטעריכה

בראש החודש הרביעי נכלא פי מעינות התהום בארץ:

מעריכה

ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהום רבה, והמים החלו לרדת אל קרבנה:

מאעריכה

ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים, ונוח היה שמח:

מבעריכה

לכן עשה אותם לו למועדי זיכרון לעולם, וככה יוסדו:

מגעריכה

ונחרתו על לוחות השמים שתים עשרה שבתות לכל אחד ואחד, מן האחד ועד השני בוא יבוא זכרונם:

מדעריכה

מן הראשון עד השני מן השני עד השלישי מן השלישי עד הרביעי:

מהעריכה

וכל הימים אשר נועדו הם שתים וחמישים שבתות ימים, עד מלאת שנה תמימה:

מועריכה

ככה חרות וחקוק על לוחות השמים חוק שנה בשנה ולא יעבור:

מזעריכה

ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה, ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום:

מחעריכה

והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת:

מטעריכה

כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד:

נעריכה

והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן והשנים תעתקנה ממקומן:

נאעריכה

ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד:

נבעריכה

ויזנחו את ראש החודש וזמנו ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים:

נגעריכה

כי ידעתי את הדבר וכהיום הזה אגידהו לך, ולא אל בינתי אשען כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים מיוסדת חלוקת הימים:

נדעריכה

ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם:

נהעריכה

והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה:

נועריכה

ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות ויום בלתי טהור ליום המועד:

נזעריכה

וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל:

נחעריכה

לכן הנני מצווך ומעיד בך, למען תעיד בם:

נטעריכה

כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים:

סעריכה

ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר: