משלי יב
קיצור דרך: t2812
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
יב א אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת
וְשׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃
ב ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהֹוָ֑ה
וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃
ג לֹא־יִכּ֣וֹן אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע
וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים בַּל־יִמּֽוֹט׃
ד אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ
וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃
ה מַחְשְׁב֣וֹת צַדִּיקִ֣ים מִשְׁפָּ֑ט
תַּחְבֻּל֖וֹת רְשָׁעִ֣ים מִרְמָֽה׃
ו דִּבְרֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֱרׇב־דָּ֑ם
וּפִ֥י יְ֝שָׁרִ֗ים יַצִּילֵֽם׃
ז הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם
וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃
ח לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ
וְנַעֲוֵה־לֵ֗֝ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃
ט ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ
מִ֝מִּתְכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃
י יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ
וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃
יא עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם
וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים חֲסַר־לֵֽב׃
יב חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים
וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃
יג בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע
וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃
יד מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב
וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗ם ישוב יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃
טו דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו
וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃
טז אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ
וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃
יז יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק
וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃
יח יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב
וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃
יט שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד
וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃
כ מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע
וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃
כא לֹא־יְאֻנֶּ֣ה לַצַּדִּ֣יק כׇּל־אָ֑וֶן
וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע׃
כב תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר
וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃
כג אָדָ֣ם עָ֭רוּם כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת
וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת׃
כד יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל
וּ֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃
כה דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה
וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃
כו יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק
וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃
כז לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ
וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃
כח בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים
וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣הֿ אַל־מָֽוֶת׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער
ב טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע
ג לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט
ד אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה
ה מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה
ו דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם
ז הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד
ח לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז
ט טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם
י יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי
יא עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב
יב חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן
יג בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק
יד מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב [ישיב] לו
טו דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם
טז אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום
יז יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה
יח יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא
יט שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר
כ מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה
כא לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע
כב תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו
כג אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת
כד יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס
כה דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה
כו יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם
כז לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ
כח בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות
א אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.
ב טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהוָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ.
ג לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט.
ד אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה.
ה מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָה.
ו דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם.
ז הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד.
ח לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז.
ט טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם.
י יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי.
יא עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.
יב חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן.
יג בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק.
יד מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב [יָשִׁיב] לוֹ.
טו דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם.
טז אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם.
יז יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה.
יח יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.
יט שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.
כ מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה.
כא לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע.
כב תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.
כג אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת.
כד יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס.
כה דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה.
כו יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם.
כז לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ.
כח בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת.
(א) אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.
(ב) טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהוָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ.
(ג) לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט.
(ד) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה.
(ה) מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָה.
(ו) דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם.
(ז) הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד.
(ח) לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז.
(ט) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם.
(י) יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי.
(יא) עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.
(יב) חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן.
(יג) בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק.
(יד) מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב [יָשִׁיב] לוֹ.
(טו) דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם.
(טז) אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם.
(יז) יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה.
(יח) יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.
(יט) שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר.
(כ) מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה.
(כא) לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע.
(כב) תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ.
(כג) אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת.
(כד) יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס.
(כה) דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה.
(כו) יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם.
(כז) לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ.
(כח) בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת.
|
פסוקים נוספים באותו נושא. ראו איך לאהוב ביקורת |
- א אֹהֵב השמח לקבל
להרחבה מוּסָר ביקורת כואבת
להרחבה - אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת ביקורת מנומקת
להרחבה - בָּעַר יהיה חסר-דעת כבהמה
להרחבה. - ב טוֹב איש טוב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהוָה יגרום לה' להיות מרוצה מהעולם
להרחבה, וְאִישׁ מְזִמּוֹת איש המתכנן תוכניות רעות
להרחבה יַרְשִׁיעַ יגרום לעולם להיחשב רע בעיני ה'
להרחבה.
|
השורש הוא משל ליציבות. ראו סמלי אילנות ושורשיהם |
- ג לֹא יִכּוֹן יתבסס ויהיה יציב
להרחבה אָדָם בְּרֶשַׁע, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט. - ד אֵשֶׁת חַיִל אישה מוכשרת וחרוצה - עֲטֶרֶת מביאה כבוד ל-
להרחבה בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו אישה הגורמת לבעלה לקנא
להרחבה - מְבִישָׁה מביאה עליו בושה.
- ה מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים - מִשְׁפָּט צדיקים מתכננים את מעשיהם רק במסגרת החוק והיושר
להרחבה, תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים - מִרְמָה. - ו דִּבְרֵי רְשָׁעִים - אֱרָב דָּם הרשעים מדברים דברי-הסתה שמטרתם להרוג
להרחבה, וּפִי יְשָׁרִים - יַצִּילֵם הישרים מצילים בדבריהם את קרבנותיהם של הרשעים
להרחבה. - ז הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם יש להשמיד את הרשעים בבת-אחת, במכה מהירה
להרחבה, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד.
- ח לְפִי שִׂכְלוֹ חכמתו והצלחתו
להרחבה יְהֻלַּל יזכה לשבח על יתרונו
להרחבה אִישׁ, וְנַעֲוֵה לֵב מי שמחשבותיו מעוותות, ואין בהן חכמה או הצלחה
להרחבה יִהְיֶה לָבוּז. - ט טוֹב נִקְלֶה לא מכובד וְעֶבֶד לוֹ ועובד בשביל עצמו
להרחבה, מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם שומר על כבודו ואינו עובד ולכן אין לו מה לאכול. - י יוֹדֵעַ מכיר מקרוב
להרחבה צַדִּיק נֶפֶשׁ הצרכים החומריים של
להרחבה בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי מעשים הנראים כרחמים על הבהמה, כמו האכלה בכמויות גדולות
להרחבה רְשָׁעִים אַכְזָרִי מבטאים זרות, ניתוק והתעלמות מצרכיה של הבהמה
להרחבה. - יא עֹבֵד אַדְמָתוֹ עובד בעסק העצמאי שלו
להרחבה יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף משתדל להתחבר אל-
להרחבה רֵיקִים כנופיות של אנשים בטלנים
להרחבה חֲסַר לֵב יאבד לא רק את פרנסתו אלא גם את שכלו, כי יושפע מחבריו
להרחבה.
|
עוד על הבדלי המושגים. ראו רע - רשע |
- יב חָמַד רָשָׁע מְצוֹד מסעות ציד רָעִים בחברתם של אנשים רעים, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן השורש יתן פרי לצדיק, ואינו צריך לצאת למסעות
להרחבה.
- יג בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם כאשר השפתיים מורדות בבעליהן ויש "פליטת פה"
להרחבה מוֹקֵשׁ רָע זה מכשול מסוכן מאד, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק הצדיק רגיל לדבר רק דברי צדק ולכן ניצל מצרה זו
להרחבה. - יד מִפְּרִי פִי אִישׁ הגמול שמקבל האדם מאת ה' על דיבוריו הטובים
להרחבה יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם כמו הגמול שמקבל האדם מאת ה' על מעשיו הטובים
להרחבה (ישוב) יָשִׁיב לוֹ.
|
אחד המאפיינים של האויל הוא, שאינו מוכן לקבל עצות וביקורת. ראו אוילים ותוכחות |
- טו דֶּרֶךְ אֱוִיל אדם שטחי יָשָׁר ללא מכשולים
להרחבה בְּעֵינָיו לדעתו
להרחבה, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם אך החכם מוכן להקשיב גם לעצותיהם של אחרים המזהירים אותו מפני מכשולים בדרכו. - טז אֱוִיל - בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ ברגע שהוא כועס, כעסו מתגלה לסובבים אותו
להרחבה, וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם הפיקח יודע להסתיר את הכעס, שהוא ביזיון עבורו
להרחבה.
- יז יָפִיחַ אֱמוּנָה המעיד עדות אמינה יַגִּיד צֶדֶק יגרום בדבריו לעשיית צדק, וְעֵד שְׁקָרִים והמנסה להעיד עדות שקר על-מנת לגרום, כביכול, לעשיית צדק מִרְמָה יגרום רק להטעיה ועיוות הדין
להרחבה. - יח יֵשׁ בּוֹטֶה מתחייב, נודר או נשבע
להרחבה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב ונדרו גורם נזק רב לעצמו או לאחרים
להרחבה, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים היודעים להקשיב ולדבר
להרחבה - מַרְפֵּא מתקנים את הנזק בכך שמוצאים לנודר פתח להשתחרר מהתחייבותו המזיקה. - יט שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד הדובר אמת יצליח לשמור על גירסה יציבה ועקבית לאורך זמן
להרחבה, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר הדובר שקר יצליח לשמור על עקביות רק כל עוד הוא רגוע, רק עד שהוא מתחיל להתרגש, אז יתבלבל ויפליל את עצמו
להרחבה.
- כ מִרְמָה בְּלֶב ממלאת את המחשבות של-
להרחבה חֹרְשֵׁי רָע היועצים לרעיהם לפגוע בזולת, נאלצים כל ימיהם להשתמש בתחבולות הטעיה כדי להסתיר את מעורבותם
להרחבה, וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם היועצים לרעיהם להשלים עם הזולת שִׂמְחָה אין צורך לרמות לאורך זמן, שהרי כשהצדדים משלימים הם מודים ליועצים, ולכן לבם מלא שמחה
להרחבה. - כא לֹא יְאֻנֶּה יקרה בטעות לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן דבר רע, חטא
להרחבה, וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע עושים "מלא" מעשים רעים, כי עבירה גוררת עבירה.
- כב תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה המקיימים את הבטחותיהם, הגורמים גם לאחרים לדבר אמת
להרחבה רְצוֹנוֹ.
|
דרך הביניים הראויה בין הערום לבין הכסיל היא לפרסם את הדברים שיודעים בצנעה ובאופן שרק הראויים יבינו. ראו צופן החכמים |
- כג אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת מסתיר גם את הדברים שהוא יודע היטב
להרחבה, וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת מפרסם גם את הדברים שהוא יודע באופן שטחי בלבד
להרחבה. - כד יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל החרוצים ראויים לשמש בתפקידי ניהול ופיקוד
להרחבה, וּרְמִיָּה ויד רמיה תִּהְיֶה לָמַס הרמאים ראויים להישלח לעבודות שירות וכפיה
להרחבה. - כה דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ - יַשְׁחֶנָּה יכניע אותה וישתלט עליה בכוח שכלו
להרחבה, וְדָבָר דיבור, שיחה
להרחבה טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה יהפוך את הדאגה לשמחה. - כו יָתֵר תר ומחפש את הדרך הנכונה
להרחבה מֵרֵעֵהוּ עבור מכריו
להרחבה צַדִּיק, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם.
|
עוד על הניגוד בין המושגים. ראו חריצות - רמיה |
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: