ביאור:אוילים ותוכחות
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
אחת המטרות העיקריות של ספר משלי היא, ללמד אותנו להתייחס ברצינות לביקורת - לתוכחות ולהטפות-מוסר (ראו איך לקבל ביקורת ).
הביקורת גורמת לנו לבדוק את עצמנו ואת מעשינו בצורה מעמיקה יותר; מי שאינו מקבל ביקורת - נחשב אויל = שטחי .
כבר בתחילת הספר (משלי א ז): "יראת ה' ראשית דעת חכמה ומוסר, אוילים בזו"- יראת ה' היא תנאי הכרחי ללימוד דעת, חכמה ומוסר; והאוילים מזלזלים בכל אלה - הם חושבים שאין צורך ביראת ה', בדעת, בחכמה, וגם ב מוסר ( = ביקורת ), כי המחשבה הראשונה שעולה בדעתם בוודאי נכונה ( פירוט ).
גם בהמשך נאמר משלי ה כב: " "עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך. הוא ימות באין מוסר ; וברב אולתו" "ישגה" " - הנער שאינו מקבל ביקורת, ייכשל בעוונות יחד עם הרשע (את = עם), ובסופו של דבר ימות בגלל שלא קיבל מוסר ותוכחה, ושגה מדרכו בגלל איוולתו = גישתו השטחית לחיים.
משלי יב טו: " "דרך אויל" "ישר בעיניו; ושמע לעצה" "חכם" " - האויל בטוח שדרכו היא ישרה ואין לו צורך לקבל עצות מאף אחד; אך החכם יודע שהוא עלול לטעות, ולכן אינו סומך רק על עצמו, אלא שומע גם לעצתם של אחרים ( פירוט ).
משלי טו ה: " "אויל" "ינאץ מוסר" "אביו; ושמר תוכחת יערם" " - הנער האויל מזלזל בדברי המוסר ( = הביקורת ) שמנסה אביו ללמד אותו; רק מי שישמע וישמור את דברי התוכחה שהוא לומד - יקבל ערמה ופקחות (ראו מוסר אב ).
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/ewil_musr