רש"י על משלי יב


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"טוב יפיק" - מוציא מן הקב"ה נחת רוח להביא טובה לעולם

"ואיש מזמות ירשיע" - בעל עלילות ירשיע מחייב את הבריות להביא רעה וכן הוא אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קוהלת ט)

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא יכון אדם ברשע" - לא יתבסס

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וכרקב" - תולעת הנכנס תוך העצמות וטוחן אותם כן אשה מבישה ורעה שמעשיה בושים

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"דברי רשעים ארב דם" - יועצים לרצוח בידם או ע"י עדות שקר

"ופי ישרים" - כששומעים את עצתם יצילום לנרדפים שמגלים את עצתם או אם עדים הם מזימין אותם

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הפוך רשעים" - כמו להפוך כמהפכת רגע נהפכים

"ואינם" - כלים כגון סדום

"ובית צדיקים יעמוד" - יתקיים

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לפי שכלו יהולל איש" - אם חכם מעט או הרבה הכל לפי שכלו יטול שכרו

"ונעוה לב" - שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז

"נעוה" - כמו נעותי משמוע (ישעיהו כא) וכן בן נעות המרדות (שמואל א כ) וי"ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זע

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"טוב נקלה" - בעיניו ונעשה עבד לעצמו

"ממתכבד" - בעיניו ואומר גנאי הוא לי לעמול במלאכה שאני מבני אדם גדולים וסופו להיות חסר לחם

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יודע צדיק נפש בהמתו" - מה בהמתו ובני ביתו צריכים

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"עובד אדמתו ישבע לחם" - כמשמעו ולפי משלו שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"חמד רשע" - להיות נזון ומתפרנס ממצוד רשעים שצדין את הבריות בגזלות וחמס

"ושורש צדיקים יתן" - מה שהוא ראוי ליתן והוא הפרי

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בפשע שפתים" - בפשע שפתי דור המבול שאמרו מה שדי כי נעבדנו (איוב כא) בא להם מוקש רע ונח הצדיק יצא מהצרה

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מפרי פי איש" - משכר פיהם של עוסקי תורה אוכלים טוב בעולם הזה והקרן קיימת להם לעולם הבא

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אויל ביום יודע כעסו" - ביום שהוא כועס בו ביום הודיע כעסו שהוא מתגרה ומחרף חבירו ברבים ואין מעצר לרוחו אבל הערום כוסה קלון ואינו ממהר לריב ומדרש אגדה ביום שנברא אדם הראשון נודע סורחנו והקב"ה שהוא ערום לא רצה לשחת בריותיו כסה קלונו ודח' לגזרתו מיום של אדם ליום שלו שהוא אלף שנה

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יפיח אמונה יגיד צדק" - מי שמדבר אמונה מגיד בדין עדות צדק לזכות הזכאי

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יש בוטה" - מדבר כמו לבטא בשפתים (ויקרא ה)

"כמדקרות חרב" - שמסכסך את הבריות וגורם להם להרוג

"ולשון חכמים" - המביא שלום בין אדם לחבירו

"מרפא" - למבט' ההוא

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שפת אמת תכון לעד" - תתבסס ותקיים

"ועד ארגיעה" - למעט רגע הוא כלה והולך שהשקר אין לו רגלים

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מרמה בלב חרשי רע" - ומתוך שהם טרודים במחשבות של תרמית, אין להם שמחה, "וליועצי שלום - שמחה".

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא יאונה לצדיק" - לא יארע לא תזדמן לו עבירה בלי דעת

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אדם ערום כוסה דעת" - אפילו בחכמתו הוא צנוע, וכל שכן לדברי שטות הוא מכסה.

אבל "ולב כסילים יקרא אולת" - מכריז איוולת בקול רם.

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יד חרוצים" - ישרים

"תמשול" - תעשיר

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"דאגה בלב איש ישיחנה" - ישיחנה מדעתו

"ודבר טוב ישמחנה" - יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה ולדברי האומר ישיחנה לאחרים כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יתר מרעהו צדיק" - הצדיק מוותר מדותיו ועובר עליהם יתר לריי"ש בלע"ז

"ודרך רשעים" - שהיא למודה להרע היא תתעם

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(משלי יב כז): "לא יחרוך" - מחובר למקרא שלפניו, כלומר, דרך רשע תתעהו, ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו.

"לא יחרוך" - לא יצליח בתרמיתו; ולפי שדבר בלשון ציד, נופל בו לשון חריכה, שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש.

"והון אדם יקר חרוץ" - מקרא מסורס הוא: והון אדם שהוא חרוץ - יקר הוא, ממון אדם כשר יקר הוא.

"חרוץ" - עושה אמת, כמו (משלי י ד): "יד חרוצים תעשיר".

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"באורח צדקה חיים ודרך נתיבה" - של צדקה

"אל מות" - לא ימות