רש"י על משלי יב
<< · רש"י על משלי · יב · >>
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ו
פסוק ז
"ואינם" - כלים כגון סדום
"ובית צדיקים יעמוד" - יתקייםפסוק ח
"ונעוה לב" - שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז
"נעוה" - כמו נעותי משמוע (ישעיהו כא) וכן בן נעות המרדות (שמואל א כ) וי"ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זעפסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
"כמדקרות חרב" - שמסכסך את הבריות וגורם להם להרוג
"ולשון חכמים" - המביא שלום בין אדם לחבירו
"מרפא" - למבט' ההואפסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
"לא יחרוך" - לא יצליח בתרמיתו; ולפי שדבר בלשון ציד, נופל בו לשון חריכה, שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש.
"והון אדם יקר חרוץ" - מקרא מסורס הוא: והון אדם שהוא חרוץ - יקר הוא, ממון אדם כשר יקר הוא.
"חרוץ" - עושה אמת, כמו (משלי י ד): "יד חרוצים תעשיר".