קטגוריה:משלי יב ב
טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהוָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהֹוָ֑ה
וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵ/יְהוָ֑ה וְ/אִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"טוב יפיק" - מוציא מן הקב"ה נחת רוח להביא טובה לעולם
"ואיש מזמות ירשיע" - בעל עלילות ירשיע מחייב את הבריות להביא רעה וכן הוא אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קוהלת ט)רלב"ג (כל הפרק)
"טוב יפיק". האיש הטוב יוציא רצונו מהש"י כי השגחתו דבקה בו עם שרצונו רצון הש"י כמו שקדם ואולם איש מזמות והוא האיש הנמשך אחר מחשבותיו לחטוא בהם כאמרו כי זמה עשו הנה ירשיעהו הש"י ויחייב באותו בשיביא עליו מהרע במדה שמדד:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ואיש מזמות" - הנמשך אחר מחשבות לבו הוא ירשיע את כל העולם, כי מכריעם לחובה.
"טוב" - איש טוב מוציא רצון מה' להביא טובה על כל העולם.מלבי"ם (כל הפרק)
"טוב יפיק רצון מה' ואיש מזמות ירשיע", מבואר אצלנו שפעל זמם מורה על מחשבות עמוקות שמעמיק במחשבתו איך להוציא איזה דבר, ואם בא בעניני החכמה מורה על מחשבות עמוקות בעניני החכמה, ואם בא במחשבה שחושב נגד חברו הוא לרוב לרע, ואמר מחשב להרע ההוא בעל מזימות יקרא, כי אז מעמיק במחשבתו איך ירע לחברו ואיך ילכדנו במצודתו, ופעל מרשיע כשבא בהפעיל, אם הוא עומד, מורה שרשעתו גברה מאד עד שיוצא להרע לאחרים ברשעו, כי הרשע כולל בין בין אדם למקום בין בין אדם לחברו, והמרשיע עושה רשע נגד חברו, אומר האיש "הטוב" לא יעמיק מזימות, רק "יפיק רצון מה'", ישתדל להוציא רצון מה' שירצה ה' את מעשהו, כענין גול אל ה' דרכך ויכונו מחשבותיך, שאז יכונן ה' מחשבותיו הפשוטים על תכלית הנרצה אצל ה', ויש הבדל בין חפץ ובין רצון, שהרצון הוא שירצה הדבר מצד שכן ראוי ונכון מצד הראוי והיושר והטוב, והרצון שיפיק מה' הוא שירצה ה' בו מצד שהוא ראוי לזה, והטוב יכין מחשבותיו בענין שימצא ה' רצון במו, והוא לא יעמיק מזימות ולא ירשיע, "ואיש מזמות" הבלתי סומך על ה' רק מעמיק מזימות עמוקות יעשה מעשים "להרשיע":
ביאור המילות
"איש מזמות". פעל זמם בא לרוב לרע, ומזימות כשאינו על עמקות החכמה היא לרע. ומרשיע בהפעיל והוא עומד מורה הפלגת הרשע, וההבדל בין חפץ ובין רצון בחבורי התו"ה ויקרא (סי' ל' ל"א):
תרגום מצודות: איש טוב מוציא רצון מה', להביא טובה על כל העולם; ואיש מזמות, הנמשך אחר מחשבות לבו, הוא ירשיע את כל העולם, כי מכריעם לחובה.
תרגום ויקיטקסט: איש העושה טוב לזולת, יפיק רצון (פיוס ומחילה) מה' וה' יסלח לו על עוונותיו; אולם איש העושה מזימות לפגוע בזולת, ה' ירשיע אותו ולא ימחל לו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב ב.
דקויות
הדמויות
בפסוק שתי דמויות: מצד אחד טוב ומצד שני איש מזימות. מזימה היא תוכנית שמטרתה לפגוע בזולת ואיש מזימות הוא המתכנן לפגוע בזולת, ומכאן: טוב הוא איש המתכנן לעזור ולהיטיב לזולת.
התוצאות
האיש הטוב יפיק רצון מה', וכנגדו איש-מזימות ירשיע. יש לפרש זאת לפי שלוש המשמעויות של המילה רצון:
1. רצון = חפץ-לב: ה' יעזור לאיש טוב למלא את רצונותיו הטובים (כדברי חז"ל במסכת אבות ב ד "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו"; וכן פירשו בפסוקנו הגר"א ורמ"ד ואלי פירוש ראשון). ולעומתו, איש מזימות ייכשל ולא יצליח להגשים את רצונותיו: "ירשיע - הוא היפך ההצלחה, כלומר, לא יצליח [במזימותיו], כלומר, כל דבר [ש]הוא עושה [יהיה] נגד רצונו, ויפיק היפך רצונו - שירשיע" (הגר"א).
- אולם, המשמעות המקובלת של הפועל ירשיע אינה היפך ההצלחה, אלא חיוב במשפט, כמו ב(שמות כב ח): "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ"*, (דברים כה א): "וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע"*.
2. רצון = חיבה ואהבה: איש טוב מעורר בה' חיבה ואהבה כלפי העולם כולו (כדברי רש"י כאן "מוציא מן הקב"ה נחת רוח, להביא טובה לישראל ולעולם"). ולעומתו, איש מזימות "ירשיע - מחייב את הבריות להביא רעה. וכן הוא אומר 'וחוטא אחד יאבד טובה הרבה'" (רש"י, וכן מצודות ורמ"ד ואלי פירוש שני). ה' שוקל לפעמים את המעשים הטובים והרעים של כל האנושות יחד, ולכן איש טוב יכול לזכות את כל האנושות, ולגרום לה' להתייחס אליהם בחיבה ובשלום; ואיש רע עלול לחייב ולהרשיע את כל האנושות.
3. רצון = פיוס ומחילה: כאשר איש בעל כוונות טובות נכשל בחטא, ה' מתרצה לו ומתפייס עמו; אבל כאשר איש מזימות נכשל בחטא, ה' מרשיע אותו, "ולא ייכנס לו לפנים משורת הדין" (ר' יונה גירונדי, וכן יסוד מלכות). או: איש העושה טוב בין אדם לחברו, ה' מוחל לו על עבירות בין אדם למקום; אבל איש העושה מזימות בין אדם לחברו, ה' מרשיע אותו על כל עבירה קטנה. וכדברי חז"ל "המעביר על מידותיו - מעבירין על פשעיו".
הקבלות
הפסוק שלנו אומר, שאדם העושה מעשים טובים - מפיק רצון מה'. ספר משלי מתאר שני דברים נוספים שבזכותם האדם מפיק רצון מה':
- (משלי ח לה): "כִּי מֹצְאִי מצאי[מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"*- הדוברת בפרק זה היא החכמה - מי שמחפש ומוצא חכמה מפיק רצון מה' (ראו שם בהרחבה).
- (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'" - איש שהתאמץ ומוצא אשה - מפיק רצון מה'*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יב ב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.