ביאור:אול
(הופנה מהדף ביאור:אולת)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אויל = שטחי
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: אול
אויל הוא אדם שטחי - האומר ועושה את הדבר הראשון שבא לו לראש, בלי להתעמק ובלי לחשוב (בערבית אַוַל = ראשון).
בחינה עצמית - האם אני אויל?
עריכה- האם, כשאני מסיק מסקנות מצרות ואסונות שבאו עליי, אני מתייחס לגורמים מקריים ולא לשורש הבעיה? (משלי טז כב): "מקור חיים שכל בעליו, ומוסר אֱוִלִים - אִוֶּלֶת"( פירוט ).
- האם, כשהתוכניות שלי משתבשות בגלל שלא תכננתי מספיק לעומק, אני מאשים את ה'? (משלי יט ג): "אולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף לבו"( פירוט ).
- האם אני מחליט באופן פתאומי, בלי מחשבה מעמיקה, ללכת אחרי מישהו או מישהי שמפתים אותי? (משלי ז כב): "הולך אחריה פתאם, כשור אל טבח יבוא, וכעכס אל מוסר אויל"( פירוט ).
שטחיות בלימוד
עריכה- האם אני מזלזל בחשיבות של יראת ה' או של לימודים? (משלי א ז): "יראת ה' ראשית דעת חכמה ומוסר, אוילים בזו"( פירוט ).
- האם אני בטוח שאופן ההתנהגות הנוכחי שלי הוא טוב ונכון, וחושב שאין לי צורך בעצות? (משלי יב טו): "דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה חכם"( פירוט ).
- האם, כשההורים שלי מותחים עליי ביקורת, אני מזלזל בדבריהם? (משלי טו ה): "אויל ינאץ מוסר אביו, ושמר תוכחת יערם"( פירוט ); ראו גם אוילים ותוכחות .
שטחיות בדיבור
עריכה- האם יש מצוות שאני לא מתאמץ לקיים בפועל, אלא מסתפק ב"מס שפתיים"? (משלי י ח): "חכם לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט"( פירוט ).
- האם יש עבירות, שאני אמנם נזהר בהן במעשה, אך לא נזהר בדיבור והבעות הפנים? (משלי י י): "קרץ עין יתן עצבת, ואויל שפתים ילבט"- הפסוק מדבר על גרימת צער לזולת (עצבת): האויל אמנם לא פוגע בזולת במעשה, אך הוא לא חושב לעומק ולא מבין שגם קריצה, דיבור ועקימת שפתיים עלולים לגרום צער ( פירוט ).
- האם אני עונה על שאלות וטענות לפני ששמעתי אותן עד הסוף? (משלי יח יג): "משיב דבר בטרם ישמע - אִוֶּלֶת היא לו וכלמה"( פירוט )
- האם, כשאני מדבר עם מישהו והוא לא מסכים איתי, אני מרים את קולי ומנסה להסביר לו שהוא פחות חכם ממני? (משלי יד ג): "בפי אויל חטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם"( פירוט ).
- האם אני מגלה מייד את כל מה שאני יודע, בלי לחשוב אם זה מתאים למי שאני מדבר איתו? (משלי י יד): "חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה"( פירוט ; ראו גם אוילים ודיבורים ).
- האם אני חושש להתחתן עם אישה חכמה? האם אני חושש ללמוד חכמות מתקדמות? (משלי כד ז): "ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו"( פירוט ).
שטחיות בניהול והנהגה
עריכה(למנהלים, מנהיגים או רועי צאן)
- האם כבעל-בית אינני משקיע/ה מחשבה בניהול התקציב של משפחתי? (משלי יא כט): "עוכר ביתו ינחל רוח, ועבד אויל לחכם לב"( פירוט ), (משלי יד א): "חכמות נשים בנתה ביתה, ואולת בידיה תהרסנו"( פירוט ).
- האם כמנהיג אני מזניח את צרכי הפרט? האם אני מתעלם מהבעיות החומריות של הכבשים/האנשים שאני אמור להנהיג? (זכריה יא טו): "ויאמר ה' אלי 'עוד קח לך כלי רעה אֱוִלִי. כי הנה, אנכי מקים רעה בארץ, הנכחדות לא יפקד, הנער לא יבקש, והנשברת לא ירפא, הנצבה לא יכלכל, ובשר הבריאה יאכל, ופרסיהן יפרק'"
- האם כמנהיג אני מזניח את זכויות הפרט? האם אני מציג אידיאולוגיה חד-מימדית ואיני טורח לבדוק מה מגיע לכל אחד ואחד? (משלי י כא): "שפתי צדיק ירעו רבים, ואוילים בחסר לב ימותו"( פירוט ).
שטחיות בכעס ומריבות
עריכה- האם, כאשר אני כועס, כולם יודעים את זה מייד? (משלי יב טז): "אויל ביום יודע כעסו, וכסה קלון ערום"( פירוט ).
- האם, כשאני במריבה, אני תמיד צריך להגיד את המילה האחרונה? (משלי כ ג): "כבוד לאיש שבת מריב, וכל אויל יתגלע"( פירוט ).
- האם אני כועס פעמים רבות ולמשך זמן רב? (משלי כז ג): "כבד אבן ונטל החול, וכעס אויל כבד משניהם"( פירוט ).
- האם אני מרגיש לפעמים שהכעס הורג אותי? (איוב ה ב): "כי לאויל יהרג כעש, ופתה תמית קנאה. אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם"(ראו גם אוילים, כעסים ומריבות ).
- האם אני משתמש בהאשמות ואיומים כדי להעביר את המסר שלי לזולת? (משלי יד ט): "אולים יליץ אשם, ובין ישרים רצון"( פירוט )
איך להתמודד עם שטחיות
עריכהספר משלי מציע כמה דרכים להתמודד עם שטחיות, לאדם עצמו:
- שתיקה (משלי יז כח): "גם אויל מחריש חכם יחשב, אטם שפתיו נבון"- כשאדם שטחי שותק, השטחיות שלו נסתרת ואנשים חושבים שהוא חכם. התדמית החיצונית הזאת עשויה לעורר בו את האמונה שהוא אכן מסוגל ללמוד, ואולי כתוצאה מכך יתחיל ללמוד ויהיה חכם באמת ( פירוט ).
- סבלנות במחשבה - להקדיש זמן ארוך למחשבות (משלי יד כט): "ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אִוֶּלֶת"( פירוט ).
- סבלנות במעשה - לחכות זמן ארוך לפני שפועלים מתוך כעס (משלי יד יז): "קצר אפים יעשה אִוֶּלֶת, ואיש מזמות ישנא"( פירוט ).
ולאנשים אחרים:
- חוק חינוך חובה (משלי כב טו): "אולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו"- כל עוד האדם הוא נער צעיר, אפשר להרחיק ממנו את השטחיות על-ידי שבט של כפיה. אולם כאשר הוא מבוגר כבר אין בכך תועלת (משלי כז כב): "אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי, לא תסור מעליו אולתו"( פירוט ).
- טון דיבור מעורר (משלי כט ט): "איש חכם נשפט את איש אויל, ורגז ושחק ואין נחת"- כשאדם חכם מתווכח עם אויל, הוא משנה את טון הדיבור באופן מהיר, כדי למשוך את תשומת ליבו, שלא ישתעמם ( פירוט ).
- סלילת דרך ברורה שקשה לטעות בה, למשל, חקיקת חוקים פשוטים וברורים שכל אחד יכול להבין (ישעיהו לה ח): "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה; לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו"- הדרך שיסלול ה' באחרית הימים תהיה קלה, ברורה וללא התפצלויות מבלבלות, כך שאפילו האוילים - ההולכים בלי לחשוב ובלי לבדוק - לא יוכלו לתעות.
פסוקים נוספים
עריכה- אהרן, אחיו של משה, התחרט על כך שנהג בשטחיות (במדבר יב יא): "ויאמר אהרן אל משה 'בי אדני! אל נא תשת עלינו חטאת, אשר נואלנו ואשר חטאנו'"- חטאם של אהרן ומרים נבע משטחיות - הם לא התעמקו מספיק בערכו של משה, ולכן אמרו עליו דברים רעים.
- (ישעיהו יט יא): "אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה; איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם... נואלו שרי צען, נשאו שרי נף; התעו את מצרים פנת שבטיה"
- (ירמיהו ד כב): "כי אויל עמי, אותי לא ידעו; בנים סכלים המה, ולא נבונים המה; חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו", (ירמיהו ה ד): "ואני אמרתי אך דלים הם נואל ו כי לא ידעו דרך ה' משפט אלהיהם"
- (תהלים לח ו): "הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי"
- (תהלים סט ו): "אלהים! אתה ידעת לאולתי, ואשמותי ממך לא נכחדו".
- (הושע ט ז): "באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל; אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה"
- (משלי יד יח): "נחלו פתאים אולת, וערומים יכתרו דעת"( פירוט )
- (משלי טו כא): "אולת שמחה לחסר לב, ואיש תבונה יישר לכת"( פירוט )
- (משלי כד ט): "זמת אולת חטאת, ותועבת לאדם לץ"
- ראו גם אויל - כסיל .
פירושים נוספים
עריכה1. יש מפרשים אויל = רשע (ע"פ מצודות על משלי א ז) , פירוש המזכיר את התרגום האנגלי למילה רשע. פירוש זה אינו מתאים לחלק מהפסוקים, שבהם:
- רק הדיבור הוא שמבחין בין אויל לבין חכם (משלי יז כח): "גם אויל מחריש חכם יחשב; אטם שפתיו נבון", משלי י יד: " "חכמים" "יצפנו דעת; ופי אויל מחתה קרבה" ".
- אדם שעונה בלי לחשוב - נחשב לאויל (משלי יח יג): "משיב דבר בטרם ישמע - אולת היא לו וכלמה"
2. יש מפרשים אויל = שוטה, טיפש (ע"פ מצודות על זכריה יא טו) . פירוש זה אינו מתאים לחלק מהפסוקים, שבהם:
- האויל כועס הרבה
- האוילים הם פושעים (תהלים קז יז): "אוִלים מדרך פשעם, ומעונתיהם יתענו"ואשמים (משלי יד ט): "אוִלים יליץ אשם, ובין ישרים רצון"
3. יש מי שפירש אויל = ספקן, מהמילה "אולי" (ע"פ מלבי"ם, למשל בפירושו על משלי כז כב ועל משלי כט ט ; פירוש זה אינו מתאים לפסוקים שבהם:
- האויל כועס הרבה (מה הקשר בין כעס לספקנות?)
- האויל הוא גאוותן (משלי יד ג): "בפי אויל חטר גאוה; ושפתי חכמים תשמורם"
4. ופירושנו, אויל = שטחי, מסתמך על פירוש רלב"ג, שלפיו אויל הוא אדם שפועל על-פי הדעה הראשונה שעולה במוחו ואינו טורח לבדוק אותה, מהמילה הערבית "אַוַּל" = ראשון: " "אויל יקרא מי שלא ינהג בבקשת הדברים בסבותיהם" " (רלב"ג על משלי י ח) , " "האויל יסתפק במה שיראה לו מהענינים בתחלת המחשבה" " (רלב"ג על משלי כז כב) . לענ"ד, פירוש זה הוא המתאים ביותר לכל הפסוקים:
- האוילות מתבטאת בעיקר בדיבור - כאשר אדם מדבר מבלי לחשוב ולהתעמק, מתגלה השטחיות שלו.
- האויל כועס הרבה, כי בכל פעם שקורה לו מקרה מעצבן - הוא אינו טורח לחשוב ולבדוק האם ראוי לכעוס, אלא מתנהג באופן ספונטאני, מתעצבן ונכנס למריבה.
- האוילים הם פושעים ואשמים, כי אינם חושבים על מעשיהם, עושים את הדבר הראשון ש"בא להם" לעשות, ובמקרים רבים זהו מעשה רע.
- האויל הוא גאוותן, כי הוא לא טורח לחשוב ולבדוק את דעותיהם של אחרים, ובטוח שהוא צודק.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אויל - שטחי
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ewil