רבנו יונה על משלי יב


פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מרמה בלב חורשי רע". אם ייעצך להרע לחברך ולנקום נקמתך מאיתו, ויחזיק נפשו כמקנא לכבודך - אל תאמן בו, כי מרמה בלב יועצי רע. ודע, כי לא מאהבתך ייעצך, כי אם משנאתו את חברך. ולולי כי ישנאהו, לא ייעצך לעשות עמו רעה. גם אם נאמנה איתך אהבתו, לא ייעצך להרע לאיש ולהוסיף לשנאת חברך, כי אם היום תגמול רעה, אין לך אדם שאין לו שעה. ואמרו במוסרים: "אל ימעט בעיניך שונא אחד, ואל ירבו בעיניך אלף אוהבים".

"חורשי" - לשון עצה, וכן (יהושע ב א): "חרש לאמור".

"וליועצי שלום שמחה" - אם יועץ עצת שלום בין אדם לחברו, שניהם יאהבוהו, כי ידעו אשר אין זה כי אם אהבה נאמנה. והנוהג במידה הזאת, ירבו אוהביו וישמח בהם, כי שנאת הבריות תוליד דאגה, ואהבתם - שמחה.

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדם ערום כוסה דעת" - דיבר במידת העניוות, ואמר, כי החכם, גם צדקותיו ומעשיו הטובים יסתיר, אף על פי שהם תפארת לעושיהם, וכעניין שנאמר (מיכה ו ח): "והצנע לכת עם אלהיך".

"ולב כסילים יקרא אולת" - הכסיל, גם לאיוולתו לא יסתיר, אף על פי שהוא גנותו, אך יכריז עליה ויודיענה לכל.

ואמר "לב כסילים" ולא אמר "ופי כסילים", להגיד, כי מעת שתעלה האיוולת על ליבו, יכריז מייד ויודיענה.

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יב כז): "לא יחרך רמיה צידו" - לא ייהנה איש רמיה מן ההון אשר קיבץ בגזל ומרמה, ולא יצלח בו, ולא יגיעהו כבוד ממנו.

"והון אדם יקר חרוץ" - אם תראה, כי יש הון ועושר לאדם יקר וחשוב בעיני הבריות, תדע כי ההון ההוא חרוץ הוא, כי לא קיבצו בגזל ובמרמה, אך במשפט חרוץ; ואילו עשה עושר ולא במשפט, לא היה יקר וחשוב בעיני הבריות מחמת עושרו.

ויש מפרשים "והון אדם יקר" - ההון היקר אשר יימצא לאדם - הוא שיהיה האדם "חרוץ" וזריז ומהיר במלאכתו.