קטגוריה:משלי יב יב
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים
וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים וְ/שֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"חמד רשע" - להיות נזון ומתפרנס ממצוד רשעים שצדין את הבריות בגזלות וחמס
"ושורש צדיקים יתן" - מה שהוא ראוי ליתן והוא הפרירלב"ג (כל הפרק)
"חמד". הרשע מצוד הרעים אשר יתחזקו בו לעשו' החמסים כדי שיתחזק לעשות מלאכת הרשע ואולם הצדיקים לא יצטרכו לדבר מחוץ יתחזקו בו כי שרש הצדיקים יתן מה שיתחזקו בו לעשות מלאכתם במדות ועיון וזה מבואר במעט עיון כי השרש אשר מהמוחשות והמושכלות הראשונות והמחשבות יתנו האמת בחכמה ובבינה אשר החקירה בהם היא מלאכת הצדיקים:
תרגום מצודות: הרשע חומד לשבת במצוד (מבצר) של הרעים אשר יתחזקו שם לעשות חמס; אבל הצדיקים אינם צריכים לעזר מבחוץ, כי שרשם יתן פריים הראוי, ר"ל: מעצמם יתחזקו להיטיב לעשות.
תרגום ויקיטקסט: הרשע חומד (מתאווה) להרוויח בקלות על חשבון אחרים, ולכן הוא עוסק בציד, הרג וגזל, יחד עם חבריו הרעים; אולם הצדיקים מחוברים לקרקע כמו עץ עם שורש חזק, והשורש הזה נותן להם פרנסה מעבודת אדמתם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב יב.
דקויות
לפי רוב המפרשים, הפסוק מציג ניגוד בין חייהם של הרשעים לחייהם של הצדיקים:
1. הרשע חומד ורוצה להשתתף במעשי ציד שמנוהלים ע"י אנשים רעים (שוד ורצח), והצדיקים אינם צריכים ללכת לצוד - הם נשארים במקומם, והשורש שלהם נותן להם פירות (ע"פ רש"י).
פירוש זה מתאים לפסוקים הקודמים, "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי. עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב": הצדיק הוא חקלאי - יש לו אדמה ובהמות-עבודה, הוא מעבד את אדמתו ומפרנס את עצמו ואת בהמותיו, הוא מחובר לקרקע בשורשים חזקים; אולם הרשע הוא אכזרי, הוא מתפרנס מרדיפה אחרי בהמות, ציד והרג.
2. הרשע חומד לשבת במצודה מבוצרת יחד עם אנשים רעים, כדי להתגונן מפני רשויות החוק והמשפט; והצדיקים אינם צריכים הגנה חיצונית - השורשים שלהם חזקים ונותנים להם ביטחון מכל צרה (רלב"ג, מצודות).
3. ואפשר גם לפרש, ששני חלקי הפסוק מתייחסים לאותו אדם - אדם רשע שיש לו "שורש צדיקים", כלומר - שבא ממשפחה של צדיקים. אותו רשע רוצה להרוויח כסף מכל המקורות האפשריים - הוא גם חומד להרוויח ממעשי ציד ושוד יחד עם אנשים רעים, וגם חומד ששורש הצדיקים שלו ייתן לו עוד כסף, שיקבל תרומות בזכות משפחתו הצדיקה...
לפי כל אחד מהפירושים, הפסוק קשור לפסוק שלפניו, (משלי יב יא): "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב"*: מי שעובד את האדמה הפרטית שלו ישבע לחם, ומי שרודף אחרי אנשים ריקים ורעים כדי להשתתף איתם במעשי ציד או במצודה - מאבד גם את פרנסתו וגם את אישיותו (ע"פ מלבי"ם).
הקבלות
ביטויים דומים ב(משלי יב ג): "לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט"
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יב יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.