הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ישר = ללא מכשולים

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: ישר

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: ישר

בלשון ימינו, ישר הוא לא עקום:

מסלול ישר הוא המסלול הקצר ביותר המחבר בין שתי נקודות - קו שאינו עקום ומפותל;
ואדם ישר הוא אדם שאומר אמת - אינו "מעקם" את העובדות.

בלשון המקרא, המשמעות דומה אך לא זהה - ישר הוא מישורי, ללא מהמורות:

מסלול ישר יכול להיות גם מפותל ומעגלי, כמו ב (משלי ד יא): "בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך במעגלי ישר"(ראו גם מעגלים ישרים ), אולם הוא ישר ב"מבט מהצד", כלומר, אין בו מכשולים, בליטות ובורות. מכאן המילה מישור = שטח ישר במבט מהצד, שטח שאין בו הרים ועמקים (ישעיהו מ ד): "כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקב למישור והרכסים לבקעה"; מכאן גם התואר " מיושר" = משוטח ומרוקע (מלכים א ו לה): "...וצפה זהב מְיֻשָּר על המחקה".
ואדם ישר הוא איש שלום - אדם שאינו מכשיל אחרים ואינו מציב בפניהם התנגדות. אדם שאומר אמת לא נקרא "ישר" אלא "איש אמת" או "נאמן" - ראו השורש אמנ .

בחינה עצמית - האם אני ישר?

האם, לפני שאני מעז ואומר למישהו "בפרצוף" מה אני חושב עליו, אני מנסה להבין מה תהיה התוצאה של דרך פעולה זו, ונזהר שלא לפגוע בו? משלי כא כט: "העז איש רשע בפניו, וישר הוא יכין דרכיו" ( פירוט ).
האם, כשיש לי מחלוקת עם הזולת, אני משתדל להימנע מהאשמות, ומדבר איתו מתוך רצון להגיע לפתרון משותף ומוסכם? משלי יד ט: "אולים יליץ אשם, ובין ישרים רצון" ( פירוט ).
האם, כשאני שומע אנשים שמסיתים לפגוע באחרים, אני מנסה לדבר דברים שמרגיעים את האוירה? (משלי יב ו): "דברי רשעים ארב דם, ופי ישרים יצילם"( פירוט )

דרך ישרה

דרך ישרה היא דרך מפולסת, שלא נכשלים בה:

(ירמיהו לא ח): "בבכי יבאו ובתחנונים אובילם, אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה..."
(ישעיהו כו ז): "ארח לצדיק מישרים, ישר מעגל צדיק תפלס"- ה' ידאג שדרכו של הצדיק, בין אם היא פשוטה ובין אם היא מעגלית ומפותלת, תהיה חלקה ומפולסת, ללא מכשולים.
(ישעיהו מה יג): "אנכי העירתהו בצדק, וכל דרכיו אישר; הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד, אמר ה' צבאות"- ה' ידאג שכל דרכיו של כורש יצליחו, והוא לא ייתקל במכשולים והתנגדויות.
(הושע יד י): "מי חכם ויבן אלה, נבון וידעם; כי ישרים דרכי ה', וצדקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם"- דרכי ה' ישרות ואין בהן מכשול, אבל הפושעים בכל-זאת "מצליחים" להיכשל בהן.
(זכריה ד ז): "מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה"- יש אומרים שהכוונה להר ממש (הר הזיתים), שהיה אמור להפוך למישור כדי שזרובבל יוכל להוציא את האבן הראשה לבניין המקדש; אך ייתכן שההר הוא רק משל למכשולים והתנגדויות, והפיכת ההר למישור היא רק משל לביטול המכשולים וההתנגדויות לשלטונו של זרובבל.
(תהלים כה ח): "טוב וישר ה', על כן יורה חטאים בדרך"- ה' הוא ישר - לא רוצה להכשיל את החטאים - ולכן מורה אותם בדרך תשובה.
(משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך"- יסיר מכשולים מדרכיך.
(משלי ד יא): "בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך במעגלי ישר; בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל"- אני מדריך אותך ללכת במסלולים, שגם אם הם מעגליים, הם מישוריים ואין בהם מכשולים.
(משלי יא ה): "צדקת תמים תישר דרכו, וברשעתו יפל רשע"= תסיר מכשולים מדרכו.

פסוקים נוספים

(שמואל א ו יב): "וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש"
משלי ב יג: " "העזבים ארחות ישר," "ללכת בדרכי חשך" "
(משלי ט טו): "לקרא לעברי דרך, המישרים ארחותם"
משלי יד יב: " "יש דרך ישר" "לפני" "איש, ואחריתה דרכי מות" " וכן משלי טז כה
(משלי טו יט): "דרך עצל כמשכת חדק, וארח ישרים סללה"
(משלי טו כא): "אולת שמחה לחסר לב, ואיש תבונה יישר לכת"
(משלי טז יז): "מסלת ישרים סור מרע, שמר נפשו נצר דרכו"
(משלי יב טו): "דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם"
(משלי כא ב): "כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות ה'"
(תהלים קז ז): "וידריכם בדרך ישרה, ללכת אל עיר מושב"
(עזרא ח כא): "ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו"

ישר בעיני-

הביטוי "א ישר בעיני ב" משמעו: ב רואה את א כישר, ב מקבל את א, א אינו מעורר התנגדות מצד ב:

(שמות טו כו): "ויאמר 'אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל חקיו - כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רפאך'", וכן פסוקים רבים נוספים המדברים על עשיית הישר בעיני ה', מציינים את המעשה שה' רוצה שיעשו, מעשה שאינו מעורר את התנגדות ה'.
(במדבר כג כז): "ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם"- אחרי שה' התנגד לקללה בפעם הראשונה, בלק חשב שאולי, אם יילכו למקום אחר, הדבר יהיה ישר בעיני ה' והוא לא יתנגד.
(דברים ו יח): "ועשית הישר והטוב בעיני ה', למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע ה' לאבתיך"- חז"ל ראו בפסוק זה מקור להלכות רבות שמטרתן לעשות שלום בין אנשים ולמנוע סכסוכים מיותרים, לפנים משורת הדין.
(יהושע ט כה): "ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה", ועוד פסוקים רבים המדברים על עשיית הישר בעיני- אדם, מציינים את המעשה שאותו אדם רוצה שיעשו, מעשה שלא יעורר את התנגדותו.
(שופטים יד ג): "ויאמר לו אביו ואמו 'האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים?!' ויאמר שמשון אל אביו 'אותה קח לי כי היא ישרה בעיני '"- מתאימה לי, למרות שאתם מתנגדים לה.
(משלי יב טו): "דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה חכם"- האויל (=השטחי) חושב שדרכו מישורית וללא מכשולים, ולכן אינו שומע לעצותיהם של אחרים המזהירים אותו מפני מכשולים.

פסוקים נוספים

(דברים יב ח): "לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום, איש כל הישר בעיניו"
(דברים יב כה): "לא תאכלנו, למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני ידוד"
(דברים יב כח): "שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ידוד אלהיך"
(דברים יג יט): "כי תשמע בקול ידוד אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני ידוד אלהיך"
(דברים כא ט): "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ידוד"
(שופטים יז ו): "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה", וכן שופטים כא כה
(משלי כא ב): "כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות ה'"

לב ישר

(מלכים ב י טו): "וילך משם, וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו, ויברכהו, ויאמר אליו 'היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך?'..."- יהוא שואל את יהונדב האם לבבו של יהונדב מיושר עם לבבו שלו, האם המחשבות של יהונדב נמצאות באותו "מפלס" כמו המחשבות שלו, האם הוא מזדהה איתו ואינו מתנגד למעשיו.
(מלאכי ב ו): "תורת אמת היתה בפיהו, ועולה לא נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך אתי, ורבים השיב מעון"- מלאכי מתאר את אישיותו של אהרון, הכהן הראשון, שהיה " "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" " (הלל הזקן, משנה אבות א) , בלי התנגדות ובלי כפיה - "בשלום ובמישור ".
(תהלים לז לז): "שמר תם וראה ישר, כי אחרית לאיש שלום"- ישר הוא איש שלום.
משלי כט י: "אנשי דמים ישנאו תם, וישרים יבקשו נפשו" - אנשי דמים, המפיצים דיבה ועלילות שנאה כלפי אדם תם שאין פגם במעשיו, עלולים לגרום אפילו לישרים - אנשי השלום - לרדוף אותו ( פירוט ).
(קהלת ז כט): "לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלהים את האדם ישר, והמה בקשו חשבנות רבים"- ה' ברא את האדם הראשון עם שכל ישר = פשוט וללא מחשבות של חטא, וכשהם נעשו שניים - כשנבראה האישה - הם התחילו לחשוב מחשבות לא ישרות, מחשבות שהיו להם למכשול (ראו רש"י).
(דניאל יא ו): "ולקץ שנים יתחברו, ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים..."= להינשא לו כדי לכרות ברית שלום (ראו 'דעת מקרא').
ואת הפסוק האחרון נשאיר כשיעורי בית לקוראים, (תהלים צז יא): "אור זרע לצדיק, ולישרי לב שמחה".

פסוקים נוספים

(דברים ט ה): "לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגוים האלה ידוד אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ידוד לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב"
(דברי הימים א כט יז): "וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה, אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה; ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך"
(דברי הימים ב כט לד): "רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים"
(תהלים יא ב): "כי הנה הרשעים ידרכון קשת, כוננו חצם על יתר, לירות במו אפל לישרי לב"
(תהלים קיט ז): "אודך בישר לבב, בלמדי משפטי צדקך"
(איוב לג ג): "ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו"
(תהלים ז יא): "מגני על אלהים, מושיע ישרי לב"
(תהלים לב יא): "שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב"
(תהלים לו יא): "משך חסדך לידעיך, וצדקתך לישרי לב"

מושגים דומים ומנוגדים

ניגודו של הישר הוא הבוגד - הבוגד מתנגד לכולם, לא רק לאויביו אלא אפילו לבעלי בריתו, ידידיו ובני עמו (ראו ישרים - בוגדים ).

ניגוד נוסף של הישר הוא הרשע - הפוגע בזולת במזיד . למשל:

(תהלים לז יד): "חרב פתחו רשעים, ודרכו קשתם; להפיל עני ואביון, לטבוח ישרי דרך"
(משלי יא יא): "בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס"( פירוט )
(משלי יב ו): "דברי רשעים ארב דם, ופי ישרים יצילם"( פירוט )
(משלי יד יא): "בית רשעים ישמד, ואהל ישרים יפריח"( פירוט )
(משלי טו ח): "זבח רשעים תועבת ה', ותפלת ישרים רצונו"( פירוט )
(משלי כא כט): "העז איש רשע בפניו, וישר הוא יכין דרכיו"( פירוט )
(משלי כט כז): "תועבת צדיקים איש עול, ותועבת רשע - ישר דרך"

כשאדם שותה יין, הוא הולך לפעמים במסלול מפותל ומבולבל, אבל הוא ישר = ללא התנגדויות ומחסומים נפשיים (ראו יין ישר ).

על ההבדל בין ישר לבין תמים ראו תמים .

פירושים נוספים

הגר"א ומפרשים נוספים פירשו יושר = מתינות, הליכה בדרך האמצעית, ללא נטיה לאף אחד מהקצוות, כמו למשל בפסוקים:

משלי ד כה: "עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך" ( פירוט )
משלי יא כד: "יש מפזר ונוסף עוד, וחושך מיושר - אך למחסור" ( פירוט ).
משלי יד ב: "הולך בישרו ירא ה', ונלוז דרכיו בוזהו" ( פירוט )

פסוקים נוספים

ראו גם: ספר הישר .
משלי ב ז: "וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם" ( פירוט )
(במדבר כג י): "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו"
(דברים לב ד): "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא"
(שמואל א יב כג): "גם אנכי חלילה לי מחטא לידוד מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה"
(מלכים א ט ד): "ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר"
(מלכים ב י ג): "וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם"
(ישעיהו לג טו): "הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע"
(יחזקאל א ז): "ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל"
(יחזקאל א כג): "ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם"
(מיכה ב ז): "האמור בית יעקב הקצר רוח ידוד אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך"
(מיכה ז ב): "אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם"
(מיכה ז ד): "טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם"
(חבקוק ב ד): "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה"
(דברי הימים ב לא כ): "ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני ידוד אלהיו"
(דברי הימים ב לב ל): "והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו"
(תהלים יט ט): "פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצות ה' ברה מאירת עינים"
תהלים כה כא: " "תם וישר" "יצרוני" "כי קויתיך" "
תהלים כו יב: " "רגלי עמדה במישור" "במקהלים אברך ידוד" "
תהלים כז יא: " "הורני ידוד דרכך ונחני בארח מישור" "למען שוררי" "
(תהלים לג א): "רננו צדיקים בידוד לישרים נאוה תהלה"
תהלים לג ד: " "כי ישר" "דבר" "ה', וכל מעשהו באמונה" "
תהלים מה ז: " "כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר" "שבט מלכותך" "
(תהלים מט טו): "כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו"
(תהלים נח ב): "האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם"
(תהלים סד יא): "ישמח צדיק בה' וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב"
(תהלים סט לב): "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס"
(תהלים עה ג): "כי אקח מועד אני מישרים אשפט"
(תהלים צב טז): "להגיד כי ישר ה' צורי ולא עלתה בו"
(תהלים צד טו): "כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב"
(תהלים צו י): "אמרו בגוים ה' מלך, אף תכון תבל בל תמוט, ידין עמים במישרים"
(תהלים קז מב): "יראו ישרים וישמחו, וכל עולה קפצה פיה"
(תהלים קיא א): "הללו יה אודה ה' בכל לבב, בסוד ישרים ועדה"
תהלים קיא ח: " "סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר" "פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו" "
(תהלים קיב ב): "גבור בארץ יהיה זרעו, דור ישרים יברך"
(תהלים קיב ד): "זרח בחשך אור לישרים, חנון ורחום וצדיק"
(תהלים קיט קלז): "צדיק אתה ה', וישר משפטיך"
(תהלים קכה ד): "היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם"
(תהלים קמ יד): "אך צדיקים יודו לשמך, ישבו ישרים את פניך"
(תהלים קמג י): "למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור"
איוב א א: " "איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר" "וירא אלהים וסר מרע..." " (וכן איוב א ח, איוב ב ג)
(איוב ד ז): "זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו"
(איוב ו כה): "מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם"
(איוב ח ו): "אם זך וישר אתה, כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך"
(איוב יז ח): "ישמו ישרים על זאת, ונקי על חנף יתערר"
איוב כג ז: " "שם ישר" "נוכח" "עמו, ואפלטה לנצח משפטי" "
(איוב לג כג): "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו"
איוב לג כז: " "ישר על אנשים ויאמר חטאתי" "וישר העויתי ולא שוה לי" "
(איוב לז ג): "תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ"
(משלי ב כא): "כי ישרים ישכנו ארץ, ותמימים יותרו בה"
(משלי ג לב): "כי תועבת ה' נלוז, ואת ישרים סודו"
(משלי ח ו): "שמעו כי נגידים אדבר, ומפתח שפתי מישרים"
(משלי ח ט): "כלם נכחים למבין, וישרים למצאי דעת"
(משלי יא ג): "תמת ישרים תנחם, וסלף בוגדים ושדם"
(משלי יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד, וחושך מישר אך למחסור"
(משלי יז כו): "גם ענוש לצדיק לא טוב, להכות נדיבים על ישר"
(משלי טז יג): "רצון מלכים שפתי צדק, ודבר ישרים יאהב"
(משלי כ יא): "גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו"
(משלי כא ח): "הפכפך דרך איש וזר, וזך ישר פעלו"
(משלי כג טז): "ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים"
(משלי כח י): "משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול, ותמימים ינחלו טוב"
(קהלת יב י): "בקש קהלת למצא דברי חפץ, וכתוב ישר דברי אמת"
(דניאל יא יז): "וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה"
(נחמיה ט יג): "ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ישר - ללא מכשולים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yjr