הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: לב

לֵב בלשון המקרא הוא תוֹך, אמצע של דבר:

  • (שמואל ב יח יד): "וַיֹּאמֶר יוֹאָב 'לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ', וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם, עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה"
  • (שמות טו ח): "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִיָם, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם"
  • (משלי כג לד): "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל"
  • (משלי ל יט): "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה"
  • (תהלים מו ג): "עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ, וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים"

לֵב הוא גם התוך והאמצע של גוף האדם, ובפרט - איבר פנימי מסויים בגוף האדם, כנראה האיבר שנקרא לב בלשון ימינו:

  • (תהלים מה ו): "חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ"
  • (מלכים ב ט כד): "וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת, וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו, וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ"
  • (שמות כח ל): "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה'; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד"
  • (שמואל ב יח יד): "וַיֹּאמֶר יוֹאָב 'לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ', וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה"
  • (הושע יג ח): "אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם, וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם"

לב - מחשבות ורגשות עריכה

בכל שאר הפסוקים (בערך 95%) הלב מציין את הפנימיות של נפש האדם - מקום המחשבות והרגשות.

בלשון ימינו, הלב הוא סמל לרגשות (לב אדום מסמל אהבה, לב שבור מסמל אכזבה, וכו'...), בניגוד לראש - המסמל את המחשבות ההגיוניות וה"קרות" יותר. אך בלשון המקרא, אין הבחנה ברורה בין שני סוגי המחשבות; המושג לב מסמל את המקום שבו נמצאות המחשבות כולן - הרגשיות והשכלתניות גם יחד.

יש מחשבות טובות וחכמות:

ומחשבות רעות:

  • משלי ו יח: " "לב" "חרש" "מחשבות און, רגלים ממהרות לרוץ לרעה" "
  • משלי יב ח: " "לפי שכלו יהלל איש, ונעוה לב" "יהיה לבוז" " ( פירוט )
  • (משלי יב כ): "מרמה בלב חרשי רע, וליעצי שלום שמחה"( פירוט )
  • (בראשית ו ה): "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום"

ויש גם פסוקים שבהם הלב הוא מקום הרגשות, כמו בלשון ימינו:

המחשבות והרגשות כולן שייכות לפנימיות האדם, ולכן כולן מיוחסות לאותו לב.

שמירה על הלב עריכה

אחד מגורמי המוות העיקריים בדורנו הוא מחלת לב. גם בתנ"ך נאמר שיש לשמור על הלב, והמשמעות של שמירה זו היא כפולה - שמירה פיסית ושמירה נפשית:

  • (משלי ד כג): "מכל משמר נצר לבך, כי ממנו תוצאות חיים"- יש לשמור היטב על בריאות האיברים הפנימיים, ובפרט על הלב, כי ממנו יוצא הדם הנותן חיים לכל הגוף; יש לשמור היטב על הרגשות, כי הרגשות שבלב משפיעים על בריאות הגוף; ויש לשמור היטב על המחשבות, כי המחשבות משפיעות על בריאות הנפש.
  • (משלי כג לג): "אל תרא יין כי יתאדם... עיניך יראו זרות, ולבך ידבר תהפכות"- כשאדם מתמכר ליין, הוא עלול לפגוע בבריאותם של האיברים הפנימיים שלו - הם עלולים "לדבר תהפוכות", לפעול באופן הפוך מתפקידם העיקרי; מעבר לכך, כשאדם משתכר, המחשבות שלו "מדברות תהפוכות", הוא חושב דברים שהם היפך המציאות.

לב - לבב עריכה

המילה לֵב כתובה לפעמים גם בכתיב מלא, לֵבָב. על-פי חז"ל, המילה לבב רומזת לכך שלאדם יש שני לבבות:

  • באופן פיזי: בלב של האדם יש כידוע שני חצאים - החצי השמאלי והחצי הימני. כשאומרים 'לב' מתכוונים לאחד מהחצאים, וכשאומרים 'לבב' מתכוונים לשניהם.
  • באופן נפשי: במחשבותיו של האדם יש כוחות שונים, למשל היצר הטוב והיצר הרע. כשאומרים 'לב' מתכוונים לכוח אחד וכשאומרים 'לבב' מתכוונים לשניהם. לכן פירשו חז"ל, ש"ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך" הכוונה בשני היצרים שלך, ביצר הטוב וביצר הרע.

פסוקים נוספים עריכה

  • משלי ז י: "והנה אישה לקראתו; שית זונה ונצורת לב" - אישה שמסתירה את המחשבות והכוונות האמיתיות שלה (ראו פיתויי האישה הסוררת )
  • משלי כז יט: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם"= מי שמנסה להסתכל לתוך ליבו של רעהו כדי לקרוא את מחשבותיו, למעשה רואה שם את המחשבות שלו עצמו ( פירוט ).
  • הצדיקים משתמשים בליבם על-מנת לחשוב על הדברים שהם מוציאים מפיהם (ראו לחשוב לפני שמדברים ).
  • החכם מלמד את תלמידו לשמור את דברי החכמה בתוך ליבו, או לקשור אותם על ליבו, או לכתוב אותם על לוח ליבו (ראו תכשיטים כמשל לחכמה ).
  • משלי ח ה: "הבינו פתיים ערמה; וכסילים הבינו לב" - כסיל = השונא ללמוד , לא יודע איך להשתמש בלב ( פירוט ).

פירושים נוספים עריכה

2. ע"פ מלבי"ם, הלב הוא "הכוח המושל בגוויה", כלומר הכוח שבו שולט האדם במעשיו. יש אדם חכם לב , ששולט במעשיו בחכמה, ויש אדם חסר לב , שאינו מסוגל לשלוט במעשיו, וגם כסיל הוא אדם רודף תענוגות שאינו אוהב להשתמש בליבו.

  • אולם, פירוש זה אינו מתאים לכל הפסוקים שבהם הלב הוא מקום המחשבות, ואינו קשור דווקא להתנהגות.

3. ראו גם תפקידו של הלב במקרא / יהודה אייזנברג .

ראו לב - לבב בספר שופטים .

ביטויים עריכה

פסוקים נוספים עריכה

 תגובות מתוך דיון בפורום "עצור כאן חושבים" :

kisarita :... וזאת בגלל שבתקופת המקרא, עוד לא המציאו את הרעיון של התנגדות בין השכל לרגש. זה בעצם אותו דבר, שניהם מתיחסים למחשבות, אלא שהרגש יותר קרוב ואישי בתוך החושב עצמו, כחלק ממנו, עד כדי כך שיכול לעורר תגובה גופנית (דופק, דמעות, הפעלת הורמונים), אולם מה שנקרא היום "שכל"- אותו דבר, רק יותר רחוק, מופשט מהחושב, כמשהו מחוצה לו.

משום מה, באיזשהו שלב מאוחר יחסית, החליטו להפריד בין זה לזה, ומשום מה החליטו שה"שכל" הלא אישי עדיף.

"וידעת היום, והשבות אל לבבך..." אולי משקף את זה?

אריק123 : בזמן הקדמונים סברו שהמחשבה נמצאת בלב. כיום אנו יודעים שהכל, הן שכל והן רגש מקורם במוח, אך עדיין אנחנו מייחסים את הרגשות ללב בגלל הסבות שהזכרת.

לב_אהרן : דובר מענין "לב" שנתפס בעבר כמשכן השכל (אריסטו כידוע היה בטוח כי המוח - כל תפקידו הוא לצנן הדם). אך גם היום ידוע כי הלב אינו רק משאבה, כפי שסברו בעת התגלות מחזור הדם. היום יודעים כי עליו להתאים במדוייק את קצב פעימותיו בכל רגע כפי מידת התאמצותו של האדם, פיזית וגם נפשית. הרי כי נדרש לכך סוג מסויים של "לב מבין".. כלומר, קשר הדוק ביותר עם המוח, ואולי לכן השתלות לב זר אינן מחזיקות מעמד לאורך שנים. 

ראו גם: איזה איבר בגוף נקרא בתנ"ך לב / עצור כאן חושבים .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לב - אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lv