פתיחת התפריט הראשי

חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמדעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: חכם

חכמה היא הכישרון לשמוע וללמוד. כך הסבירו חכמינו את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת: " "חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש" " (רש"י על שמות לא ג) . ואכן, בפסוקים רבים החכמה קשורה ללמידה, לשמיעה ולאזניים:

  • (משלי ל ב): "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי; וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע"( פירוט )
  • (משלי ב ב): "לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ, תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה"( פירוט ).

חכמה היא גם הכישרון לדבר וללמד; בפסוקים רבים החכמה קשורה לדיבור ולפה:

  • (משלי טו ב): "לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת, וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת"( פירוט ).

בחינה עצמית - האם אני חכם?עריכה

  • האם אני אוהב לשמוע עצות מהזולת? (משלי יב טו): "דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם"( פירוט ).
  • האם אני משתדל לשמוע ביקורת מהזולת? (משלי טו לא): "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים - בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין"( פירוט ). האם אני אוהב את מי שמותח עליי ביקורת, גם כאשר הוא טיפש? (משלי ט ח): "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ"( פירוט ).
  • האם, כאשר אני מותח ביקורת על הזולת, אני משתדל לגרום לו להרגיש יפה ומוצלח למרות הביקורת?  (משלי כה יב): "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם - מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת"( פירוט )
  • האם אני רגיל ללמוד מכל אדם בענוה, ולהישמר מדברי גאוה? (משלי יד ג): "בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה, וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם"( פירוט ).
  • האם אני משתדל לנסח את דברי באופן קצר, יפה וברור? (משלי טו ב): "לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת, וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת"( פירוט ).
  • האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? (משלי טו ז): "שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת, וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן"( פירוט ).
  • האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? (משלי י יד): " חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה"( פירוט ).
  • האם אני מוכן לצאת לרחוב ולשכנע תלמידים שיבואו ללמוד? (משלי א כ): "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ, בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא, בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר"( פירוט ), (משלי ח א): "הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ... לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה"(ראו החכמה קוראת ).
  • האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? (משלי ט א): "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה..."( פירוט ).
  • האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? (משלי כט ח): "אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף"(ראו חכמים מרגיעים מריבות ).

מושגים דומים ומנוגדיםעריכה

בספר משלי, החכמים משתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור - אוזן, שפתיים, פה, לשון (בניגוד לנבונים , שמשתמשים בעיקר בלב):

  • (משלי יח טו): " לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת"- החכמים תמיד מבקשים לשמוע עוד ידיעות מאחרים.
  • (משלי יח ד): "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה"- החכמים יודעים לנסח את דבריהם באופן שכל אחד יוכל להבין בלי להתעמק ( פירוט ), בניגוד ל (משלי כ ה): "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה"( פירוט ).
  • ראו גם חכמים ונבונים ואיברי גופם .

חכמה קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד לתבונה , שאותה האדם מפיק מתוך ליבו):

  • (משלי ג יג): "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה"
  • (משלי כד יד): "כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ, אִם מָצָאתָ, וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת"

חכמה קשורה ליראת ה' - תחושה של יראת-כבוד כלפי המקור שממנו לומדים (בניגוד לתבונה, הקשורה לאהבת ה'):

החכמים מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד לערומים , שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד לכסילים , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:

  • (משלי יד טז): "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ"( פירוט ), לעומת (משלי כב ג): "עָרוּם רָאָה רָעָה ויסתר, וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ"( פירוט ), וכן:
  • (משלי כח כו): "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט"( פירוט )

החכמה מציינת כישרון ללמוד מהזולת - מבני-אדם אחרים ואפילו מבעלי-חיים; בניגוד למוסר , שמציין לימוד מתוך ייסורים או צרות. חכמה מציינת לימוד חיובי - הוספה של תכונות טובות; בניגוד למוסר, שמציין לימוד שלילי - הסרה של מידות רעות. כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות: "ראה דרכיה וחכם" לעומת "ראיתי לקחתי מוסר" .

כאמור, אחד המאפיינים של חכמים הוא שהם אוהבים לקבל ביקורת, אך גם ההיפך נכון - מי שמתרגל לקבל ביקורת, סופו שיהיה חכם:

  • (משלי יט כ): "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ"( פירוט )
  • (משלי יג א): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה"( פירוט )

ילד חכם לומד הרבה מאביו, ולכן אביו שמח; ראו: בן חכם ישמח אב .

מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות, למשל:

אהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות (בעוד שהבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים); ראו: רעיו של הבן .

מקובל לייחס חכמה לאנשים זקנים, שהספיקו ללמוד הרבה בחייהם (בניגוד לתבונה, המיוחסת לאנשים שמנצלים היטב את ימיהם), (איוב יב יב): "בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה"( פירוט ).

החכמים ראויים לכבוד - הכבוד הוא הנחלה הטבעית שלהם, (משלי ג לה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן"( פירוט ).

ניגודו של החכם - האוהב ללמוד - הוא הכסיל - השונא ללמוד .

ביטויים קשוריםעריכה

  • חכם בעיניו - אדם שרק חושב שהוא חכם, "חכם בלילה".
  • חכם לב - אדם שיודע ללמוד וגם מפנים את הדברים שהוא לומד, "לוקח ללב" את הלימוד.
  • אהבת חכמה - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות.
  • על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו בית .

פירושים נוספיםעריכה

לפי הרמב"ם, " "שם חכמה נאמר בעברית על ארבעה עניינים:" " ( מורה נבוכים ג נד ) :

  • א. " "השגת האמיתיות אשר תכליתן השגתו יתעלה" ", כמו ב (איוב כח יב): "והחכמה מאין תמצא? ואי זה מקום בינה?"( פירוט ), (משלי ב ד): "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה - אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא; כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"(אם כי, שם מדובר על הבינה - פירוט ).
  • ב. " "ידיעת האומנויות, איזו אומנות שתהיה" ", כמו ב (שמות לה י): "וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה'"( פירוט ), (שמות לה כה): "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש".
  • ג. " "סיגול המעלות המידותיות" ", כמו ב תהלים קה כב: " "לאסר" "שריו בנפשו וזקניו יחכם" ",  (איוב יב יב): "בישישים חכמה, וארך ימים תבונה"( פירוט ), " "כי הדבר הנקנה בעצם הזקנה - הוא העתוד לקבלת המעלות המידותיות" " (" "הזקנה כשלעצמה, ללא למידה, מקנה לאדם את העיתוד והזימון לקניית המידות, על-ידי שוך געשת כוחות הגדילה והבחרות, המעכבים מהרבה מידות טובות" " - הר"י קאפח).
  • ד. " "העצה והתחבולה" ", כמו ב (שמות א י): "הבה נתחכמה לו פן ירבה"( פירוט ), (שמואל ב יד ב): "וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה, ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת", (שמואל ב כ טז): "ותקרא אשה חכמה מן העיר 'שמעו שמעו אמרו נא אל יואב, קרב עד הנה ואדברה אליך'", (ירמיהו ד כב): "כי אויל עמי אותי לא ידעו, בנים סכלים המה ולא נבונים המה, חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו".

" "ואפשר שיהיה עניין חכמה בעברית מורה על העצה והפעלת המחשבה, בין שהיתה אותה עצה והתחבולה בהשגת מעלות הגיוניות, או בהשגת" "מעלות מידותיות, או בהשגת אומנות מעשית, או ברעות ומגרעות..." ".

לענ"ד, הפסוקים שהרמב"ם מביא כראיה למשמעות ג, מתאימים דווקא למשמעות של ידע נלמד, שהרי ככל שאדם זקן יותר, כך הוא יכול ללמוד יותר. והפסוקים שהרמב"ם מביא כראיה למשמעות ד, מתאימים דווקא למשמעות של כישרון לדבר - שהרי האנשים והנשים ש"התחכמו", עשו זאת בעיקר ע"י דיבור מתוחכם ומשכנע.

האם החכמה היא התורה?עריכה

מצד אחד, כותב הרמב"ם שם: " "ולפי הביאור הזה, הרי היודע את כל התורה כפי אמתתה נקרא חכם משני צדדים, מצד מה שכללה אותו התורה מן המעלות ההגיוניות, ומצד מה שכללה אותו מן המעלות המידותיות" ".

אבל, מצד שני, " "כיון שההגיוניות שבתורה מקובלות ואינן מוכחות בדרכי העיון, לפיכך בספרי הנביאים ודברי חכמים עושים ידיעת התורה מין, והחכמה בסתם מין אחר, אותה החכמה בסתם היא אשר הוכח בה מה שלמדנו מן התורה מאותם ההגיוניות על ידי קבלה. וכל מה שתמצא בספרים מרוממות החכמה ופלאיותה ומיעוט יודעיה, לא רבים יחכמו, והחכמה מאין תמצא וגו', ורבים בדומה למיקראות הללו, כל זה על אותה החכמה המביאה לנו את ההוכחה על השקפות התורה." " וגם בדברי החכמים, " "הם עושים ידיעת התורה מין, ועושים החכמה מין אחר, אמרו ז"ל על משה רבנו אב בחכמה אב בתורת אב בנביאים, ונאמר בשלמה ויחכם מכל האדם, אמרו ולא ממשה, לפי שכוונתו באומרו מכל האדם בני דורו, ולפיכך תמצא אותו מזכיר הימן וכלכל ודרדע בני מחול החכמים המפורסמים אז. ואמרו עוד החכמים ז"ל, כי האדם נתבע בידיעת התורה תחילה, ואחר כך נתבע בחכמה, ואחר כך נתבע במה שמוטל עליו ממשפטי התורה כלומר: הבנת מה שראוי לעשות. וכך ראוי להיות הסדר, לדעת אותם ההשקפות תחילה על ידי קבלה, ואחר כך להוכיח אותן, ואחר כך לדקדק במעשים אשר בהם יוטבו ההליכות. וזה לשונם ז"ל במה שהאדם נתבע על שלשה עניינים הללו כפי הסדר הזה, אמרו: "כשאדם נכנס לדין תחילה אומרים לו: קבעת עיתים לתורה? פילפלת בחכמה? הבינות דבר מתוך דבר? הנה נתבאר לך כי ידיעת התורה אצלם מין, והחכמה מין אחר והיא לאמת השקפות התורה בעיון האמיתי" ".

מקורות נוספיםעריכה

האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים חכמים - כי שלמה למד מהם; ראו: גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים .

חכם הוא היודע ללמוד וגם ללמד; והקשר בין הדברים מתבטא גם בהלכה, למשל: " "נשים ועבדים פטורים מתלמוד תורה... ואין האישה חייבת ללמד את בנה, שכל החייב ללמוד חייב ללמד" " ( רמב"ם, תחילת הלכות תלמוד תורה ).

פסוקים נוספים בספר משליעריכה

  • (משלי ב ו): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"
  • (משלי ד יא): "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר"
  • (משלי ה א): "בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ"
  • (משלי ז ד): "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ, וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא"
  • (משלי ח יא): "כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ"
  • (משלי ח יב): "אני חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא"
  • (משלי ט ט): "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח"
  • (משלי ט יב): "אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ, וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא"
  • (משלי י כג): "כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה, וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה"
  • (משלי י לא): "פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת"
  • (משלי יא ב): "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה"
  • (משלי יא ל): "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם"
  • (משלי יג י): "רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה"
  • משלי יג כ: " " הלוך אֶת חֲכָמִים וחכם , וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" "
  • (משלי יד ו): "בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל"
  • משלי יד ח: " "חכמת" "ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה" " (ראו מה מבין הערום ).
  • משלי יד כד: "עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת" ( פירוט ).
  • (משלי טו יב): "לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ, אֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ"
  • משלי טז טז: "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף" (ראו חכמה, בינה ומתכות יקרות ).
  • משלי יז טז: "למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין" (ראו לב כסיל )
  • (משלי כ א): "לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם"
  • משלי כ כו: "מזרה רשעים מלך חכם, וישב עליהם אופן" ( פירוט )
  • משלי כא יא: "בענש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת" (ראו לץ - פתי )
  • משלי כא כ: "אוצר נחמד ושמן בנוה חכם, וכסיל אדם יבלענו" (ראו איך לבחור שותפים לדירה )
  • (משלי כא ל): "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'"
  • משלי כד ז: "ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו" ( פירוט )
  • (משלי כט טו): "שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ"
  • משלי ל כד: "ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים" (ראו עצות לקטנים ).
  • (משלי לא כו): "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ

פסוקים נוספים בספר קהלתעריכה

ראו גם: חכמה וחכמים בספר קהלת  

  • (קהלת א יג): "וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ"
  • (קהלת א טז): "דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת"
  • (קהלת א יז): "וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ"
  • (קהלת א יח): "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב"
  • (קהלת ב ג): "תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם"
  • (קהלת ב ט): "וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי"
  • (קהלת ב יב): "וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ"
  • (קהלת ב יג): "וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ"
  • קהלת ב יד: " "הֶחָכָם" "עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" "
  • (קהלת ב טו): "וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אֲנִי יִקְרֵנִי וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יוֹתֵר וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל"
  • (קהלת ב טז): "כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל"
  • (קהלת ב יט): "וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל"
  • (קהלת ב כא): "כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה"
  • (קהלת ב כו): "כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ"
  • (קהלת ד יג): "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד"
  • (קהלת ו ח): "כִּי מַה יּוֹתֵר לֶחָכָם מִן הַכְּסִיל מַה לֶּעָנִי יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים"
  • (קהלת ז ד): "לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה"
  • (קהלת ז ה): "טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים"
  • (קהלת ז ז): "כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה"
  • (קהלת ז י): "אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה"
  • (קהלת ז יא): "טוֹבָה חָכְמָה עִם נַחֲלָה וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ"
  • (קהלת ז יב): "כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ"
  • (קהלת ז טז): "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם"
  • קהלת ז יט: " "הַחָכְמָה" "תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר" "
  • (קהלת ז כג): "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"
  • (קהלת ז כה): "סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת"
  • (קהלת ח א): "מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא"
  • (קהלת ח ה): "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם"
  • (קהלת ח טז): "כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה"
  • (קהלת ח יז): "וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא"
  • (קהלת ט א): "כִּי אֶת כָּל זֶה נָתַתִּי אֶל לִבִּי וְלָבוּר אֶת כָּל זֶה אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם הַכֹּל לִפְנֵיהֶם"
  • (קהלת ט י): "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה"
  • (קהלת ט יא): "שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם"
  • (קהלת ט יג): "גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי"
  • (קהלת ט טו): "וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא"
  • (קהלת ט טז): "וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים"
  • (קהלת ט יז): "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים"
  • (קהלת ט יח): "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה"
  • (קהלת י א): "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט"
  •   (קהלת י ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"
  • (קהלת י י): "אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה"
  • (קהלת י יב): "דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ"
  • (קהלת יב ט): "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה"
  • (קהלת יב יא): "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד

פסוקים מספרים אחריםעריכה

  • בראשית מא ח-: " "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה" ... "ועתה ירא פַּרְעֹה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מִצְרַיִם" ... "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך אֶת כָּל זאֶת אין נבון וחכם כמוך" "
  • (שמות א י): "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ"
  • (שמות ז יא): "וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן"
  • (שמות לא ג): "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה"           


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חכמה - הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xkm