פתיחת התפריט הראשי

משלי יב ד: "אֵשֶׁת חַיִל - עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו - מְבִישָׁה."

תרגום מצודות: אשת חיל עטרת בעלה - בעלה מתפאר במעשיה; והאשה שנמצא בה כל דבר בושה - היא לבעלה כרקבון בעצמותיו.

תרגום ויקיטקסט: אשה העושה חיל בפעולותיה, חרוצה ומוכשרת, מביאה לבעלה כבוד ואושר כמו עטרת (כתר מלוכה); אולם אשה מבישה, עצלה וחסרת-כישרון, גורמת לבעלה תחושה של ריקבון בעצמות - השפלה וקנאה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב ד.


דקויותעריכה

בפסוק שתי צלעות מנוגדות, וניתן לפרש את ההקבלה ביניהן בשתי דרכים:

1. על-פי הפשט, ההקבלה היא מוצלבת (כיאסטית):

  • אשת חיל - לעומת מבישה;
  • עטרת בעלה - לעומת רקב בעצמותיו.

אשת חיל היא אישה חרוצה ומוכשרת, היודעת לנהל חיל - משפחה גדולה ורכוש רב (ראו למשל בראשית מז6. תכונותיה של אשת חיל מפורטות במשלי לא); ולעומתה מבישה היא עצלה וחסרת-כישרון (כמו הבן המביש שנזכר במשלי י5).

עטרת היא כתר, תכשיט המציין כבוד ושררה; ולעומתו רקב עצמות הוא מחלת-גוף הנובעת ממתח נפשי, כעס (חבקוק ג16) וקנאה (משלי יד30). אשת חיל מביאה כבוד לבעלה, כי בזכות עבודתה בעלה יכול להתפנות לעסוק בצרכי הציבור, (משלי לא כג): "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ"*, ולזכות בעטרת של מנהיגות; לעומתה, אישה מבישה אינה מסייעת לבעלה בפרנסת המשפחה, ועצמותיו נרקבות כתוצאה ממתח, דאגות פרנסה וקנאה באחרים המצליחים יותר ממנו.

עטרת מסמלת גם הגנה ושמירה - כמו חומה אשר עוטרת, מקיפה ומגנה על העיר מבחוץ; ורקב עצמות מציין גם חולשה פנימית, כמו ריקבון של עץ, שעניינו בלייה ניוון והרס פנימי"(ישעיהו מ20, איוב יג28). "

אשת חיל נותנת לבעלה בטחון כלכלי, בזכותה הוא מרגיש מוגן ורגוע; אולם אשה מבישה גורמת לכך שכל פרנסת המשפחה תלויה רק בבעלה, ועצמותיו נחלשות ונשחקות.

ר' יונה מדגיש, שהפסוק "בא להזהירך לחקור היטב ולהישמר כפי יכלתך מקחת אישה מבישה, ולא תחמוד כסף וזהב עליה ולקחת לך" (ר' יונה): לא לקחת אישה בת-עשירים ומבישה (עצלה), כי אישה כזאת - גם אם תביא עמה הרבה כסף - תבזבז את הכל בעצלותה. אלא לקחת אישה חרוצה ומוכשרת, היודעת לעשות חיל (רכוש) בעצמה.

קהל-היעד של הפסוק הוא ציבור התלמידים בבית-הספר, שהיו רובם גברים, ולכן הפסוק נותן עצה לגברים.

2. על-דרך הדרש, אפשר לפרש את הפסוק כתקבולת ישרה:

  • אשת חיל - לעומת רקב עצמות;
  • עטרת בעלה - לעומת מבישה.

אשת חיל היא אישה חזקה וחרוצה, ורקב עצמות היא אישה שעצמותיה חלשות ורקובות מרוב קנאה (משלי יד30). אשת חיל עובדת בעצמה וקונה לעצמה את מה שהיא רוצה, אבל זו שאינה אשת-חיל יכולה רק לקנא במה שיש לנשים אחרות. האשה היא עצם מעצמיו של בעלה, (בראשית ב כג): "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (ר' יונה), ולכן כאשר האישה מקנאת זה רקב בעצמותיו שלו.

אישה שעצמותיה רקובות מקנאה גורמת לבעלה להתנהג בצורה מבישה ומושחתת כדי שיביא לה את מה שיש לחברותיה, כמו ב(עמוס ד א): "פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם 'הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה'". אולם אשת חיל אינה מקנאת באחרות וכך מאפשרת לבעלה להיות צדיק ולזכות לחיי העולם הבא שבו "צדיקים יושבים, ועטרותיהם בראשיהם, ונהנים מזיו השכינה" (בבלי ברכות יז.).

הקבלותעריכה

1. השיר אשת חיל (משלי לא10-31) הוא הרחבה של הרעיון המובע בפסוק זה.

2. הקשר בין עטרת לבין נישואין נרמז גם ב (שיר השירים ג יא): "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-04